לא קולטים את הסכנה

אם במשרד הכלכלה ובמכון התקנים מתעלמים בעקביות מהמלצות משרד הבריאות האמורות לשמור על בריאותנו? לפני שלושה חודשים חשפנו כאן שדודי שמש בציפוי מלט העלולים לגרום לסרטן, ושנאסרו לשימוש באירופה ובארה״ב, ימשיכו להימכר בארץ במשך שנתיים נוספות אף שמשרד הבריאות המליץ להוציא אותם מהתקן. וכעת מתברר שבמשרד הכלכלה ובמכון התקנים מחליטים להתעלם מהמלצה נוספת של משרד הבריאות ומאשרים שימוש גם בקולטי ברזל - שהוכרו כמסוכנים בריאותית בעולם, ואשר שימוש בהם עלול לגרום לזליגת חומרים מסרטנים למים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

למרות המלצת משרד הבריאות, אישרה לאחרונה הוועדה הטכנית של מכון התקנים תקנים חדשים לקולטים סולאריים, המאפשרים ייצור מערכות הכוללות קולטי ברזל, אשר הוגדרו על ידי משרד הבריאות כבעלי סכנה לבריאות הציבור ואשר אינם מוכרים בתקינה הבינלאומית. על פי החשש, עם הזמן זולגות דרך הקולטים למים מתכות מסרטנות, ובהן עופרת, כרום ואבץ. המתכות הכבדות והמסוכנות נכנסות למים החמים שגם אם לא תמיד משמשים לשתייה, עדיין נעשה בהם שימוש ברחצה ובבישול.

התקנים אושרו כחלק מאימוץ תקן בינלאומי חדש למערכות דודי השמש בישראל. בוועדת מכון התקנים החליטו לאמץ את התקן במלואו, פרט להחרגה אחת - דווקא קולטי הברזל, המשמשים לחימום המים ושהתקן הבינלאומי ממליץ שלא להשתמש בהם מסיבות בריאותיות, הוחרגו, וישראל צפויה להפוך למדינה היחידה בעולם המאפשרת שימוש בקולטים המסוכנים מקרב המדינות אשר אימצו את התקן.

לפי הערכות בענף, קולטי הברזל מהווים 40%-30% מהשוק, ו־95%-90% מהמערכות הן מערכות פתוחות, שם המים מקולט השמש מתערבבים עם המים שבדוד ומגיעים למי השתייה בברז הביתי. חשוב להבהיר שהבעיה קיימת אם שותים מים חמים או פושרים מהברז או משתמשים במים לבישול, ולא ברחצה, למשל. 

מערכות סגורות נחשבות ליקרות יותר ממערכות פתוחות והן בטוחות יותר לשימוש. עד לאחרונה פער המחירים היה כפול, אולם כיום ההבדלים בין מערכות פתוחות לסגורות נע בין 600 ל־700 שקלים. 

בישראל פועלות כיום עשר חברות בעלות תו תקן המייצרות דודים וקולטים: אמישראגז, טל סחר, נמרוד, אידאל, אור הטבע, כרומגן, ירדן, פרת, אמקור וחמיעד. ל־85% ממשקי הבית בישראל יש דוד שמש, והביקוש המקומי עומד על כ־250 אלף דוודים בשנה.

בעקבות ועדת טרכטנברג, אשר שבה והמליצה על אימוץ תקינה בינלאומית בתחום, ובהמשך לעבודה שהוכנה במכון התקנים בעניין תקינה בינלאומית בדוודים ובקולטי שמש, החלו ועדות התקינה לדון באימוץ תקינה בינלאומית מתקדמת בתחום קולטי השמש, ואישרו בחודשים האחרונים שורת תקנים חדשים בתחום.

 ממשרד הבריאות נמסר לנו כי "בקולט שמש מתפתחות טמפרטורות גבוהות, המאיצות התפתחות קורוזיה ומעלות סיכון לזליגת מתכות מהצנרת למים. כאשר מדובר במערכות מים פתוחות, שבהן מים המגיעים מקולט השמש מתערבבים עם המים שבדוד ומגיעים למי השתייה בברז הביתי, ואם הצנרת עשויה פלדה מגולוונת והחיבורים נעשו באמצעות ריתוך - קיים סיכוי גבוה כי למים יזלגו גם מתכות בלתי רצויות דוגמת עופרת, כרום ואבץ. חשיפה לעופרת (כבר בריכוזים מזעריים) עלולה לגרום למגוון רחב של השפעות בריאותיות, כולל השפעות נוירו־התפתחותיות, מחלות לב וכלי דם, פגיעה בתפקוד הכליות, עלייה בלחץ דם ופגיעה בפוריות״.

במשרד ממליצים  להקפיד על התקנה ועל שימוש באביזרי שרברבות תקניים, להימנע מצריכת מים ראשונים לשתייה ובבישול לאחר שעמדו זמן רב (לדוגמה, אחרי לילה) ולהימנע ככל האפשר מצריכת המים החמים לשתייה ובבישול.

"לא מכירים את ההמלצות"

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "משרד הכלכלה ומכון התקנים עוקבים אחר הנעשה בתקינה הבינלאומית הנהוגה בקרב המדינות המפותחות ופועלים לעדכן את התקנים הישראליים בהתאם. יובהר כי לנוכח רגישות הנושא והנגיעה בסוגיות הנוגעות בבריאות הציבור, מינהל התקינה במשרד הכלכלה מוודא כי מכון התקנים, משרד הבריאות וכל הגורמים הנוגעים בדבר פועלים יחד על מנת לבחון את התהליכים המורכבים ולהבטיח הגנה נאותה לבריאות הציבור מפני חדירת חומרים מסוכנים למים". אבל בניגוד לתגובה של משרד הכלכלה, הממונה על התקינה במשרד, איגור דוסקלוביץ, טען בשיחה איתנו שלא ידוע לו על כל המלצה של משרד הבריאות בנושא. לדבריו, מי שאחראית לגיבוש התקן היא ועדה ציבורית שיושבת במכון התקנים, ושקיבלה את חוות הדעת של משרד הבריאות. אחרי שגובש התקן הוא הועבר למשרד הכלכלה לצורך אישור סופי של שר הכלכלה. התקן עדיין בתהליכי אישור וטרם נחתם. 

״לגבי כל שאלה שקשורה בגיבוש התקן, יש לפנות למכון התקנים. הם קובעים באילו המלצות להתחשב ומאילו המלצות להתעלם, ולי לא ידוע על ההמלצה של משרד הבריאות. אם היינו מקבלים את חוות הדעת של משרד הבריאות, היינו מחזירים את התקן לוועדה ומבקשים הבהרות. זה מוזר שאני מקבל את חוות הדעת הזו מכם״, אמר דוסקלוביץ. 

ממכון התקנים נמסר בתגובה: ״ועדת התקינה לא התעלמה מהמלצות משרד הבריאות אלא קיימה דיון מקיף בנושא והחליטה לטפל בבעיה באמצעות התקן הישראלי 5452 לאיכות המים. בדיונים אלה השתתף נציג משרד הכלכלה שהוא חבר בוועדה. נוסף על כך, הפרוטוקולים שמשקפים את מהלך הדיון, כולל עמדת משרד הבריאות, הועברו למשרד הכלכלה״.

בכל מקרה, גם אם לא ידעו על ההמלצות של משרד הבריאות, במשרד הכלכלה מודעים כעת לנושא ויש להם הזדמנות לבדוק מדוע מתעלמים מההמלצות אשר נועדו לשמור על בריאות הציבור.

לא הפעם הראשונה

כאמור, זו אינה הפעם הראשונה שבה זה קורה. לפני שלושה חודשים חשפנו כאן כי מכון התקנים הוציא מהתקן את השימוש בדודי שמש עם ציפוי מלט בשל הסכנה לחדירת מתכות כבדות ומסרטנות למים. במשרד הבריאות המליצו על מקסימום שנה עד שהדוודים יוצאו מחוץ לחוק, אבל במשרד הכלכלה החליטו - בניגוד להמלצה - לאפשר לחברות למכור לצרכנים את הדוודים שעלולים לגרום לסרטן גם בשנתיים הבאות כתקופת מעבר עד לכניסת ההחלטה לתוקף חוקי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו