בסוף השבוע עלה בבתי הקולנוע הסרט "עוגה" בכיכובה של ג'ניפר אניסטון, כפי שמעולם לא ראיתם אותה עד כה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בסרט מגלמת אניסטון את קלייר, אישה מדוכאת ובודדה שמכורה למשככי כאבים וסובלת מנטיות אובדניות בעקבות טרגדיה. כדרך להסיח דעתה מהצרות היא מוצאת את עצמה שוקעת בטרגדיה אחרת ומתיידדת עם גבר (סת' וורת'ינגטון, "אווטאר") שאשתו התאבדה. בסרט משחקות גם אנה קנדריק ("תלוי באוויר") ופליסיטי האפמן ("עקרות בית נואשות").
נראה כי ההחלטה לקחת תפקיד מהסוג הזה היא צעד מחושב של אניסטון לשינוי הנתיב בקריירה הקולנועית המסחרית שלה. בהוליווד יש חוק לא כתוב שלפיו שחקנים טובי מראה שרוצים לזכות בהכרה מצד מבקרים מוערכים ולפזול לעבר עונת הטקסים - צריכים לעבור מהפך חיצוני. מת'יו מקונוהיי השיל ממשקלו קילוגרמים רבים כשגילם חולה איידס ב"מועדון הלקוחות של דאלאס", שרליז ת'רון כיערה את עצמה כשגילמה רוצחת סידרתית ב"מונסטר", וניקול קידמן נעזרה בפרותזה של אף ארוך כשגילמה את וירג'יניה וולף בסרט "השעות". כל השלושה זכו בפרס האוסקר בקטגוריית המשחק.
אניסטון, כבר בת 46, אוחזת בקריירה מפוארת של קומדיות רומנטיות. הסרט העצמאי "עוגה", שאינו נמנה עם הז'אנר הרגיל שלה, סידר לה מועמדות לגלובוס הזהב ולפרס גילדת השחקנים, אבל לא הספיק לה על מנת לקבל מועמדות לאוסקר. עם זאת, הביקורות שיבחו את אניסטון והעלו אותה למדרגת שחקנית רצינית שראויה להערכה.
"זה הדבר הכי רחוק מכל תפקיד אחר שגילמתי בעבר", סיפרה אניסטון בבכורת הסרט בפסטיבל הסרטים בטורונטו בסתיו האחרון. "כשקראתי את התסריט התרגשתי כי הבנתי שזה עומד להיות אתגר יוצא דופן עבורי, אבל הייתי מוכנה לצלול אל תוך התפקיד ולקחת את זה על עצמי. כשחקנית לא יכולתי לקוות למשהו מעבר לזה".
לדבריה, היא עשתה שיעורי בית ממושכים לקראת הצילומים. "יש לי שתי חברות שסובלות מכאבים כרוניים, אז חקרתי אותן לגבי מצבן הגופני", סיפרה. "שוחחתי גם עם רוקחים המתמחים במרשמים לכדורים פסיכיאטריים, כי היה חשוב לי להבין מה הכדורים שהדמות של קלייר נוטלת יגרמו לגופה".
איך הרגיש המהפך החיצוני, להפוך לאישה הרבה פחות אטרקטיבית?
"נהניתי מכל רגע. זה היה שחרור מוחלט. כנשים כולנו מרגישות שאנחנו אמורות לעמוד בציפיות כלשהן, בין מול המצלמה ובין כשאנחנו יוצאות לקניות. הדמות הזו של קלייר, שלעיתים לא טורחת לקום מהמיטה בבוקר, פשוט ויתרה - ואהבתי את זה. אפילו הזנחתי את אימוני הכושר והיוגה שלי ונתתי לעצמי להתפרק פיזית. אני מאמינה שיש יופי בכל מקום, גם ברגעים של כאב ואבל - והיה חשוב לי להראות את זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו