את פולינזיה, קבוצת איים בדרום האוקיינוס השקט, ראה האדם המערבי כגן העדן האבוד. ב"שלושים וחמישה במאי" של אריך קסטנר דוהר הילד דני (קונרד) על סוסו הדמיוני לארץ שכולה טוב, היא הים הדרומי. הזמר ז'אק ברל קבור באחד האיים, סמוך לקברו של הצייר פול גוגן, שהנציח את מראות המקום.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הרמן מלוויל, מחבר "מובי דיק", בילה כמה שנים כנער סיפון בספינת ציד לווייתנים. "טייפי" ראה אור כאשר היה בן 27; הספינה עגנה באחד מאיי פולינזיה, ומלוויל עזב אותה ושהה כמה חדשים, ספק אורח ספק אסיר, במחיצת ילידים מקומיים. הם הרעיפו עליו כל טוב, אך אסרו עליו לחזור לספינה.
כעלם צעיר חולק מלוויל בגוף ראשון, בכתיבה עזה, ובפרקים קצרים ומרשימים, את חוויותיו. בעודו רעב למזון ולמין הוא מתאר את מחסני המזון באונייה הגדושים "נתחי בשר מלוחים, דחוסים בחביות", ואת נערות האיים הרוקדות עירומות, ומחולן "מסוגל להכריע כל גבר צעיר, קר מזג וצנוע כמוני".
"טייפי" תופס מקום של כבוד בין סיפור אישי מרתק ובין עבודת מחקר אנתרופולוגית, גדושת מידע ממקור ראשון על חיי הילידים באיי הים הדרומי באמצע המאה ה־19.
קליפות עץ מושרות במים נחבטו והפכו בדים עדינים. חקלאות לא היתה קיימת. הם ניזונו מפרי העץ ששפע בגלל החום והלחות - אגוזי קוקוס, בננות ופרי עץ הלחם. פוליאנדריה, כמה גברים חיים עם אישה אחת, היתה הנורמה, אך בלי קנאה ומתחים. כאשר פסל אליל, שהיה ניצב בכיכר הכפר, נטה על צידו, חבטו בו נמרצות כדי שיטיב את דרכו וימלא את תפקידו בכבוד. מלוויל מספר על עקרון הטאבו, מקומות ופעולות אסורים, אך כמספר סיפורים צעיר ונלהב, ומתוחכם מאוד, אינו מציע הסבר. למושג זה נדרש פרויד ב"טוטם וטאבו", כאשר ניתח יחסים בתוך המשפחה.
עוד באתר: הדרך לשוויון ולקידום מעמד האישה עוברת בממשלה החדשה
באמצע המאה ה־18 טבע הסופר ואיש הרוח הצרפתי ז'אן־ז'אק רוסו את המושג "פרא אציל". לשאלה שהציבה האקדמיה של דיז'ון בתחרות לכותבים - "האם התפתחות המדעים היא חיובית מבחינה מוסרית?" - השיב רוסו בשלילה, וקבע כי הקידמה אחראית לניוון הרוחני של האדם שהוא טוב ביסודו.
מלוויל הזדהה עם רוסו בכל רמ"ח איבריו. "הפרא הפולינזי, למרות חסרונות מצבו, מאושר לאין ערוך יותר מהאירופאי מדושן העונג", כתב, "האדם הלבן המתורבת הוא החיה הרצחנית ביותר על פני כדור הארץ". לפולינזיה קרא מלוויל "משכן אושר מבודד".
ואולם, האם למרות איכותו הטקסט עומד במבחן הזמן? לאחר שתי המלחמות הנוראות של המאה ה־20, ועשרות המלחמות הניטשות בעולם מאז, רבים מעדיפים את משנתו של תומס הובס, שהאמין כי ביסודו רוצה האדם לצבור כוח ורכוש, ולשם כך תוקף את זולתו. לפי ההבנה הזו, נסחף מלוויל הצעיר וראה את הילידים דרך משקפיים ורודים. ¬
טייפי / הרמן מלוויל
תרגום: גרשון גירון; ידיעות ספרים, 311 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו