בדרך אל החופש

אין שכיר שלא משתעשע ברעיון לצאת לדרך עצמאית, אבל הדרך קשה ואינה מתאימה לכל אחד • האם אתם מוכנים להקריב את כל זמנכם למען הלקוח? האם אתם בנויים לחיים ללא פידבק? • כל מה שצריך לדעת לפני שאתם מודיעים לבוס שאתם עוזבים

איור: מורן ברק // איור: מורן ברק

עוד צהריים במשרד, ועיניכם מזדגגות. הגוף מול המחשב, אבל הראש נודד למחוזות רחוקים, שבהם אתם אחראים לגורלכם. אין בוס שאומר מה לעשות, הסוף לתשע עד חמש. עוד חלום בהקיץ על המעבר משכירות לעצמאות. ואולם רגע לפני שאתם מחליטים לקחת את גורלכם בידיכם - בידקו אם זה באמת מתאים לכם, ובמה כרוך השינוי הזה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

רבים מהשכירים שחולמים על קריירה עצמאית עובדים קשה, חלקם במשך שנים רבות באותו ארגון, וחשים שאינם מתוגמלים כפי שהיו יכולים להיות אילו היו "גוזרים לעצמם את הקופון". העצמאים שהעסק שלהם משגשג, לעומת זאת, זוכים לעשות זאת. שכירים צריכים להשלים עם שכר יחסית קבוע ועם ההשתנות המעטה והאיטית שלו, וכן עם סמכותו הבלעדית של מנהלם. מנגד, עצמאים הם הבוסים של עצמם, קובעי המדיניות של העסק שלהם והבוחרים הבלעדיים של עובדיהם, שותפיהם ואף לקוחותיהם. הם יכולים להחליט מתי לעבוד והיכן, כמה הם גובים על שירותיהם, וגם לאחר תקופות "יבשות" בעסק, שבמהלכן הרוויחו מעט יחסית (או בכלל לא) - הם יכולים להעמיס על עצמם עבודה ממספר רב של לקוחות משלמים, וכך לפצות על ההפסדים ואף להרוויח משמעותית יותר מכפי שהיו מרוויחים לו היו עושים זאת כשכירים. במקרה הצורך, הם יכולים גם להיעזר בקבלני משנה, שלהם לרוב ישלמו פחות מכפי שירוויחו בעצמם.

ובכל זאת, מנקודת מבט יותר אובייקטיבית, לא הכל ורוד בחיי העצמאי. בפועל, הרבה פחות מאלה שחולמים על כך, יש כאלה המעזים לעשות את הצעד באמת ולהפוך לעצמאים. אולי הדשא של השכן סתם נראה ירוק יותר? אולי לא יצליחו כעצמאים? מה ההבדלים בין חייו של עצמאי לחייו של שכיר? על מה יצטרכו לוותר, והאם זה שווה את ההשקעה ואת הסיכון שבמהלך הגדול הזה? ומתי בכלל זה "זמן טוב לעשות את זה"?

יש כמה הבדלים פרקטיים מהותיים וברורים בין חייו של שכיר לחיי העצמאי הממוצע בישראל.

ההבדלים הללו מראים כמה חייו של העצמאי אינם קלים כפי שהם נראים מן הצד:

הוצאות וסיכונים: שכירים מסכנים בעיקר את תחושת החירות האישית שלהם, תוך השקעת שעותיהם בעבודה במשרד. עצמאים, לעומת זאת, מסכנים את כספיהם האישיים, משלמים על שיווק, תדמית, מכירות, הנהלת חשבונות, שירות לקוחות ושימור, ולעתים על שכירות, אחזקת משרד, וכמובן, שכר ותנאים לעובדים, אם יש להם כאלה. הם נדרשים לשלם לספקים, רבים לוקחים הלוואות מהבנק, ובמקרים רבים נוגסים מתקציבם האישי והמשפחתי לטובת העסק.

