לממשל יש הזדמנות לתקן את היחסים

תוצאות הבחירות בישראל מהוות הזדמנות נהדרת למנהיגי ארה"ב וישראל לעשות סוג של תיקון במערכת היחסים המתוחה ביניהם. על פי הדיווחים המגיעים מוושינגטון, דומה כי הבחירות רק העניקו לנשיא אובאמה הזדמנות לעימות נוסף עם נתניהו. 

מדיווחים בלתי רשמיים מוושינגטון עולה כי הממשל מבקש לשקול מחדש את מדיניות ההגנה של ארה"ב מול ישראל, ואף יבחן את מדיניותה ההיסטורית של וושינגטון להדוף כל החלטה אנטי־ישראלית באו"ם. יש אולי למישהו (רשמי או לא רשמי בארה"ב) עוד איזה רעיון מקורי לקלקל לישראלים את חגיגת הדמוקרטיה שנקראת בחירות? והיו כאלה שחשבו כי ביבי הוא "הורס המסיבות" (ההסכם המתגבש עם איראן). הנה הוכחה כי גם אובאמה יכול להיות מומחה לא קטן.  

ובינתיים, עד אותו צלצול מאובאמה עלו לרשת כל התיאוריות האפוקליפטיות שהורגלנו להן - שאגב לא הרשימו במיוחד את רוב המצביעים בישראל, שרואים את הדברים קצת אחרת מנשיא ארה"ב. שש שנות הכהונה שלו עד כה הוכיחו דווקא שמזרח תיכון זה לא בדיוק המומחיות שלו.

נתניהו: "לארה"ב אין בעלת ברית גדולה יותר מישראל"

מזכיר המדינה, ג'ון קרי, אמנם צילצל לברך, אך הבית הלבן בחר לשחק את הקשה להשגה. יש שיסבירו זאת כנקמה על נאומו המצוין (ואולי זהו חלק מהבעיה) של נתניהו בתחילת החודש בקונגרס, שבא להתריע מההסכם הרע האיראני. הסכם, אגב, שעל פי דיווחי סוכנות AP מתקרב והולך. אחרים סבורים כי יחסי ארה"ב־ישראל הם רק המשך למערכת "היחסים המורעלים" (המונח שייך ל"ניו יורק טיימס") של שני האישים, ולא משנה אם נתניהו היה נואם בקונגרס או לא. כך או כך, השניים חייבים לעבוד יחד כפי שהצהיר אתמול נתניהו בראיון ל־NBC, שבו בחר לשים דגש על כך ש"לארה"ב אין בעלת ברית גדולה יותר מישראל". גם הקונגרס חושב כך. לא בטוח שזו דעתו של אובאמה.

ולמי שבאמת מודאג מהמתיחות בין המנהיגים רק נזכיר כי בעוד פחות משנתיים מסתיימת כהונתו של אובאמה, ולא בטוח שבין תנאי הקבלה למועמד או מועמדת הבא/ה מטעם המפלגה הדמוקרטית יש גם חובה להפגין אנטיפתיה כלפי ישראל. יש להניח כי גם המועמד הדמוקרטי, כמו הרפובליקני, יהיה אוהד. אובאמה אינו צריך לעשות "תכנון מסלול מחדש" מול בנימין נתניהו אחרי הבחירות. הוא פשוט צריך להמשיך, מבחינתו, באותו מסלול. אלא שהוא כבר חשב לתכנת מסלול חדש כי גם הוא, יש להניח, ציפה לעבוד מול הצמד הרצוג־לבני.

סביר להניח שאובאמה מאוכזב מתוצאות הבחירות בדיוק כפי שהוא מאמין כי נתניהו היה מאוכזב מתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב ב־2012. נו, עכשיו הם לפחות תיקו. ברור שלאובאמה ציפו חיים הרבה יותר קלים מול הצמד המפסיד הרצוג־לבני. אובאמה שב להאמין כי לפני סיום כהונתו ישיג את ההסכם המיוחל בין ישראל לפלשתינים. הוא רק לא הביא בחשבון שהישראלים בקושי התייחסו לתהליך השלום בהצבעה שלהם בקלפי, כי הלוא גם המועמדת המכורה לשיחות השלום ציפי לבני (שטרם רמזה לאיזו מפלגה היא הולכת הפעם) אמרה בתוכנית "מצב האומה" באופן בוטה ולא דיפלומטי את דעתה על הפלשתינים (כינתה אותם "אידיוטים" - לו רק ביבי היה מעז לעשות את אותו הדבר עוד היו שולחים אותו לאלקטרז).  

כך או כך, הבית הלבן בצעד ג'נטלמני שולח את ראש המטה דניס מקדונה לכנס של השדולה השמאלית ג'יי סטריט כדי לנחם אולי את האופוזיציה בישראל.

צריך להבין שהישראלים ממשיכים לייחל לשלום, אבל עד שהעניינים יתבהרו בשמי המזרח התיכון הסוערים, מעדיף הישראלי להתרכז בנושאי פנים. וכשאבו מאזן יהיה סוף סוף רציני, גם הוא יכול לצלצל. נתניהו לא התכוון שהוא חוזר בו מנאום בר־אילן. הוא רק ביקש להזכיר לעולם עד כמה במצב העניינים הנוכחי זה לא אקטואלי. לעולם, לא מפתיע, קצת יותר קשה להבין.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו