מול סוללת טלפונים סלולריים המקליטים את הנאמר ומיקרופונים פתוחים לרווחה, לברון ג'יימס נאלץ להסביר אתמול לפנות בוקר את ההפסד של קליבלנד ביוסטון (105:103 בהארכה), את החטאות העונשין ואת תחושת ההחמצה. הקעקוע על החלק העליון של כתפיו, המכריז "אקרון", עיירת הולדתו, נראה היה בגודל של העיר עצמה, ומבטו חצי עגום, חצי משועמם.
אז הוא נשאל אם הוא חושב שג'יימס הארדן השתפר העונה. "אה?" הוא ענה, מבטו השתנה, הופך אגרסיבי יותר. כשהעיתונאי חזר על השאלה גם הפוליטקלי קורקט חזר לתשובה שלו, אבל ג'יימס יודע עמוק בפנים שמה שנעשה לו ביוסטון היה סוג של זובור. 71 אחוזים עונתיים מהקו של ג'יימס, המתכתבים עם 75 אחוזים לאורך הקריירה, הם מספרים מאכזבים ממי שנתפס כמכונת עבודה, המחויב לשיפור. אם ג'יימס היה יכול לבחור מג'יימס הארדן נתון אחד, היה זה בוודאי אחוז העונשין (86).
עם כל הכבוד לדיוויד בלאט, שמועמד לזכייה באוסקר הכדורסל על תפקיד תגלית העונה של אנשים שלא חצו מזרחה את האוקיינוס האטלנטי, הסיפור היה ג'יימס, הסיפור הינו ג'יימס והסיפור יהיה ג'יימס. ההתאוששות הנפלאה של קליבלנד בחודש האחרון והפיכתה למועמדת מרכזית להילחם מול מי שתשרוד את קרב הטיטנים במערב, קיבלה מימד נוסף, כשהפכה לקבוצה שצריך לנצח. או אז הגיע ממעבה האגו שלו ג'יימס הארדן, האדם האחרון על הפלנטה שיהיה פרזנטור של מרק, והעביר מסר לקינג ג'יימס ולחבריו שאף אחד לא מתכוון להשתחוות בפניו. אם יש אדם ביוסטון שראוי להיות מכונה קינג ג'יימס, אז שם משפחתו נגמר בהארדן.
מה שנראה כאג'נדה אישית של הגארד כללה בעיטה לאזור רגיש, לפיתות, עקיצות מילוליות ופיזיות ושפת גוף לעומתית, כשפטריק בברלי מסייע לו מהאגפים. מי שרוצה להסביר את החטאות העונשין של ג'יימס, שעמד על 3 מ־11 (27 אחוזים), כולל שניים שיכלו להכריע את המשחק או לשלוח אותו להארכה, בהשתלטות מנטלית של הארדן על ג'יימס עושה זאת על אחריותו בלבד. עם זאת, המבט הלא משתנה בעיניו של הארדן, שמביע הכל וכלום, הביט עמוק לתוך עיניו הממצמצות של ג'יימס והכריז שכאן לפחות, זה המדיסון סקוור הארדן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