שעות עבודה: לשכירים נדמה שעצמאים יכולים לקחת חופש מתי שהם רוצים ולכמה זמן שיחפצו בכך, אך בפועל, עצמאים משקיעים לעתים הרבה יותר שעות בעבודה מחבריהם השכירים. עצמאי יכול לחוש הכרח להיות נוכח וזמין למשך כל היום, רק כדי שלא יקרה מצב שבו לקוח לא יהיה מרוצה משירותיו ויעזוב אותו. חשש זה גורם לעצמאים רבים לעבוד מסביב לשעון, ולחזור לעבוד גם בשעות הפנאי והערב. מנגד, לשכירים קיימת האופציה לקבל תגמול על שעות נוספות.

שכר: שכרם של העצמאים לעולם אינו מובטח. גם כשהם זוכים ללקוחות הנחשבים לקבועים ולטווח ארוך, הם לא יכולים להסתמך על כך, שכן תמיד מאיים בפתח היום שבו הלקוחות הללו יחליטו להיפרד מהם לשלום. עצמאים רבים גם עובדים תקופה ראשונית ארוכה בלא רווחים כלל, ובהמשך דרכם כעצמאים נאלצים לעבור תקופות נוספות בלא שכר. בהיעדר תקציב ידוע מראש בכל זמן נתון, הם מתקשים להחליט החלטות כלכליות לעתיד.

תנאים סוציאליים: עצמאים לא זוכים ליהנות מפנסיה ומקרנות השתלמות על חשבון המעסיק (משום שאין להם מעסיק). יתרה מכך, עליהם לשאת בעצמם בהוצאות ובדיווח למס הכנסה, לביטוח הלאומי ולמע"מ. אף אחד גם לא מציע להם רכב או מכסה את הוצאות הרכב הפרטי שלהם, אף אחד לא משלם להם דמי הבראה או בונוסים שנתיים, ואף אחד לא משלם להם על ימי חופשה או על ימי מחלה כשהם נעדרים מהעבודה. במקום זאת, הם נושאים בהפסדים בכל יום שבו הם נאלצים שלא לעבוד בגלל מחלה, ורבים מהם פשוט לא מרשים לעצמם להיעדר, גם כשהם חולים. 

עבודת צוות: עצמאים רבים, בייחוד "פרילנסרים" שעובדים לבד ולא מעסיקים עובדים, חשים בודדים במערכה. רבים מהעצמאים שהם שכירים לשעבר מדווחים על תחושת געגוע לימים שבהם יכלו לשתף חברים ברעיונות חדשים, להתלבט עימם ואף ליהנות משיחות חולין ומסדרון בשיגרה. עצמאים רבים נדרשים להחליט החלטות בעצמם, ולא תמיד זה הדבר הנכון ביותר לעשות. הסיכוי שהחלטות תהיינה מושכלות גדל כאשר הן המתקבלות דרך תהליך של הפריה הדדית, שבו כל אחד מהנוכחים מביא את נקודת מבטו, מאפייניו, מידת תשומת הלב שלו וכמובן, הניסיון והידע המקצועיים שלו. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שלעתים תהליכי קבלת החלטות כאלה אורכים זמן רב יותר, ועלולים להיות מלווים בקונפליקטים.

סיום עבודה: שכירים זוכים לקבל התראה מוקדמת בנוגע להפסקת עבודתם בארגון, וזכאים לפיצויי פיטורים ולדמי אבטלה, בעוד עצמאים יכולים לקבל הודעה מלקוח על הפסקת התקשרותו, בלי שום התראה. לקוחות יכולים גם פשוט להיעלם ביום בהיר אחד, אם אינם מחויבים בהסכם עם נותן השירות העצמאי, שמצידו ימצא עצמו רודף אחריהם כחתול רעב.

העצמאות ואתם

אתם זקוקים לגמישות ולתחושת שליטה: אם אתם שואפים לגמישות בלוח הזמנים היומיומי שלכם וחסרה לכם תחושת שליטה בעבודה שלכם, בפרויקטים וברעיונות שלכם, אתם עשויים להיות מסופקים יותר כעצמאים. עם זאת, הביאו בחשבון שעבודה עצמאית אין פירושה בהכרח לעבוד פחות שעות ולהרוויח יותר, בוודאי לא בשלבים הראשונים של התהליך. במקרים רבים משמעות הגמישות היא דווקא עבודה רבה יותר, מבחינה כמותית. כבעלי העסק של עצמכם, אולי תמצאו את עצמכם עם שליטה רבה יותר בידיים, אך לצד תחושת השליטה מגיעה גם תחושת אחריות רבה יותר באשר לעבודתכם: תרצו לספק את הטוב ביותר ללקוחותיכם ולשמר אותם עימכם לאורך זמן. אני מכירה הרבה עצמאים שמוותרים על פעילויות פנאי וגולשים עם העבודה לתוך השעות הקטנות של הלילה, ולו בשביל להספיק לעמוד בדד ליין דחוק ולספק את הטוב ביותר. אני מכירה מעט מאוד שכירים שמתנהלים כך.

אתם ממש אוהבים את מה שאתם עושים: הכרתי לא מעט שכירים שהפכו לעצמאים מתוך שאיפה ליהנות יותר בעבודתם, אך לא מצאו את ההנאה המיוחלת גם כעצמאים. בסופו של דבר, גילו שזה לא האופן שבו הם מנהלים את הקריירה שלהם - כשכירים או כעצמאים - אלא זה העיסוק עצמו שאינם נהנים ממנו. דעו כי רק אם אתם באמת אוהבים את מה שאתם עושים, אתם יכולים ליהנות מקריירה עצמאית בתחומכם ואף להצליח בה. הקשר עם הלקוחות שלכם עומד להיות בלתי אמצעי, ויותר מכל אמצעי שיווק ומכירה העומד לרשותכם - רק תשוקה אמיתית למה שאתם עושים תצליח לעבור הלאה ללקוחותיכם.

אתם לא זקוקים לפידבק: כעצמאים, לא תמיד תזכו לפידבק. לא יהיה לכם מנהל ישיר, וגם לא עקיף. תצטרכו לספק את הסחורה, ובתמורה תקבלו את שכרכם, ובמקרה הטוב תזכו גם ל"תודה". אם תרצו פידבק, פעמים רבות תצטרכו לבקש אותו (למשל, בעמוד "לקוחות מספרים" באתרכם). לכן רק אם אתם בטוחים בעצמכם בהיבט המקצועי וחשים סיפוק מן העשייה כשלעצמה, בלי שהדבר תלוי בפידבק מהממונים לאחר כל יישום או הצלחה, אתם יכולים להתאים לעבודה כעצמאים. אני מכירה לא מעט עצמאים שמאוד חסרה להם אותה מילה טובה ממי שמטפח ומפקח, וכשזו לא מגיעה מהלקוחות, נוצר תסכול וחוסר ביטחון שבתורם פוגעים גם בתפוקה, וכמובן, בהנאה מהעשייה כמקודם.

אתם מעדיפים לעבוד לבד: לא משנה כמה נחמדים וחברותיים אתם, אם כשזה נוגע לעבודה אתם הופכים לשחקנים בודדים, לא נהנים מעבודת הצוות, חשים אאוטסיידרים ומרגישים ששיתוף פעולה עם עובדים נוספים רק מעכב אתכם או מפריע לכם להתרכז ולהתמקד - אתם עשויים למצוא את סיפוקכם כעצמאים יותר מאשר כשכירים. כך גם אם אתם מרגישים בנוח עם קבלת החלטות לבד, וביקורתיים מספיק כדי לראות היכן דרושים שיפורים ומתי המוצר או השירות טובים או "מספיק טובים". עם זאת, עליכם לדעת שאחרי זמן מה של בדידות במערכה, אתם עלולים למצוא את עצמכם זקוקים לחוות דעת ולרעיונות נוספים מלבד אלה שלכם. במקרים כאלה, תוכלו להשתמש בשלל דרכים חלופיות, למשל, חבירה לקבוצות נטוורקינג וסיעור מוחות עם עצמאים אחרים מתחומכם.

אתם שירותיים באופייכם: לא תצליחו לגייס נחמדות, הקשבה, חיוך וסבלנות למען לקוחותיכם אם אלה אינם מאפיינים שטבועים בכם. כעצמאים, תצטרכו להיות קשובים יותר מאי פעם לאחרים בשביל להצליח במה שאתם עושים. תצטרכו להיות קשובים ללקוחות, למה שמתרחש בשוק, למה שיש למתחרים שלכם להגיד. עצמאים רבים מוצאים כי הם רוכשים את אהדת הלקוחות שלהם דרך האופן שבו הם מספקים את השירות שלהם (אדיב, קשוב, סבלני, נעים, מחויך) הרבה יותר מאשר בזכות השירות או המוצר שלהם כשלעצמו. כעצמאים, הם חווים הפרדה מעטה בין החלק המקצועי לאישי בחייהם, ורבים חשים שהם כבר לא נותנים "רק שירות" - הם נותנים "את עצמם".

יש לכם משמעת עצמית: כדי להצליח, עצמאי צריך לחוש מוטיבציה מתמדת לקיים את העסק שלו על הצד הטוב ביותר. כעצמאי, הוא לא יכול לוותר לעצמו. לא בכדי עצמאים רבים נוהגים לומר שהבוס הקשוח ביותר בעבורם הוא הם בעצמם. אם יש לכם את המשמעת העצמית הזו, ואתם מסוגלים לתחוֹם עצמכם לטווח מסודר ויעיל של שעות עבודה בלי לגלוש לפעילויות מעכבות, מתוך ידיעה שעליכם לספק את הסחורה ויהי מה - אתם עשויים להתאים לעבוד כעצמאים. יתרה מזו, אל תטעו ותסיקו שעצמאים לא מתאפיינים בדחיינות ולעולם לא חשים חוסר חשק ו"מוזה", אולם דווקא אז חשובה המשמעת העצמית שלהם כדי להניע את עצמם מחדש ולהשיב את המצב על כנו.  

אתם מסוגלים להפריד בין האישי למקצועי: לא רק בהיבט של שעות העבודה, שברוב המקרים גולשות לשעות היממה במפוזר וללא גבולות ברורים, כי אם גם בהיבט של עור הפיל שעל העצמאי לטפח לעצמו. ההסבר לכך הוא שהעצמאי המצוי נוטל על כתפיו אחריות רבה מזו של השכיר הטיפוסי. הצלחה במתן השירות ללקוח משמעה המשכיות ליחסיהם העסקיים, ואילו כישלון עלול להשתמע לסיום התקשרותם. בשל האחריות הרבה, כישלונות עלולים להיחוות על ידיו בעוצמה מוגברת, אולם הוא אינו יכול להרשות לעצמו מצבים של שקיעה, דכדוך או שיתוק. כדי לשרוד, עליו להמשיך לתפקד כראוי תמיד, ואחד התנאים לכך הוא אותה יכולת להפריד את רגשותיו מעיסוקו העסקי - לא לקחת ביקורת באופן אישי ולא לקרוס נפשית ברגעי משבר.

אתם מולטי־טאסקרים וברוכי כישרונות: כעצמאים, תצטרכו לעתים לתת שירות לכמה לקוחות באותו זמן. אם בזמן נתון יהיו לכם חמישה לקוחות, כל אחד מהם יצפה לתשומת הלב שלכם, ותידרש מכם השקעה במקביל בחמש גזרות שונות. אם אתם לא מסוגלים לעבוד כך וזקוקים להתעמקות בפעילות אחת בכל עת, תתקשו מאוד לתפקד כעצמאים. נוסף על כך,

כעצמאים, עליכם להיות מוכשרים בתחומים נוספים, ולא רק בעשייה המקצועית הספציפית שלכם. יהיה עליהם להצליח בתחום הכספים, השיווק, המכירות, המסים, יחסי האנוש, ולעתים אף בתחום המשפטי. תצטרכו גם להבין דבר או שניים במה שהקולגות והספקים שלכם עושים - כדי לעבוד ביעילות במקרים שבהם תשתפו פעולה עם ספקיכם, וכדי לדעת להכווין את לקוחותיכם בתבונה תוך התחשבות בתמונה הרחבה של סך השירותים הדרושים להם. 

מעבדות לחירות בשוק העבודה

יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לקריירה ולניהול. הכתוב אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר