גם אם זו לא פאניקה או איבוד עשתונות מקצועי, אפשר לזהות דוק עדין של זיעה בצוות של מדונה. אולי זו זיעה ממאמץ, אבל ייתכן שהמקור שלה אחר לגמרי: לחץ.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מדונה, שעדיין נושאת בתואר "מלכת הפופ", שיחררה בסוף השבוע שעבר את אלבומה החדש "Rebel Heart", אלבום האולפן ה־13 שלה. אלא שגם לאחר כמה האזנות נראה כי האלבום החדש של המלכה משדר בעיקר בלבול וניסיון לאחוז בכתר בכל הכוח.
הבלאגן סביב האלבום החדש התחיל כשהאקרים הדליפו לרשת גרסאות דמו לא סופיות של שירים מתוכו - מה שאילץ את הכוכבת לשנות את הקמפיין שתוכנן להשקת האלבום. התוצאה הסופית היא אלבום שעמוס לעייפה ב־19 שירים ונמתח על פני שעה ורבע. יש בו עדיין כמות ראויה של פניני פופ, אבל אלה נעלמות בתוך עומס של קטעים בינוניים ומטה. התחושה היא שההאזנה לאלבום נמתחת כמו מסטיק.
כבר יותר משלושה עשורים שמדונה נחשבת לאישה החזקה של עולם הפופ. היא הכתיבה מגמות, פרצה גבולות, הגדירה סטנדרטים ושימשה חוד החנית של השתלטות הפופ והפיכתו לכוח תרבותי. במובן הזה גם עשרה אלבומים גרועים לא ימחקו את ההישגים של אסתר ולא ישפיעו על התפקיד המכריע שלה בהיסטוריה של המוסיקה המודרנית. אבל נדמה שהפעם המערכת כבר לא עובדת חלק. משהו השתבש ועיקר את הביטחון המוחלט של אסתר בעליונותה. ההיגררות שלה לשינוי הדרך שבה תשיק את האלבום החדש היא אולי הביטוי המוחשי ביותר לכך.
העומס הוא האויב העיקרי של "Rebel Heart". אם זמרות פופ אחרות מביאות מפיק עולמי אחד או לכל היותר שניים, מדונה מגייסת את דיפלו, אביצ'י, קניה ווסט ואחרים. אם כוכבות אחרות משחררות אלבום בן 12 קטעים, מדונה משחררת אלבום עם 19 שירים (ובגירסת הסופר דלוקס 25 שירים). אם באלבומים אחרים מתארחים כוכב אחד או שניים, מדונה פותחת את הדלת לניקי מינאז', נאס, צ'אנס דה ראפר, קניה ווסט ואפילו מייק טייסון. אם כוכבות אחרות חושפות ישבן, מדונה שרה על הילולות סמים ועל סקס מפורש.
היא לא מפסיקה לרפרר ללהיטים קודמים שלה ולהלל את עצמה, גם כשזה לא באמת נדרש. עריכה קפדנית יותר היתה יכולה להפוך את האלבום למהודק ולטוב יותר. יצירתיות בשדה הטכנולוגי והמקוון היתה מסייעת למדונה פי כמה להישאר בקו החזית של הפופ העולמי. ולא, האתר שבו מוזמנים הגולשים להעלות את תמונתם וליצור עטיפת אלבום בכיכובם הוא לא חידוש ולא באמת מייצר עניין.
אבל גם הביקורת הזו חייבת להכיר בכמה שירים שמוכיחים שמדונה עדיין מחזיקה בנוסחה המדויקת ליצירת להיט פופ. "Living For Love", הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום, הוא חיבור מוצלח מאוד של סאונדים מעשורים שונים ושל מסורות שונות לחלוטין של פופ. הסינגל הבא, "Ghosttown", מביא מעט אפיל אפלולי ונחוץ לפסטיבל האגו הזה. גם "Bitch I'm "Madonna (עם "Veni Vidi Vici") ו"Iconic" יהפכו לרגעי שיא בסיבוב ההופעות שיושק בקרוב. "Rebel Heart" מראה שמדונה היא עדיין המלכה, אבל מוכיח שאפילו היא כבר לא משוכנעת בזה.
