חוקרים מהדסה גילו את "סוד הנעורים" אצל קבוצה זעירה של נשים: נשים חרדיות שהביאו לעולם ילדים רבים והמשיכו להרות וללדת באופן טבעי לאחר גיל 45, חיות בממוצע חמש שנים יותר מנשים שילדו מספר ילדים רב אך סיימו ללדת לפני גיל 45.
מחאה שקטה של בני העדה האתיופית
מחקר המשך של הגנים של אותן נשים עשוי לסייע להבנה של תהליכי פוריות והזדקנות.
הממצאים עומדים בסתירה לתיאוריה הרווחת, ואשר לפיה ככל שאישה יולדת יותר, כך תוחלת חייה מתקצרת - קיים מאזן בין אורך החיים לפוריות, כלומר לידת יותר ילדים קשורה בירידה בתוחלת החיים. ההסבר לכך היה שההריון "מתיש" את הגוף.
עם זאת, החוקרים איתרו קבוצה ייחודית של נשים, שאצלן האפקט היה הפוך - אותן נשים שיולדות באופן טבעי אחרי גיל 45 ומהוות רק 0.2 אחוז מכלל הנשים. החוקרים התמקדו בשמונה נשים חרדיות משכונת מאה שערים, לקחו מהן בדיקות דם וביצעו ריצוף גנטי.
"מצאנו אצלן שלוש קבוצות של גנים שמבוטאות ביתר או בחסר, קבוצות גנים ששייכות לפעילות השחלה וקבוצות גנים ששייכות לאריכות ימים כגון היכולת לתקן דנ"א, 'ניקוי' התא מחלבונים לא טובים ושימור אנרגיה", מסביר פרופ' נרי לאופר, מומחה פוריות בכיר מהדסה, לשעבר מנהל מערך נשים ויולדות.
"הנשים האלה משלבות בין פוריות לאיכות חיים. אם נדע לבודד את התכונות הללו, נדע איך להשפיע על שחלה לעבוד בגיל מבוגר יותר וגם נוכל להשפיע על תהליכים בולמי הזדקנות ועל תוחלת חיים בגברים ובנשים".
המחקר שלו היה שותף גם ד"ר לירון קוגן התפרסם בכתב העת "Annals Of Epidemiology".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו