אפשר להתרווח במושב המטוס, לנשום עמוק, לחייך ולהתחיל ליהנות מהעובדה שבעוד שניות אחדות - נוחתים בגן עדן. ברוכים הבאים לאיי סיישל (Seychelles), מדינת איים קטנטנה באוקיינוס ההודי, שנמצאת אי שם 1,600 ק"מ מחופי מזרח אפריקה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
למה "גן עדן"? בגלל הנופים המדהימים: הרים מכוסים בצמחייה עבותה וירוקה, שנושקים לחופי חול בתוליים ולבנים, ובעיקר - ים בגוונים נדירים של תכלת, כחול וטורקיז, שפשוט אי אפשר להפסיק להסתכל עליו ולהתפעל מיופיו. תוסיפו לזה מזג אוויר טרופי (28 עד 32 מעלות רוב השנה) שגורם לכך שהמים בים חמימים, מלונות מצוינים ואוכל מקומי נהדר - ותקבלו מתכון לחופשה חלומית.
הרפובליקה של סיישל היא ארכיפלג שמאגד יותר מ־100 איים. הגדול שבהם הוא האי מאהה (Mahe), שם נמצאים הבירה ויקטוריה (הבירה הקטנה בעולם - 30 אלף תושבים) ונמל התעופה הבינלאומי של המדינה. שייטים פורטוגלים גילו את סיישל ב־1505 ובמשך שנים ארוכות המקום איכלס בעיקר שודדי ים. כ־250 שנים לאחר מכן הצרפתים השתלטו על המקום, ובתחילת המאה ה־19 היו אלה הבריטים שתפסו פיקוד.
סיישל קיבלה עצמאות רק ב־1976, ובהיותה קולוניה לשעבר, ההשפעות הבריטיות והצרפתיות ניכרות היטב בכל תחומי החיים. כך, למשל, רוב המקומיים מדברים שלוש שפות - קריאולית (השפה המקומית), אנגלית וצרפתית. גם האוכל מושפע מאוד מהמטבח הצרפתי והבריטי. כמו כן, בסיישל נוהגים בצד השמאלי של הכביש, כמו בבריטניה, שמה של הבירה "ויקטוריה" הוא ע"ש המלכה ויקטוריה, ובאחד הצמתים המרכזיים בבירה יש דגם מוקטן של הביג בן.
חופשה בסיישל היא חופשה של רוגע, "בטן־גב" וספורט ימי. החופים פשוט מדהימים, אין מילה אחרת. למעשה, ההיקף של איים כמו מאהה ופראלין (Praslin - שאליו נחזור בהמשך) הוא חוף אחד רצוף. רוב הסיכויים שאם תיסעו מעט ברכב בכבישים הצרים והמפותלים שבקרבת החוף, תמצאו את עצמכם לבד במעין "חוף פרטי" יפהפה. שבו לכם בנחת על החול, קנו קוקוס עם קשית צבעונית באחד מדוכני הפירות הטרופיים המתוקים להפליא - ותיהנו מהחיים. לא פלא שיותר מ־200 אלף תיירים מגיעים לסיישל בכל שנה.
רוצים לעשות הפסקה מתהליך השיזוף הטבעי? אפשר לעשות סיבוב קצר בוויקטוריה, להסתובב בשוק המקומי ולהיכנס לחנויות ברחוב המרכזי, שחלקן נראות כאילו קפאו לפני עשרות שנים.
הקוקוס הלאומי
אבל אם חשבתם שהנופים במאהה הם עוצרי נשימה, חכו שתגיעו לאיים האחרים. חלק מהתיירים משתמשים במאהה רק כתחנת מעבר בדרך לאיים כגון פראלין, שנמצא במרחק רבע שעה טיסה או כשעה וחצי שיט במעבורת ממאהה.
במרכזו של האי נמצאת שמורת הטבע "ואלה דה מה" (Vallée de Mai), שב־1983 הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ובהחלט שווה לבקר בה. השמורה מוכרת בעולם בעיקר בשל שישה מינים אנדמיים של דקלים שצומחים בה, אבל המפורסם ביותר הוא ה"קוקו דה מר" (Coco de Mer, קוקוס הים) - הקוקוס הלאומי של סיישל. למעשה, עץ הקוקו דה מר צומח רק שם, והוא עשוי להגיע לגובה של 40 מטר. הפרי הזכרי שלו יכול להגיע לאורך של מטר, ופרי הקוקוס (הנשי) עשוי להגיע להיקף של חצי מטר ולמשקל של 30 ק"ג ואף יותר. הסיישלים שומרים בקנאות על הקוקוסים האלה, ומלקטים רק חלק קטן מהם. בסין ובסינגפור מכינים מהם תרופות לבעיות לב, ובסיישל עצמה מכינים מהם קינוחים שנחשבים אפרודיזיאקים. מומלץ להיכנס לשמורה בשעות הבוקר, להתקדם לאורך השביל, לתפוס איזה ספסל - וליהנות מהשקט. רוצים לקחת קוקו דה מר הביתה? הכינו 300 יורו(!). כן, כן, קראתם נכון. כאמור, מדובר בפרי ייחודי שגדל רק כאן.
איך, למה וכמה
חופשה בסיישל היא עסק יקר יחסית, בטח אם משווים אותה לאיי יוון. עם זאת, יש תמורה לאגרה. אתיופיאן איירליינס, חברת התעופה הגדולה באפריקה, אשר נמצאת בתנופה כלכלית אדירה, מפעילה לשם טיסות סדירות לאורך כל השנה. מבחינת התייר הישראלי מדובר בטיסות ובקונקשנים נוחים למדי דרך אדיס אבבה, כמה פעמים בשבוע. המשמעות: אין צורך להצטופף בטיסות הצ'רטר המעטות שיוצאות לסיישל רק בחודשי הקיץ. לאחרונה פתחה החברה עמוד פייסבוק מיוחד לשוק הישראלי (facebook.com/EthiopianIL), שם תמצאו מידע על יעדי החברה.
אוכל של מלכים
רק תעשו לי טובה: כשאתם במאהה, אל תפספסו ארוחה קריאולית מסורתית במסעדת Le jardin du Roi (חצר המלך). אמנם הדרך אליה מעט מסובכת, אבל היא שווה את המאמץ.
חצר המלך נמצאת על הר ומשקיפה על נוף ירוק, ובאופק, כמובן, הים הטורקיז. למסעדה חצר ענקית, שבה מגדלים בעליה את רוב התבלינים והירקות שתראו בתוך המנות.
