תולדות האנושות: התערוכה

ביום שישי הקרוב תיפתח במוזיאון ישראל בירושלים תערוכה חדשה ששמה "קיצור תולדות האנושות". הבסיס לתערוכה הוא רב־המכר שכתב יובל נח הררי ושתימצת את תולדות האנושות ב־400 עמודים. במוזיאון החליטו לעשות אותו הדבר באמצעות חפצים ומוצגים. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"אנחנו בעצם יוצרים מין מסע שמזמין אותך להסתכל על העבר כדי להבין קצת יותר טוב את ההווה, או לפחות לתהות לגביו", אומרת טניה כהן עוזיאלי, ראש אגף שירותי אוצרות במוזיאון ישראל והאוצרת הראשית של התערוכה. לדבריה, "התערוכה מעלה הרבה שאלות, אבל לא נותנת הרבה תשובות". 

כהן עוזיאלי אומרת כי "ההשראה לתערוכה באה מקריאת הספר. אני לא היסטוריונית, אני אשת אמנות וארכיאולוגית, ובכל פעם שקראתי בספר צצו לי תמונות. אני חושבת שבמפגש בין האוסף של מוזיאון ישראל לבין הספר - נולדה התערוכה. חשבתי על כך שהאוספים שלנו, הארכיאולוגי והאמנותי, יכולים לקיים ביניהם דיאלוג". 

עוד אומרת כהן עוזיאלי כי "התערוכה מזמינה אנשים לרגעים מכוננים בתולדות האנושות, והמסע הזה ברחבי ההיסטוריה מסופר דרך החפצים. החפצים כוללים כלים שונים שמתוארכים מלפני מיליון וחצי שנה, דרך תקופת ביות האש מלפני 800 אלף שנה ושרידים של הומוספיינס עם ניאנדרטלי שגרו יחד לפני 90 אלף שנה, ועד כתב היד המקורי של איינשטיין שמוכיח את תורת היחסות. "הדבר המרתק הוא שמוזיאון ישראל יכול לספר את הסיפור כי הוא אוצר בתוך הגלריות שלו את הסיפור של חבל הארץ שאנחנו נמצאים בו עכשיו, שהוא גם הסיפור של ערש הציוויליזציה כולה. החיים המשותפים של הניאנדרטלי קרו פה במערות הכרמל. את המוקד הראשון של האש זיהו ליד גשר בנות יעקב מעל נהר הירדן. זה מדהים בעיניי שאוסף של מוזיאון יכול לספר את תולדות האנושות כסיפור אוניברסלי".

עבודה מתוך התערוכה "קיצור תולדות האנושות" 

התערוכה נהגתה ועוצבה כסוג של דיאלוג בין חפצים שנפגשים בקונטקסט חדש. "אנחנו לוקחים את כל החפצים הארכיאולוגיים האלה ובונים סביבה. כלומר, החפץ מקיים דיאלוג עם אמנות עכשווית", מסבירה כהן עוזיאלי, "לדוגמה, יש לנו את מוקד האש שנמצא ליד מיצגים של אמנים מקבוצת זיק. האמנים הללו בנו מיצגים ואז שרפו אותם. זו עדות לכך שהאש הופכת להיות פרפורמטיבית, מקור השראה, קדושה, אבל גם הרסנית". 

התערוכה עולה במסגרת חגיגות היובל של המוזיאון, ולדברי כהן עוזיאלי, היא מהווה מחווה מעשית לחזון של מקימיו: "וילם סנדברג וטדי קולק הקימו אותו כמוזיאון לאומי. אז נשאלה השאלה אם צריך מוזיאונים נפרדים לארכיאולוגיה ולאמנות או שניתן לחבר אותם יחד. קולק וסנדברג היו נחושים שזה צריך להיות מוזיאון אחד, והיום התפיסה הזו נמצאת בדנ"א של האוצרים כאן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו