ברנרד הופקינס, אולי מוח הזירה היחיד בדורנו ברמתו של פלויד מייוות'ר, מבטל לחלוטין את חשיבות הכסף שכולם מדברים עליו לקראת קרב המאה בין מייוות'ר למאני פאקיו. "המורשת זה הכל. הקרב העשיר בהיסטוריה? שטויות. בעוד עשר שנים יהיו מתאגרפים וכדורסלנים של 500 מיליון. המורשת וההיסטוריה פה על כף המאזניים ולכן הקרב הזה יהיה גדול".
והוא צודק. אין היסטוריה כמו זו של האיגרוף. בספרייה הלאומית בלונדון אפשר לקרוא תיאורי סיבוב אחר סיבוב של הקרב בין דניאל מנדוזה לריצ'רד המפריז על אליפות בריטניה מ־1790. סכום הפרס היה 2,500 פאונד, כ־200 משכורות שנתיות בימים ההם. ב־1910 חולקו 185 אלף דולר בקרב המאה בין ג'ק ג'ונסון לג'ים ג'פריס. ג'ונסון, האלוף שגם ניצח בקרב, קיבל רק 65 אלף דולר משום שהיה שחור ולא לבן. אבל הותיר רושם כל כך גדול על ארה"ב עד שלפני כמה שנים הציעו חברי קונגרס לחון אותו בדיעבד מהרשעתו בקיום יחסי מין עם נשים לבנות. ג'ונסון הורשע על ידי חברה גזענית מרושעת על יחסי מין עם בגירות בהסכמה. מאות מיליונים, בחברה "נאורה", יכניסו למייוות'ר עצמו, שהורשע חמש פעמים בהכאת נשים, כ־200 מיליון דולר ב־2015.
כמו מייוות'ר גם ג'ורג' פורמן הגיע בלתי מנוצח לקרב היסטורי - ה"ראמבל אין דה ג'אנגל" מול מוחמד עלי בזאיר ב־1974 ונוצח שם בהפתעה גדולה. אובדן ההילה של ה"בלתי מנוצח" הוא מהלומה פסיכולוגית של שנים למתאגרף. ופורמן, בדעת מיעוט, חושב שהאנדרדוג, מאני פאקיו הפיליפיני, ינצח גם את הקרב ההיסטורי הזה. אחרי פתיחה טובה של פאקיו החשש מהפסד יהיה משקולת בלתי אפשרית על צווארו של מייוות'ר.
אבל יש הבדל מאוד גדול בין פייבוריט כמו פורמן, או כמו מייק טייסון בשעתו, לפייבוריט כמו מייוות'ר. אלו היו חובטי נוקאאוטים עם לא מעט ליקויים טכניים שהתרגלו לנצח בסיבובים מוקדמים. מייוות'ר הוא לא חובט נוקאאוטים.
הוא האחרון שנלחץ מפעמון הסיבובים האחרונים. הוא מתאגרף הגנתי שרגיל לחלוטין לעבוד את כל תריסר הסיבובים. ולכן על פי פורמן, התוכנית של פאקיו היא לבוא בלי שום תוכנית.
למייוות'ר היו מקרים שבהם נקלע לפיגור בסיבובים המוקדמים אבל הוא התאושש וניצח.
דמיטרי סאליטה, מתאגרף יהודי מברוקלין שהתאמן בעבר עם מייוות'ר הסביר בשיחה עם "ישראל היום" שהשנים שעברו טובות יותר לאמריקני. "לפלויד יש הגנה מהטובות בכל הזמנים. הוא מתגונן נפלא מפני קומבינציות של 4-3 אגרופים. אבל פאקיו בשיאו הגיע לאגרוף החמישי והשישי והשביעי בקומבינציות שלו וזה היה יכול לגרום לו בעיות. אבל אולי השנים האטו קצת את פאקיו".
יש איזה אקס־פקטור שהציבור לא מייחס לו מספיק משמעות?
"אלכס אריזה, שהיה אחד המאמנים של פאקיו, עבר למחנה מייוות'ר. לדבר הזה יש משמעות גדולה, כי בסך הכל מייוות'ר לא התאגרף עם הרבה מתאגרפים דומים לפאקיו. אולי חואן מנואל מרקס המקסיקני שהוא מאוד מהיר. אבל הוא הנחית אחוז נמוך מאוד מהחבטות שלו (19% - ר"ד)".
סאליטה, שעדיין מתאגרף אבל החל את דרכו באמרגנות, מתאר תשוקה אדירה. "היינו במחנה אימונים והגיע מתאגרף גדול קרוב למשקל כבד, והחל להקניט את אחד המתאגרפים שלו. אז מייוות'ר רץ לרכב שלו והשכיב את המתאגרף הזה בסיבוב שני במכה לגוף".
כאמרגן, מה עושה הקרב הזה לאיגרוף? יש תחושה שלראשונה מזה זמן רב זה קרב שחורג מהתחומים של האיגרוף עצמו.
"הוא מביא עניין עצום. היו קרבות גדולים מאוד עם הרבה כסף בשנים האחרונות. אבל אני מסכים - זה חורג מאיגרוף ואני לא זוכר מצב כזה. זה מצוין עבורנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
