החלומות של הקולות האבודים

גם השנה ינסו 15 מפלגות קיקיוניות את כוחן במערכת הבחירות • הסיכויים שלהן לעבור את אחוז החסימה החדש שואפים לאפס, אבל זה לא מה שישבור אותן • מבחינתן, הכי חשוב שקולן יישמע - גם אם זה ייגמר עם פחות מ־1,000 פתקים בקלפי

איור: רות גווילי // איור: רות גווילי

אחר שהכנסת העלתה את אחוז החסימה מ־2% ל־3.25%, העריכו במערכת הפוליטית שמספר המפלגות שיתמודדו בבחירות יקטן בצורה משמעותית. אמנם חל צמצום במספר הרשימות המתמודדות מ־33 ל־26, אבל עדיין מאות אלפי קולות של מצביעים יירדו ב־17 במארס לטמיון, משום שיינתנו למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה (בבחירות לכנסת ה־19 הלכו לאיבוד כ־270 אלף קולות, שניתנו ל־20 מפלגות שלא עברו את החסימה) - כ־15 מפלגות קטנטנות שמאמינות בעצמן, נגד כל הסיכויים. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

קולות הפיראטים

אוהד שם טוב (35), מנהיג מפלגת "הפיראטים", אינו חי בישראל. הוא מתגורר בארה"ב, עושה דוקטורט במדיניות ציבורית ואינו מתכוון כלל להגיע לישראל ב־17 במארס כדי לשלשל את הפתק של מפלגתו לקלפי. "אין לי 1,000 דולר כדי לממן טיסה לישראל וחזרה רק כדי להצביע. אילו הייתי יכול להצביע בקונסוליה בניו יורק, הייתי עושה זאת", הוא אומר בשיחה טלפונית מניו יורק. שם טוב מאוכזב מהמצב בארץ. "אני לא מרגיש שזו המדינה שלי. באחרונה אפילו מכרתי את הדירה שלי בארץ. טוב לי בארה"ב". כשהוא נשאל מדוע החליט להתמודד בבחירות אם נשבר לו מהמדינה, השיב כי "אני מתמודד כדי שישראל תהיה מדינה טובה יותר, שכדאי יהיה לחיות בה וצעירים כמוני לא ייאלצו לעזוב אותה".

בבחירות הקודמות לכנסת קיבלה מפלגת "הפיראטים" 2,076 קולות בלבד, וגם היום אין לו אשליות שהם יצליחו לעבור את אחוז החסימה. "אנחנו מתמודדים בבחירות לא כדי לגרוף קולות, אלא כדי להשמיע קולות. אגב, ייתכן שברגע האחרון נחליט לבטל את השתתפותנו בבחירות".

שם טוב מספר כי בבחירות ב־2009 הוא עמד בראש מפלגת "עלה ירוק" וניצולי השואה, ורק לאחר מכן הקים עם קבוצת חברים את "הפיראטים", על פי מתכונת של מפלגות בשם זה במדינות שונות. בבחירות ב־2013 הוא וחבריו הגיעו כדי להגיש את רשימת המועמדים שלהם לוועדת הבחירות עם כובעי פיראטים לראשם וקרס על ידיהם, מופע שלא הרשים את יו"ר ועדת הבחירות דאז, השופט אליקים רובינשטיין, שביקש מהם להסיר את הכובעים והקרסים. 

"הרעיון שלנו הוא שכל אזרח יהיה מעורב כל הזמן בקבלת ההחלטות באמצעות מתן ייפוי כוח לאזרחים. ההחלטות שלנו, אם ניבחר לכנסת, יתקבלו על ידי כלל חברי המפלגה, שיורו לנציגים בכנסת כיצד להצביע. אנחנו רוצים להשתמש בדמוקרטיה ייצוגית כדי ליישם דמוקרטיה ישירה. הרכב הרשימה שלנו לכנסת נקבע בהצבעה באינטרנט". 

 

מאמינים בעצמם

גם חסידי ברסלב רצים לכנסת ברשימה עצמאית הנושאת את השם "כולנו חברים! נ נח". מזכיר המפלגה, ניצן חיים קפל (48), הניצב במקום העשירי ברשימה, הוא חוזר בתשובה המתגורר במעלות ומשמש מורה לנגינה בפסנתר. "אנחנו לא מפלגה חרדית. גם בין חסידי ברסלב יש כאלה שמתנגדים לנו, כי איננו הולכים עם הזרם", אומר קפל. 

הוא מספר כי המטרה שלהם היא להעביר את עצמותיו של רבי נחמן מברסלב מאוקראינה לישראל. "אנחנו מחסידיו של רבי ישראל דב אודסר, שהיה מחבריו הקרובים של הנשיא השלישי זלמן שז"ר. איננו סקטוריאליים ואנו פונים לכלל הציבור. בבחירות הקודמות קיבלנו 2,176 קולות. 

"אנחנו לא רואים בכך כישלון, כי המטרה העיקרית שלנו היא לקדם את הרעיונות שלנו, שהם לטובת כל עם ישראל ולא רק לטובת החרדים. זו מהפכה, כי לא היתה מפלגה דתית כזו עד היום. אנחנו רואים עצמנו ציונים ותומכים בשירות צבאי בצה"ל. אני שירתי כתותחן בשירות סדיר ולאחר מכן במשך 20 שנה במילואים". 

בדף הפייסבוק שלהם נאמר: "חברי הסיעה מחוברים לענייני הכלל באופן טבעי ונלחמים עליהם, מתוך אחריות אישית לטובת עמנו ולטובת העולם כולו. ביומיום מוצאים עצמם רבים מאיתנו משמחים את עם ישראל ברחובות, מחברים אותו לכור מחצבתו, לבורא יתברך ולצדיקי האמת ומחזקים את ערכי האמונה, הביטחון, האחדות והשלום בישראל. ידועה פעילותנו בחיזוק חיילי צה"ל לפני פעילות מבצעית ובכל הזדמנות".

 

מהפכה קטנטנה

עופר ליפשיץ, שהתמודד בבחירות הקודמות בראש מפלגת "ברית עולם", שקיבלה 761 קולות בלבד, החליט הפעם לכנות את מפלגתו בשם "נבחרת העם הזמנית". משנה שם, משנה מזל. "זו הפעם הרביעית שאני מתמודד בבחירות. היתוש הפוליטי מקנן בתוכי ומאז 2006 אני רץ בבחירות לכנסת", אומר בן קיבוץ מסדה בעמק הירדן, חשמלאי במקצועו. 

"הפעם אנחנו מביאים רעיון מהפכני ומציגים נבחרת מכל שכבות העם, כדי להוביל לדמוקרטיה ישירה. אנחנו מציעים שכל נבחרי הציבור ייבחרו בבחירה ישירה, אנשים מקצוענים, כל אחד בתחומו. השיטה הזו עובדת יפה בארה"ב, כשאנשים מייצגים את מדינתם בקונגרס, וגם בשווייץ הציבור משפיע ויש קשר ישיר בין הבוחר לנבחר. 

"אנחנו רוצים לקדם את הרעיון הזה, כי הדמוקרטיה הייצוגית פשטה את הרגל ומאפשרת שחיתויות שלא ניתנות לשליטה על ידי הציבור", מספר ליפשיץ ומוסיף כי האנשים הנכללים ברשימתו הם "אנשים הסבורים שהשיטה הנוכחית מושחתת. כולם יהודים - למעט דרוזי אחד - שבאים מתחומי החינוך, החברה והצבא. ברשימה שלנו נכלל רפי רותם, שהתפרסם במאבק שניהל לחשיפת שחיתויות במקום עבודתו, רשות המסים".

 

שומרים על ראש פתוח

שם אופטימי יש למפלגת "פרח", שמדברת על "שפע, ברכה, חיים ושלום". אחד האנשים העומדים מאחורי המפלגה הוא שלום אליעזר הרבסט (65), תושב בית שמש שהיה בעבר סיטונאי וכיום משמש קבלן בניין. "הדגל של המפלגה שלנו הוא ראש פתוח. כיום ישראל על כל מפלגותיה נעולה על נושאים, ואם נצליח להיכנס לכנסת נביא ראש פתוח בכל התחומים", מבטיח הרבסט. 

"אתן לך דוגמה למה הכוונה בראש פתוח. למשל, בנושא מוצרי היסוד נציע להכריז על 1,000 מוצרים חיוניים שיהיה להם מחיר קבוע ויחול איסור לייבא אותם מחו"ל. ועדת כלכלנים תקבע את העלות של כל מוצר. היצרנים והמשווקים יצטרכו להתחייב שימכרו את המוצרים ברווח של 10% בלבד. 

"בתחום הדיור נציע שלחיילים משוחררים, לזוגות צעירים ולעולים חדשים תעניק המדינה קרקע חינם לבנייה, כולל הוצאות פיתוח, והם יצטרכו לשלם רק לקבלנים שייבחרו במכרזים על פי מחירים שייקבעו מראש. בתחום החינוך נציע לקבוע חוק חינוך חובה עד שעה ארבע אחר הצהריים, כדי שילדים לא יסתובבו ברחובות".

למרות שבעיתונות החרדית מוגדרת "פרח" כמפלגה חרדית ("10 חרדים מבית שמש הקימו מפלגה חדשה"), אומר הרבסט, "כי אני הולך בדרכו של הרבי מצאנז שהתנגד לכפייה דתית. אנחנו גם נגד חוקי דת. שירתי בצה"ל ביחידה לזיהוי חללים". גם בנושא השירות בצה"ל יש לו רעיון שברצונו לקדם: "בצה"ל מסתובבים אלפי חיילים מיותרים, ולכן יש ליזום מבצע של הטובים לצה"ל, על משקל הטובים לטיס, כדי שרק צעירים עם כישרונות ויכולת גופנית טובה יגויסו ויקבלו שכר כפול מזה שניתן כיום לחיילים".

 

זהירות, פורנו

יחזקאל שטלצר הוא המועמד היחיד של המפלגה עם השם הארוך ביותר "מגנים על ילדינו - מפסיקים להאכיל אותם פורנו". למעשה, כל מהותה ומטרותיה של המפלגה הזו כלולות בשמה. שטלצר, המתמודד בבחירות זו הפעם השלישית (בעבר התמודד במסגרת מפלגת "עתיד אחד"), אינו משלה את עצמו שיצליח לגייס יותר מ־120 אלף קולות שלהם תזדקק כל מפלגה כדי לעבור את אחוז החסימה. 

"אני מצפה שנגיע ל־30 אלף קולות ובבחירות הבאות אשתלב באחת המפלגות הקיימות", אומר שטלצר. המטרה שלשמה הוא רץ בבחירות היא למנוע מילדים רכים לצפות בסרטים פורנוגרפיים באינטרנט, באמצעות חסימת הגישה לאותם אתרים. "מדינה בריאה מתחילה מטיפול בילדים שנחשפים לפורנוגרפיה. חייבים למנוע מילדים עד גיל 12 לפחות את הצפייה בסרטי פורנו, וכיום זה בלתי אפשרי כי האינטרנט פרוץ לחלוטין. הגיע הזמן שתתעוררו", הוא קורא להורים.

 

דרישות מינימליות

אילן זנבר (42), העומד בראש מפלגת "מנהיגות חברתית", מעיד על עצמו כ"חוקר העוסק בפיתוח טכנולוגיות חדשות". בעבר הוא רץ בבחירות עם "מורשת אבות", רשימה שייסד והקים ח"כ לשעבר יוסף בא־גד. הוא מתגורר במושב יגל ליד אור יהודה ומתחייב בדף הפייסבוק שלו, שאם ייבחר לכנסת יעביר את המשכורת שלו לחייבים ולנזקקים ולעצמו ייקח שכר מינימלי בלבד. 

זנבר סבור שאזרחי ישראל הם אלה שצריכים להחליט מה יהיה גובה שכרם של הח"כים: "אזרחים רבים במדינה עובדים קשה מאוד ובקושי מקבלים שכר מינימום. אין שום סיבה הגיונית שח"כ, יהיה אשר יהיה, לא יקבל שכר מינימום או פחות מזה". הוא מספר כי לא כלולים ברשימת המועמדים שלו לכנסת אנשים מוכרים או סלבריטאים, אלא "אנשים מכל התחומים שרוצים לתרום את חלקם בלי לדאוג רק לעצמם". 

זנבר מבטיח שאם ייבחר לכנסת, יחתור לכך שרק אנשים מקצועיים ייבחרו לתפקידי שרים ולא בהכרח פוליטיקאים. הוא גם יעלה הצעות למעורבות רבה יותר של הציבור בקבלת החלטות. "הציבור צריך להחליט אילו נושאים חברתיים יקודמו ולא האינטרסים של הפוליטיקאים", הוא מסכם.

 

מדליקים את האור

מפלגת "אור" בראשות ירון ידען התמודדה כבר כמה פעמים בבחירות, אולם לא זכתה להישג מרשים. ב־2009 קיבלה 837 קולות וב־2013 זכתה ב־1,027 קולות, אבל הם לא נואשו. ידען, שנולד בטבריה למשפחה חילונית, חזר בגיל 17 בתשובה ולמד בישיבת "אור שמח" בירושלים בתקופה שבה אורי זוהר, איקא ישראלי ופופיק ארנון חזרו בתשובה. 

כאברך שתורתו אומנותו, ספג תורה עד שהפך למומחה לפסקי הלכה ולראש כולל. אולם אט אט הבין, מתוך חקירה שנמשכה שלוש שנים, "שהדת היהודית היא יצירה אנושית שאינה מתאימה לערכים האוניברסליים וההומניים שהם בנפשי, ויתרה מכך - היא אינה תואמת אפילו את המוסר הנבואי". ב־1994 חזר עם משפחתו "לחברת החופש הנושאת על דגלה את הנאורות", כהגדרתו.

"אם ניבחר לכנסת, נפעל להפרדת הדת מהמדינה. מטרתנו כמפלגה דמוקרטית וציונית היא לקדם את ערכי ההומניזם, השוויון, ההשכלה וכבוד האדם. אנחנו דוגלים בחירות הפרט, תומכים בשליטתו המירבית של האדם על חייו ובהימנעות משימוש בכוח הכפייה של המדינה", אומר דוד דרזי, מספר 4 ברשימת "אור", סטודנט לפסיכולוגיה ולפילוסופיה. 

הוא מבטיח כי "זכותו של כל אדם לצקת את אורחות חייו ותוכנם כראות עיניו, ובלבד שלא יכפה אותם על זולתו". לדבריו, נוסף על הפרדת הדת מהמדינה, תדרוש "אור" שוויון מלא של זכויות וחובות לכל אזרח וחינוך חובה חינם לכלל אזרחי המדינה, שינחיל ערכי הומניזם, תבונה, מדע, חירות ונאמנות למדינה, וישקף את עקרונות השוויון והדמוקרטיה.  

 

אופטימיות סוציאלית

מפלגת "הדמוקראטורה", בראשות דורון חכימי, רואה עצמה כ"מפלגה סוציאלית להגשמת הציונית וערכי הדמוקרטיה". היא שמה לה למטרה לשנות את שיטת הבחירות ולפעול לכינון חוקה. חכימי, ששישה מבני משפחתו כלולים ברשימת המועמדים של המפלגה לכנסת (מתוך 30 מועמדים), אומר שיש לו תוכנית מסודרת לשינוי שיטת הבחירות על ידי חלוקת הארץ ל־180 אזורים, על בסיס של 50 אלף תושבים בכל אזור. אלו יבחרו את נציגם בכנסת ואת ראש העיר או המועצה שלהם. 

הוא גם מציע להנהיג תלבושת אחידה חובה בכל בתי הספר ברחבי הארץ ויום לימודים ארוך עד ארבע אחר הצהריים. חכימי מספר שהיה חבר מרכז הליכוד במשך 12 שנה ואף הוצב במקום ה־60 ברשימת הליכוד לכנסת, אך החליט להקים מפלגה חדשה. הוא אופטימי באשר לסיכויים להיבחר לכנסת. "עשיתי סקר פרטי בין אנשים וקיבלתי תגובות חיוביות. לציבור נמאס מהשחיתויות. יש לנו אלף בעיות ומתעסקים עם בקבוקים".

 

לא שמים עליהם

דרור עזרא, הניצב במקום הרביעי ברשימת "מפלגת הירוקים", מאמין שהשם שנטלו לעצמם, "הירוקים - לא שמים ז'", יסייע להם בקלפי וימשוך קולות. "כיוון שהמשאבים הכספיים שלנו לפרסום הם מצומצמים, ניסינו למשוך תשומת לב ציבורית בעזרת שם שיעורר תגובות רבות. השם גם מבטא את המהות שלנו, שבמדינה הזו לא שמים זין על איכות הסביבה". כשהוא נשאל מדוע הם אינם רצים ברשימה משותפת עם "עלה ירוק" (שכשלה בכל ניסיונותיה להיבחר לכנסת), הוא משיב: "היו שיחות איתם, אבל הן לא צלחו". 

בבחירות הקודמות קיבלו "עלה ירוק" 43,734 קולות, ואילו "הירוקים" זכו לתמיכה של 8,117 מצביעים; עדיין רחוק מאוד מאחוז החסימה. 

עזרא מתרעם על כך שהתקשורת אינה נותנת סיקור מקיף לעובדה ש־1,100 אנשים בשנה מתים בארץ מזיהום אוויר. "כשמישהו נהרג באירוע ביטחוני מדברים על כך שוב ושוב, אבל כשאנשים מתים מזיהום אוויר, אף אחד לא מתייחס לכך ברצינות הראויה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר