היחסים בין הילארי קלינטון לבין התורמים המרכזיים ל"קרן קלינטון" שוב עולים לכותרות. על פי תחקירים ב"ניו יורק טיימס" וב"וול סטריט ג'ורנל" מיום רביעי, ייתכן שקלינטון עזרה לחברה הרוסית בשם Rosatom להשתלט על התאגיד הקנדי Uranium One, שהחזיק באותה תקופה בחמישית מיכולת כריית האורניום של ארה"ב.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
על פי הדיווחים, ייתכן שעזרתה לכאורה של קלינטון היא תוצר ישיר של מיליוני הדולרים שהוזרמו מצד גורמים המעורבים במגעים להשלמת העיסקה. כזכור, הקרן הוקמה על ידי ביל קלינטון לאחר שעזב את הבית הלבן והיא נועדה לקדם פרויקטים הומניטריים ברחבי העולם. מכיוון שהעיסקה נגעה לתחום הגרעין בתחום ארה"ב, נדרש אישור של ועדה מיוחדת, "הוועדה להשקעות חוץ בארה"ב", ומתוקף תפקידה כמזכירת המדינה, מינתה קלינטון נציג לוועדה. במקביל לדיונים על העיסקה, יו"ר Uranium One, שהיה מקורב לרוסים, העביר תרומות בסך 2.35 מיליון דולר לפרויקט המנוהל על ידי קרן קלינטון. כמו כן, גורמים רוסיים שילמו לביל קלינטון 500,000 דולר עבור הרצאה שנשא במוסקבה.
ב־2010 אישרה הוועדה את העיסקה, והציבה התניות מסוימות על הפעילות, אך הרוסים למעשה התעלמו מהתנאים שהציב הממשל האמריקני. לא זו בלבד שהעיסקה איפשרה לרוסיה להשתלט על נתח משמעותי משוק האורניום בעולם, על פי ה"וול סטריט ג'ורנל" לחברה יש היום יכולת לכרות כמחצית מכמות האורניום השנתית בארה"ב. עוד דווח שקלינטון לא פירסמה את דבר קבלת התרומות, בניגוד להתחייבות כתובה שמסרה לנשיא ברק אובאמה עם כניסתה לתפקיד.
בשבוע שעבר פורסמו חלקים מספר חדש ובו, לטענת המחבר, תיאור של מקרים דומים המגוללים כיצד גורמים מחו"ל השפיעו לכאורה על מדיניות ארה"ב באמצעות תרומות לקרן קלינטון. כמו כן, ביום רביעי הודיעו גורמים בסנאט האמריקני כי הדו"ח על מתקפת הטרור בבנגאזי בשנת 2012, שבה נהרג השגריר האמריקני דאז, ג'יי כריסטופר סטיבנס, יפורסם רק בשנה הבאה. קלינטון זכתה לקיתונות של ביקורת מצד הרפובליקנים בסנאט בעקבות המקרה והצביעו עליה כאחראית למחדל האבטחתי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו