ככה לא בונים

לאחר דריכות רבה במערכת הפוליטית, פירסם אתמול מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא את הדוח שכתב על משבר הדיור בישראל. בדוח מקיף, המתפרס על פני קרוב ל־300 עמודים, מתאר המבקר כיצד עלו מחירי הדיור וכיצד ממשלות ישראל, החל בימי אולמרט ודרך ממשלות נתניהו, כשלו בהגדלת היצע הדירות, וכן כיצד חלק מהרפורמות וההחלטות שיזמו הממשלות נותרו בבחינת "אות מתה".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

המבקר מסיים את הביקורת בשנת 2013, השנה שבמהלכה בוצעו הבדיקות לצורך הכנת הדו"ח ובה יזמה הממשלה סידרה של צעדים חדשים בתחום הדיור. לכן הוא מוסיף ומציין כי לאחר פרסום הביקורת קיבל קבינט הדיור, שבראשו עמד שר האוצר לשעבר לפיד, עשר החלטות שעסקו בנושאים כגון מע"מ 0% ומחיר מטרה.

הכתבה הכי נקראת היום באתר: חדשות רעות לחיילים - תתחילו להיפרד מהזקן

בדו"ח מציין המבקר כי ממשלת אולמרט ב־2008, כשכבר הסתמנה מגמה ברורה של עלייה חדה במחירי הדיור, "לא זיהתה מגמה זו כסיכון הדורש התייחסות ייחודית ולא קיימה כל דיון אסטרטגי בנושא. היא גם לא קבעה כי יש לנקוט אמצעים כלשהם כדי למתן או לבלום את עליית המחירים, וממילא לא גיבשה תוכנית כוללת לשינוי מגמה זו. לכן, בשנים 2010-2008 גדלו הפערים בין ההיצע לביקוש בשוק הדיור, ומחירי הדיור עלו בתקופה זו בכ־36% במונחים ריאליים ועימם ההכבדה בנטל הוצאות הדיור".

המבקר מוסיף כי "רק ביולי 2010, יותר משנה לאחר הקמתה, זיהתה הממשלה ה־32 בראשותו של מר בנימין נתניהו את הצורך לבלום את העלייה החדה במחירי הדיור וקבעה כי יש לקיים מדיניות דיור שמטרתה להוריד את מחירי הדירות תוך שימת דגש על דירות לצעירים (משפחות ויחידים) הרוכשים את דירתם הראשונה. אף על פי כן המשיכו מחירי הדיור לעלות בשנים 2012-2011, אם כי באופן מתון יותר".

זינוק של 55% ב־5 שנים

לפי נתוני הדו"ח, משנת 2008 ועד 2013 חלה עלייה ריאלית בשיעור של 55% במחירי הדירות. מדובר בקצב התייקרות שנתי ממוצע של 9%. זהו קצב גבוה משמעותית מהקצב הרב־שנתי מאז 1967, שלפי נתוני המבקר עומד על עלייה ריאלית של כ־2% בכל שנה בממוצע. וכך, אם בשנת 2008 נדרשו 103 משכורות חודשיות לרכישת דירה, בסוף 2013 כבר נדרשו לשם כך 138 משכורות חודשיות.

גם מחירי הדיור להשכרה לא קפאו על השמרים וזינקו בתקופת הדו"ח ב־30%. וכך, אם ב־2008 נדרשו 28% מהמשכורת החודשית לתשלום שכר דירה, בסוף 2013 נדרשו לכך 38%.

המבקר מציין שבעקבות העלייה במחירי הדיור העשירונים הנמוכים נאלצים לשלם יותר על שכר דירה, ומכיוון שששת העשירונים הנמוכים מהווים 73% מסך משקי הבית השוכרים דירות, עליית שכר הדירה אל מעבר ל־30% מסך ההכנסות החודשיות עלולה להוות "פגיעה אפשרית ביכולתם של משקי הבית לממן צורכי מחיה בסיסיים".

הביקורת של המבקר על מדיניות הריבית הנמוכה של בנק ישראל, שנחשבת לאחד מהגורמים שדירבנו את הביקושים לדיור, היא מרומזת. למדיניות המוניטרית של בנק ישראל, הוא קובע בדו"ח, "יש השפעות נלוות על עליית הביקוש לדיור ועל עליית מחירי הדירות, למרות העובדה שהוראות הפיקוח על הבנקים למערכת הבנקאית הן גורם ממתן לעליית המחירים".

המבקר מציין כי רשות מקרקעי ישראל (לשעבר: המינהל), "לא הכינה תוכנית עבודה שנתית ורב־שנתית שתאפשר לה לתכנן את כמות יחידות הדיור הנדרשות כדי לעמוד ביעדים שנקבעו לה מפעם לפעם".

המבקר מציין כי בשנים 2007-2012 נתנה רשות מקרקעי ישראל הרשאות לתכנון של כ־212,000 יחידות דיור - "כמות הקטנה מהנדרש כדי לעמוד ביעדים לשיווק קרקעות", לדבריו. "עד 2010 נתנה רשות מקרקעי ישראל הרשאות לכ־13,000 יחידות דיור בכל שנה, ורק מ-2011 גדל המספר".

בפרק המסקנות קורא המבקר לממשלה "לשפר את איכותו של המידע הנרכש לגופים הרלוונטיים לקבלת החלטות מושכלות בתחום הדיור ולשכלל את הכלים לאיסופו ולניתוחו". המבקר גם קורא לממשלה "לפעול לייעולה של שרשרת הייצור של יחידות דיור ולהגדלת האפקטיביות שלה". לדבריו, "על הממשלה להמשיך לפעול להסרת חסמים המונעים את אישור התוכניות ואת יישומן כדי להימנע מהצורך ליזום תוכניות חדשות על עתודות קרקע שאינן מתוכננות, ובאופן זה לאפשר שימוש יעיל בקרקע ולחסוך בעלויות תכנון".

המבקר אף קורא לממשלה "לפעול להסדרה כוללת של תחום הדיור בר ההשגה, על מכלול היבטיו התכנוניים, הקנייניים והתפעוליים, כמרכיב חיוני במדיניות הדיור הלאומית הכוללת וארוכת הטווח".

"להתערב בשוק השכירות"

בהמלצות הישירות של המבקר נכללת דרישה שהמדינה תתערב בחוזי השכירות. לדבריו, ראוי שהממשלה "תבחן אם יש מקום להסדרת שוק השכירות הקיים כדי להגן הן על המשכיר הן על השוכר, בשים לב לנהוג גם במדינות אחרות".

בסיכום הדוח מציין המבקר כי "הממשלה ומשרדיה התוו מדיניות דיור לאומית באופן לקוי. בהיבטים רבים הממשלה פועלת ללא מידע מלא מהימן ורלוונטי ונוקטת פעולות מאולתרות ובלתי מתוכננות. חלק ניכר מהחלטותיה לא יושם או שיישומן התעכב".

לדבריו, "לנוכח העובדה שהליכי התכנון ותהליכי מימוש התוכניות עדיין נמשכים בממוצע כ־12 שנה, ובשל המחסור המסתמן בכל שלב משלבי שרשרת הייצור, מסתמן מצב העלול להקשות את הגדלת ההיצע במידה הנדרשת גם בשנים הקרובות".

תגובות: "דוח לא רלוונטי"

תגובת משרד הבינוי: "דוח מבקר המדינה שפורסם היה נכון לתחילת 2013. הנקודות והנושאים שמעלה המבקר טופלו ותוקנו מאז כמעט כולם, ולכן הדוח אינו רלוונטי להיום. שר הבינוי אורי אריאל פנה למבקר המדינה לעשות דוח השלמה ומעקב אחר התיקונים לשנים 2014-2013".

עוד נמסר כי "כפתרון לבעיות שזוהו עם תחילת הקדנציה הנוכחית ומופיעות בדוח, התבצעו בשנתיים האחרונות פעולות משמעותיות - נקבעו יעדי שיווק ריאליים וגבוהים בתיאום כל הגורמים הרלוונטיים - יעדים שהמשרד ורשות מקרקעי ישראל עברו אותם, ואף הגיעו לשיא של שיווק קרקעות (50,500 יח"ד) מאז הקמת המדינה בשנת 2014.

"בוצעו שני מהלכים שזכו להסכמה ולשבחים מקיר לקיר: פרסום מכרזי מחיר מטרה ראשונים, המבטיחים הנחה של 20% לפחות על מחיר הדירה, וכן לראשונה הוקם גוף מתכלל למדיניות הדיור המיידית וארוכת הטווח (ועדת השרים לענייני הדיור, 'קבינט הדיור')".

תגובת רשות מקרקעי ישראל: "לליקויים שפורסמו בדוח והם בתחום אחריות רשות מקרקעי ישראל גובשו פתרונות וניתן מענה. רשות מקרקעי ישראל נוקטת פעולות ואמצעים להגדלת ההיצע".

תגובת משרד הפנים: "משרד הפנים מתייחס ברצינות רבה לדו"ח מבקר המדינה בנושא הדיור. הנתונים ההשוואתיים מלמדים על גידול משמעותי בכמות יחידות הדיור שאושרו על ידי מוסדות התכנון. כך, לדוגמה, בשנת 2011 מוסדות התכנון אישרו כ־33,000 יחידות דיור בלבד, ובשנת 2014 כ־64,000 יחידות דיור. היעד ל־2015 יעמוד על 80,000 יחידות דיור".

עוד הוסיפו כי "מינהל התכנון עמד בשלוש השנים האחרונות ביעדים שהכתיבה לו הממשלה וכמעט שילש את כמות יחידות הדיור, המאושרות על ידיו בכל שנה, ביחס לשנים קודמות. נוסף על כך, הוכפל מספר יחידות הדיור הקטנות שאושרו בשנת 2014, כ־3,500 יחידות דיור קטנות לעומת כ־1,800 בלבד ב־2013".

בהכנת הידיעה השתתפו חזי שטרנליכט, זאב קליין ויורי ילון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו