התקפלות אמריקנית

בירושלים לא הסתירו אמש את הדאגה מההתקדמות בשיחות בין איראן לארה"ב והמעצמות ובעיקר מחשיפת פרטי ההסכם בדיווח של סוכנות הידיעות אי.פי.

על פי הדיווח, שמתבסס על מקורות מהמדינות השונות המעורבות במו"מ, ההסכם המתגבש יהיה בר־תוקף במשך 15 שנים, ובשלב הראשון הוא "יקפיא" את תוכנית הגרעין של טהרן, אך לאחר כחמש שנים יחלו ההקלות. אורך ההסכם נקבע כפשרה לאחר שהאמריקנים דרשו שהוא יימשך 20 שנה והאיראנים מצידם התעקשו על פחות מעשור. 

הכתבה הכי נקראת היום באתר: הזוועות האמיתיות של הדיילים בטיסות

האמריקנים התפשרו גם על מרכיבים אחרים בהסכם כמו מספר הצנטריפוגות שהאיראנים יורשו להפעיל בשנים הראשונות. על פי הדיווח, מדובר ב־6,500 צנטריפוגות שיפעלו תחת מגבלות ופיקוח, אך באופן הדרגתי ולאחר עשר שנים יוכלו לשוב להפעיל כ־10,000. מספר זה יאפשר לאיראן להעשיר אורניום לפצצה גרעינית בתוך זמן קצר.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

היעד האמריקני הנוכחי הוא לגרום לכך שטהרן תצטרך לפחות שנה אחת "לפרוץ" לפצצה גרעינית אם תחליט לעשות זאת. לשיטת האמריקנים, פרק זמן זה יאפשר לקהילה הבינלאומית מספיק זמן להגיב.

הקלות בסנקציות יתבססו על גישת המעצמות בהנהגת ארה"ב לתגמל את איראן על "התנהגות טובה" בשנים האחרונות של ההסכם. על יישום ההסכם תפקח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שתפעל על סמך סיכומים שיאפשרו פעולות פיקוח נרחבות.

נשיא ארה"ב ברק אובאמה המעוניין לקדם את ההסכם יוכל להסיר חלק מהסנקציות באמצעות צו נשיאותי. סנקציות אחרות יוקפאו, אך לא יוסרו. את הסנקציות הבינלאומיות יהיה אפשר להסיר או להקפיא במועצת הביטחון של האו"ם או באיחוד האירופי, אך כדי לממש את ההסכם במלואו אובאמה יצטרך שיתוף פעולה של הקונגרס האמריקני הנשלט על ידי הרפובליקנים שעד כה הביעו את התנגדותם להסכם. בשבוע הבא ייפגשו נציגי איראן והמעצמות שוב.

כור המים הכבדים באראק. אין מענה למסלול הפלוטוניום // צילום ארכיון: אי.פי

בלי פורדו, בלי אראק

הפרטים שנחשפו בדיווח של אי.פי לא כוללים התייחסות למתקן התת־קרקעי בפורדו ולמתקן המים הכבדים באראק, שקשור לנתיב הפלוטוניום של תוכנית הגרעין האיראנית.

בדרג המדיני הביעו כאמור דאגה לנוכח ההתקדמות בשיחות. שר הביטחון משה יעלון אמר: "ההסכם עם איראן כפי שמתגבש עתה הוא סכנה גדולה לשלום העולם המערבי ומאיים על ביטחונה של מדינת ישראל. ההסכם הרע שמתגבש כעת יאפשר לה גם לצאת מהמצור הכלכלי וגם להמשיך להעשיר אורניום. אנחנו לא נתפשר על ביטחונם של אזרחי ישראל, נפעל בכל דרך ונשמיע מעל כל במה את הסכנה הצפויה, ורה"מ יעשה זאת כבר בשבוע הבא בנאומו החשוב בקונגרס".

שר המודיעין, יובל שטייניץ, אמר: "הפרסומים על עיסקה שמאפשרת לאיראנים להפעיל כ־6,500 צנטריפוגות באופן מיידי ואף לשדרג את מערך העשרת האורניום בתוך שנים ספורות מדאיגים. עיסקה מעין זו עלולה להפוך את איראן למדינת סף גרעינית, אשר תגיע לחומר בקיע בטווח המיידי, ובתוך 12-10 שנים תהפוך למדינת סף מסוכנת שבעתיים, אשר נמצאת בטווח שבועות אחדים מחומר בקיע שיספיק ליצורם של עשרות פצצות גרעין בבת אחת. אנחנו מקווים שהמעצמות יימנעו מחתימה על הסכם שאלו הם פרטיו". 

אובאמה // צילום: אי.אף.פי

"כעת הנאום קריטי"

השר נפתלי בנט אמר: "אלו ימים מכריעים בדברי הימים של העולם החופשי. כשיהיה פיגוע גרעיני על אדמת ארה"ב או אירופה בעוד חמש או עשר שנים העולם יסתכל אחורה על הימים האלה כימים גורליים שהיה אפשר לעצור את זה. היה לנו לפני כמה שנים 'אביב ערבי'. עכשיו אנחנו על סף 'אביב גרעיני'. אם לאיראן יהיה נשק גרעיני יהיה מירוץ גרעיני של כל האזור - טורקיה, סעודיה, מצרים וכל מדינות האזור. עוד לא מאוחר. אני קורא לפעול בכל אמצעי למניעת התגרענות איראן".

גורמים בסביבתו של רה"מ אמרו אמש: "אכן הערכנו כי העיסקה אכן הולכת לכיוון של עיסקה רעה, שמסכנת לא רק את ישראל אלא גם את האזור והעולם כולו, וכי הקונגרס יכול להיות הבלם האחרון להסכם רע. זה מחדד את הנסיעה הצפויה לוושינגטון בתחילת השבוע הבא של ראש הממשלה לנאום בקונגרס. נראה שיש ניסיון להגיע להסכם מסגרת בין המעצמות לאיראן עד סוף חודש מארס ולכן עיתוי הנסיעה קריטי אף הוא". 

אמש ציין הפרשן אהוד יערי כי אם ההסכם המתפרסם נכון, על יריבי נתניהו לתמוך בו בעניין הגרעין. מאוחר יותר אמר כי הוא קורא לנתניהו להזמין לנאום בקונגרס גם את הרצוג. 

זריף // צילום: אי.פי

נחשף "מסמך המוסד"

בתוך כך, ה"גרדיאן" הבריטי ורשת אל־ג'זירה באנגלית פירסמו מסמכים סודיים שלטענתם מעידים על פער בין עמדתו של נתניהו לבין עמדת המוסד בנוגע לפצצת גרעין איראנית. על פי הדיווח, נאומו של נתניהו באו"ם, שבו טען כי איראן נמצאת כשנה מייצור פצצה גרעינית "לא תאם את הערכת המוסד". בה בעת, במסמכים נכתב גם כי איראן "עובדת לסגור פערים בתחומים שנראים לגיטימיים כגון העשרה וכורים, שיפחיתו את הזמן הדרוש לייצור כלי נשק מהרגע שהפקודה על כך תינתן בפועל".

גורמים בירושלים מסרו בתגובה כי הציטוטים במאמר המיוחסים לכאורה למודיעין הישראלי "אינם סותרים כלל ועיקר את הצהרות נתניהו בנוגע לאיום הגרעין האיראני. הנושא המרכזי בנאומו של ראש הממשלה בפני האו"ם ב־2012 היה שהמשך ההעשרה האיראנית מייצר 'חומר נפיץ', כלומר - אורניום מועשר לפצצה אטומית. אפילו הציטוטים לכאורה מהמוסד מציינים בבירור שאיראן פועלת לצמצום הפערים בתחומים שנראים כביכול לגיטימיים, כגון העשרה, כורים גרעיניים, שיפחיתו את הזמן הנדרש ליצירת נשקים ברגע שבו ההוראה לכך תינתן". לפי אותם גורמים, "זאת היתה בדיוק הנקודה שעליה עמד ראש הממשלה בנאומו בפני האו"ם ב־2012".

•   •   •

ג'ו ליברמן // צילום: ליאור מזרחי

הסנאטור לשעבר ג'ו ליברמן קורא לדמוקרטים ולרפובליקנים לבוא לנאום: 

"צריך לשמוע את מנהיג ישראל"

הסנאטור לשעבר ג'ו ליברמן תמיד היה מקובל על שני צידי המתרס הפוליטי בארה"ב. הפוליטיקאי היהודי־אמריקני, שכיהן בסנאט 24 שנה, היה מועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית לסגן נשיא אך גם תמך במועמד הרפובליקני ג'ון מקיין לנשיאות. אמש, במאמר ב"וושינגטון פוסט", התייחס ליברמן לראשונה לסוגיה שמפלגת כיום דמוקרטים ורפובליקנים - נאום נתניהו בקונגרס - ובפיו מסר אחד מרכזי: "צריך לשמוע את מנהיג ישראל". 

הסנאטור בדימוס ציין תחילה כי "ברור לגמרי" שיו"ר בית הנבחרים, ג'ון ביינר, לא יענה לבקשת 23 חברי קונגרס דמוקרטים לדחות את הנאום של נתניהו. "לכן, אני פונה אליהם ואל כל חבר קונגרס שמתלבט ואני קורא להם להקשיב למה שיש לראש הממשלה להגיד", כתב ליברמן. הוא הדגיש כי על חברי הקונגרס להשתתף גם מפני שמדובר בדיון שנסוב "על הדרך הטובה ביותר למנוע מאיראן נשק גרעיני ולא רק מבחן של נאמנות פוליטית", וגם כיוון ש"ללא קשר למה שאתם חושבים על המנהיגים המעורבים - אתם תומכים חזקים בברית של ארה"ב וישראל". 

הסנאטור לשעבר ממשיך ומונה את הסיבות להגיע לנאום, ומציין, בין השאר, את תפקיד הקונגרס בפיקוח על מדיניות החוץ, את הקשר החזק עם ישראל והדאגה לביטחונה ולביטחון ארה"ב, ואת החשש ממירוץ לחימוש גרעיני במזרח התיכון. 

"לסיכום, יותר מדי עומד על הכף במגעים עם איראן כדי שחברי קונגרס יחליטו לא להקשיב לנתניהו", טען, "בדיוק כפי שראש ממשלת בריטניה זכה לתשומת לב מכובדת כשקרא לאחרונה לחברי קונגרס לדחות אישור סנקציות נוספות נגד טהרן, כך גם ראש ממשלת ישראל זכאי שיקשיבו לו בשבוע הבא. ברגע המאוד לא יציב הזה בהיסטוריה, אנחנו לא יכולים ואסור לנו להסיט את תשומת הלב שלנו ממה שעודנו האיום הגדול ביותר על ביטחון ארה"ב והעולם". 

יוני הרש, ארה"בטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו