מועד ושעה בעייתיים מצאו למשחק ההשלמה הזה (מהמחזור ה־28) - ערב ל"ג בעומר והמחצית השנייה בזמן ליגת האלופות, וכמות הקהל היתה בהתאם.
את מכבי העניינים הטכניים עניינו פחות. מה שהיה חשוב לה זה שקט. הפסד נוסף היה מביא את מד הלחץ לשיאים חדשים.
מכבי עברה את זה והשאירה את המדורות מחוץ להיכל. בעקבות הניצחון, המקום הראשון של הצהובים בסיום העונה סגור כמעט באופן סופי.
הצהובים שוב היו ללא טריו הגבוהים (סופו, טיוס ורנדל), והפגיעה בצבע היתה בדמותו של מיצ'ל וואט (בעיקר במחצית הראשונה). הסנטר, שלא ירד מהמגרש (19 נק' ו־13 ריב'), הוא פשוט שחקן נהדר. הבעיה שלו היתה עומס גדול בהיותו הגבוה היחיד וחוסר עזרה מספקת מהגארדים. קלע אחד יציב בנס ציונה (4 מ־21 לשלוש) היה אולי משנה את התמונה.
אפרופו החיסרון של רנדל, אי אפשר שלא לציין את הנתון המדהים שסיפק הערב סמנכ"ל התקשורת של המינהלת שלומי פרי: בלי רנדל העונה ובדקות שהוא ישב על הספסל, מכבי ת"א הפסידה ב־77 הפרש. בדקות שבהן הפורוורד נמצא על הפרקט העונה, מכבי ת"א ניצחה ב־272 הפרש. נתון מפחיד שממחיש את התלות של הצהובים בו.
לא ראינו הערב טירוף אצל מכבי בהתאם לקבוצה שמצבה עדין, אבל היה נראה שנס ציונה לא בנויה מנטלית כדי לנצל את הפגיעות שלה. היא הסתפקה בלהיות באזור (63:67, 6 דק' לסיום).
מכבי לפחות הפסיקה את הטיילת אצלה בהגנה, ואחרי שספגה בממוצע 92 נק' בארבעת המחזורים האחרונים ירדה למספרים סבירים של כמעט 20 נקודות פחות. פארגו (9 אס') ובעיקר דווין סמית' (19 נק' ו־12 ריב') היו תעודת הביטוח של מכבי. לינהארט, ששיחק 31 דק', היה טוב והראה רצון גדול על הפרקט.
באשר לצד המפסיד, נס ציונה לא תדע אם היא בפלייאוף, ואם כן באיזה מיקום, עד המחזור האחרון שבו תארח את הפועל אילת (משחקה במחזור הקרוב מול ראשל"צ כבר נערך).
