ארגון פרקליטי המדינה, שבו חברים 960 עורכי דין המייצגים את המדינה בערכאות השונות, פנה השבוע ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בבקשה להורות על ביטול מנגנון הביקורת האישית, הנעשית על ידי נציבות הביקורת החדשה בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, ויהודה וינשטיין הם שהקימו את נציבות הביקורת שהחלה לפעול לפני כשנה. הפרקליטים דורשים לכל הפחות הקפאה לאלתר של המנגנון כדי לשוב ולבחון את נחיצותו לנוכח הסיכונים שצפו משפטנים בכירים בהפעלתו. לדברי ארגון הפרקליטים, קיימים כבר גופים רבים שתפקידים לבקר אותם. בפנייתם נוקבים נציגי הארגון בעשרה מקרים לפחות שבהם אוימו פרקליטים בשירות המדינה על ידי עורכי דין פרטיים באמצעות פנייה לגוף הביקורת החדש בראשות גרסטל. לטענתם של נציגי הארגון, האיומים שהם מקבלים הם דבר שבשיגרה. "אנו עדים בכל יום לשימוש המסוכן והבוטה בגוף הזה (נציבות הביקורת, צ"ה), לצורך הרתעתו של הפרקליט הבודד במטרה ברורה להטיל עליו מורא".
כך, למשל, טוענים הפרקליטים כי פרקליט העובד בפרקליטות מחוז, ושמטפל בתיק בעל חשיבות המלווה בהדים ציבוריים, אוים שוב ושוב על ידי הסניגורית של הנאשם, תוך כדי ניהול המשפט עצמו, בהגשת תלונה לנציבות הביקורת.
בין השאר איימה עליו הסניגורית כי תגיש נגדו תלונה בתגובה להתנגדויות שלו. במקרה אחר לדבריהם, פרקליט מפרקליטות מיסוי וכלכלה, שביקש להתנגד לשאלות של הסניגור במהלך החקירה הנגדית, אוים על ידי אותו סניגור כי ככל שימשיך להתנגד הוא יתלונן נגדו לגוף הביקורת החדש. בראשית פברואר השנה פירסמה נציבות הביקורת את הדו"ח הראשון שלה, ובמסגרתו נמצאו רק שלוש תלונות מוצדקות מתוך 109 שנבדקו. רק אחת משלוש התלונות המוצדקות כללה המלצה אופרטיבית.
אנשי הארגון מציינים שברור להם שחלק מהתלונות הוגשו כמעשי נקם, אולם השימוש הגובר בעצם הגשת התלונה, תכליתו "לפגוע בשלטון החוק".
מנציבות הביקורת נמסר בתגובה כי "מהות התלונות המוגשות אלינו שונה בתכלית מהטענות המועלות במכתב ליועמ"ש. ממילא לא אירע עד היום מצב שבו תלונה מהסוג המתואר על ידי הארגון נמצאה מוצדקת. אמירות של סניגורים כלפי אנשי התביעה לא החלו עם הקמת הנציבות, ופרקליט מטעם מדינה העושה מלאכתו ביושר ובמסירות אינו צריך לחשוש מאמירות אלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו