לפני שבוע, כאשר הנשיא אובאמה נשא את נאום "מצב האומה" שבו העלה, בין השאר, את סוגיית הגרעין האיראני ואת התנגדותו להחרפת הסנקציות שעליהן הוא מתכוון בכל מקרה להטיל וטו, המצלמות התמקדו בסנאטור הדמוקרטי מניו ג'רזי, רוברט מננדז.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מננדז, מי שעמד בראש ועדת החוץ של הסנאט, הוא ממתנגדיו הגדולים של אובאמה בסוגיה האיראנית. הוא גם זה שיזם את המהלך להחרפת העיצומים נגד איראן, עם עמיתיו הרפובליקנים. המצלמות קלטו את תווי הפנים המאוד לא מרוצים של הסנאטור המאוד מוכשר, שלא התפעל במיוחד מנאומו של נשיאו, בעיקר בשני נושאים: האיראני והקובני. היכן שאובאמה מחפש מורשת, מננדז חושף את המוקשים.
אובאמה באמת טועה
אלא שאובאמה הוא הנשיא, ולמי ששכח הוא גם מהמחנה הדמוקרטי. במילים אחרות אובאמה באמת טועה. מה לעשות. ומננדז הוא הצודק. קשה אולי לאחדים, בעיקר בארץ, לקבל את זה. ההיררכיה גורמת לכך שהנשיא מכופף סנאטור מאותה מפלגה, ולא להפך.
אובאמה טעה בגדול במדיניות החוץ של אמריקה עד עתה. גם בנושא האיראני. אבל עניין מדיני־ביטחוני, עקרוני, מהותי, הופך להיות פתאום סערה פוליטית אמריקנית שאליה גררו את נתניהו. לאור יחסיו המתוחים עם אובאמה, צריך היה אולי ראש הממשלה לעדכן את הבית הלבן לגבי הגעתו לגבעת הקפיטול, אף שזה עניינו של המזמין - יו"ר בית הנבחרים. אבל זו לא באמת הבעיה בסיפור הזה: הבעיה היא שאנחנו קרובים יותר להסכם רע מאשר למצב ללא הסכם. ולכן נתניהו חייב להגיע ולנאום בקונגרס. זה אפילו מצופה ממנו.
מתקרבים להסכם רע
מאז חידוש שיחות הגרעין עם איראן בז'נבה, באוקטובר 2009, ראינו כמה שונות הגישות בקרב משלחות שש המעצמות. במפגשים השונים עם האיראנים היו הרבה עליות וירידות. בעיקר ירידות. זה לא מנע מהצדדים לחתום, בנובמבר 2014, על הסכם ביניים. הסכם הביניים אמור להוביל להסכם קבע, שכבר נדחה פעמיים. תאריך היעד החדש הוא 24 במארס. דומה כי רגע האמת בסוגיית הגרעין האיראני הגיע.
גם בוושינגטון התגלו הבדלי תפיסות משמעותיים בין הבית הלבן לקונגרס. חילוקי הדעות הקשים בין רפובליקנים לדמוקרטים כמעט בכל נושא אפשרי נדחקו הצידה, כשעלה נושא הגרעין האיראני. החשש מאיראן גרעינית כתוצאה מהסכם רע, והתנהלותו היהירה של משטר האייתוללות, הביאו לכך שגם הדמוקרטים בראשות הסנאטור הדמוקרטי מניו ג'רזי, מננדז (שלפני ימים אחדים אמר שעמדת אובאמה כמו נאמרה בטהרן), יקראו תיגר על הבית הלבן וייזמו עיצומים חדשים נגד איראן. שום דבר לא באמת השתנה מאז הנאום, מאז הבעת הפנים של הסנאטור מננדז, והתנגדותו למדיניות הבית הלבן. מננדז עצמו רמז מייד אחרי נאום מצב האומה ולפני ההודעה על הזמנת נתניהו כי הוא שוקל לעכב את חוק הסנקציות המתגבש.
לבלום את תוכנית הגרעין
נתניהו הוזמן על ידי יו"ר בית הנבחרים ג'ון ביינר כדי להגיד את ה"אני מאמין" שלו בסוגיה האיראנית. שני דברים היו לראש הממשלה לרועץ: יחסיו המתוחים עם אובאמה והסערה הפוליטית הפנים אמריקנית. ועוד דבר לא פחות חשוב: הבחירות בישראל, שהופכות כל מהלך של ראש המשלה לפוליטי.
נתניהו עשה את השיקול שלו והגיע למסקנה כי למרות הסיכון בכותרות שליליות (הוא רגיל) עדיף לו לצאת לקונגרס כדי לבלום איראן גרעינית שתשנה את מערך הכוחות במזרח התיכון, ולא לטובתנו.
בשימוע בוועדת המסחר של הקונגרס הודיע אתמול מננדז כי הוא דוחה את יוזמת החרפת העיצומים כפי שרוצה הבית הלבן. לדבריו, יש בכך הענקת "פסק זמן" לנשיא ולא ביטול החוק לעיצומים חדשים. צריך לזכור כי הסנאטור מניו ג'רזי נותר סקפטי יחד עם חבריו לבית. הוא אמר כי הם נותרו "ספקניים מאוד" לגבי נכונות טהרן לוותר על חלקים בתוכנית שלה, שיוכיחו כי היא לצורכי שלום.
יש להניח כי ראש הממשלה יחטוף הבוקר כמעט מכל כלי תקשורת אפשרי. מן הסתם נתניהו, האיש שחרת על דגלו את בלימת הגרעין האיראני, יואשם בהקפאת הליך החקיקה ובהמשך ההקלות על האיראנים.
ההגינות מחייבת להודות כי גם עם רוב בגבעת הקפיטול של רפובליקנים ודמוקרטים, עדיין לנשיא אובאמה שמורה זכות הווטו, שאותו הוא היה מטיל על החוק.
דווקא בגלל זה חשובה עוד יותר הגעתו של נתניהו לקונגרס. בכל מקרה המערכה האמיתית תתחיל כנראה ב־24 במארס. ואז כבר באמת אין זמן.
הסנאטור רוברט מננדז, שהיה יו"ר ועדת החוץ של הסנאט, אמנם יישר קו, זמנית, עם נשיאו, אם כי קשה להאמין שוויתר במקביל גם על מצפונו.
יכול להיות שנתניהו צודק?
והערה אחרונה לאותם אלה הטוענים כי נתניהו הפיל את חוק הסנקציות רק עבור תמונה בקונגרס: נזכיר כי רק לפני כמה ימים הם סברו כי יש לתת לאובאמה זמן. אז מה עכשיו? יכול להיות שנתניהו צדק?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו