אני רוצה את הכובע שלי
ג'ון קלאסן (מודן)
"אני רוצה את הכובע שלי" הוא הספר הקוּלי ביותר שתוכלו להעניק לילדים בני 4 ומעלה. באנגלית הוא ראה אור כבר ב־2011, ורק עכשיו החליטו בהוצאת מודן לעשות חסד עם חובבי הפיקצ'רבוק, ולתרגם אותו לעברית. מהו סוד קסמו? דוב אדיש מחפש את כובעו שנעלם, ופוצח בטיול בלשי לא מתאמץ מדי אך מצחיק מאוד, כשהוא פוגש בבעלי חיים שונים ושואל אותם אם ראו את כובעו האדום והמחודד. האיורים הפשוטים אך הדרמטיים, ההומור הדק שנוצר באמצעות הניגוד בין פרצופו החדגוני של הדוב לבין הלהט שבו הוא מחפש את הכובע, ואפילו הסוף המאוד לא חינוכי, הופכים את הספר למשל בלשי מתוחכם ומעורר מחשבה על הנזילות של המושגים "טוב" ו"רע".
ברמלי
קורני צ'וקובסקי (עם עובד)
הקלאסיקה "ברמלי" של קורני צ'וקובסקי, סופר ילדים רוסי אהוב, ראתה אור ב־1927 ותורגמה ב־1946 על ידי נתן אלתרמן. כעת השניים מקבלים פרשנות מאוירת מחודשת של דוד פולונסקי, ומדובר בספר מרהיב, שגם ההורים ייהנו ממנו. גד וימימה, שאינם שועים לאזהרותיהם המוגזמות של הוריהם ש"הישמרו מאפריקה! באפריקה נוהם / על הר וגיא / הפרא, המפלצת / ברמלי!", בורחים ליבשת השחורה. שם הם פוגשים גורילת ענק, כריש בן קיש וענק בהמות, וכן בפרא הנורא מכולם – ברמלי, שמאיים להשליכם למדורה. לאחר שהמפלץ נענש, הילדים לומדים שיעור בהקשבה ובחמלה ואף מצליחים "לאלף את הסורר". מעל הכל, זוהרים איוריו הצבעוניים של פולונסקי, שמעניקים לשפה ההיתולית ולמשחקי הלשון של צ'וקובסקי זריקה נוספת של שמחת חיים.
תעלומת העיניים השחורות־כחולות
אלכס פז־גולדמן (כנרת זמ"ב)
פרשת ילדי תימן נחשבת פצע עד היום. סיפורי החטופים וההיסטוריה המושתקת סביב הפרשה הם חומר מצוין ליצירה, אך גם מכשול לנוכח רגישות הנושא. אלכס פז־גולדמן נענה לאתגר ויצר דרמת מתח בלשית מותחת לבני הנוער, המגוללת את סיפורו של צבי בן ה־13, שמגיע לישראל בפתאומיות, לאחר שחי בלוס אנג'לס עם הוריו, ונאלץ להתמודד עם מציאות ישראלית זרה ועם חברתו לכיתה והוריו, המסתירים מפניו סוד. המחבר מיטיב לשחזר את שנות ה־60 בארץ, ואינו חוטא בארכאיות. שפת הילדים אמינה, הטיפול ביחסי הורים־ילדים מעניין, וגם הביקורת על העוול האתני וחלקו של הממסד בכך משתלבת נכון בעלילה ולא פוגמת בהנאה.
עוד סיפור אחרון
עילם בן דרור (מטר)
מי לא מכיר את הרצון לנקות את היום מעליך וליהנות מקצת שקט, כשבדיוק הילד מתחנן לעוד סיפור לפני השינה? כך מתחיל ספר הילדים של עילם בן־דרור. לילד לא אכפת שכבר מאוחר ומחר הוא ילך עם אביו לספארי, התכרבלות אחרונה הוא דורש! כושר ההמצאה של אביו נוסק לגבהים ומשמש אמתלה ליצירת ספארי אלטרנטיבי, כשהאב משמש יוצרו ומטפחו: מנפח פילים כחולים, מנקד איילים, מכבס דוב לבן ומצחצח שיניים להיפופוטם. ראויה לציון בחירתו של המאייר שחר קובר לצייר אב "אמיתי" מהחיים, נמוך, כהה עור, עם שערות מבצבצות בכתפייים – בחירה מעניינת לנוכח אותם אבות ספרותיים כל־יכולים שלמדנו להכיר.
צ'קו המסכן
מרג'רי וויליאמס ביאנקו (עוץ)
הסופרת האנגלייה מרג'רי וויליאמס ביאנקו זוכה לאחרונה לעניין רב. ראשית, ספרה המפורסם ביותר, "ארנב הקטיפה", ראה אור לראשונה בעברית (טל מאי) וכעת "צ'קו המסכן" משנת 1925, בהוצאת הספרים העצמאית "עוץ" של גילי בר־הלל סמו. בדומה ל"ארנב הקטיפה", גם ספר זה עוסק בקסמם של צעצועים אהובים, גם אם מעט פגומים, ובמסע הפיזי והנפשי שלהם למציאת אהבה וקבלה. צ'קו, כלב עץ נחוש, מחליט לצאת למסע, ומצרף אליו דווקא את בולקה הבכיין. כידוע, ההגעה ליעד היא לא העיקר, אלא הדרך אליו, וויליאמס בהחלט מתבלת את הדרך בשלל טיפוסים ססגוניים. "צ'קו המסכן", בזכות התרגום החם והקולח, ההדפסה האיכותית והאיורים הפיוטיים של ארתור רקהם, הוא פיסת נוסטלגיה מתוקה אך לא סכרינית, שראוי להכיר לילדים.
סיפור שמתחיל בשמיכה
פיבי גילמן (ידיעות ספרים)
כשיוסף היה תינוק, סבא שלו תפר לו שמיכה כחולה מעוטרת כוכבים וירח, שתחמם אותו ותגרש את החלומות הרעים. יוסף גדל, והשמיכה התיישנה. אמו של יוסף ייעצה לו לזרוק אותה, אך הילד הקטן התעקש להביאה לסבו האהוב כדי שיתקנה. מהשמיכה הסבא תופר מעיל, שעם הזמן מתכווץ על גופו המתפתח של יוסף. אך הוא לא מוכן להיפרד, רץ לסבא שתופר לו וסט נהדר וכך הלאה. פיבי גילמן העניקה לבוש חדש למעשייה יהודית עממית, שעוסקת ביצירתיותו של הסב ובחשיבותה, שמעניקה השראה גם לנכדו. בסופו של הסיפור מעלה על הכתב את אשר עבר עליו, ובכך מעניק למתנה של סבו חיי נצח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו