בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לא פועל נגד מדינות. זהו בית דין שנועד להגן על אדם - כל אדם - מפני פעולות של אדם אחר, גם בעל עוצמה או שררה - במטרה למנוע פשעים נגד האנושות. הרעיון ההומני שעומד מאחורי בית הדין בהאג מנוצל עכשיו על ידי יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן. יש בכך ריסוק של חוקי המשחק הבינלאומיים, אך אויבי ישראל מנסים לאתר פרצות בכל זירה ובכל חזית. התפקיד של ראש ממשלת ישראל הוא למנוע את המתקפה המדינית הזאת. במקרה הזה, כמו במקרים אחרים, חייבים לומר שראש הממשלה בנימין נתניהו היה "מי שזיהה ראשון".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
השבוע ביקרו בישראל ראש ממשלת יפן שינזו אבה ושר החוץ של קנדה ג'ון בירד. שתי המדינות מממנות נתח משמעותי מתקציבו של בית הדין בהאג ובכך מאפשרות את פעילותו. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הוזעק השבוע לדיון שקיים נתניהו מול אבה, ואמר לו: "אם הייתי משוכנע שייעשה צדק עם ישראל בבית הדין בהאג, הייתי ממליץ להתייצב שם. יש לנו ראיות טובות. אבל אינני משוכנע". אבה, שבירושלים תפסו אותו צרות משלו - בעקבות חטיפת שני אזרחים יפנים על ידי דאעש - היה קשוב במיוחד.
במשרד ראש הממשלה, וגם במשרדי החוץ, הביטחון והמשפטים, יש תמימות דעים לגבי חריפות הצעד הפלשתיני והשלכותיו. הכל סבורים שמדובר בחציית קו אדום. נתניהו החליט כי הדרך הטובה ביותר לעצור את המהלך היא פשוט למנוע מהדיון בהאג להתקיים. לשם כך, ראש הממשלה פנה באיגרת מיוחדת לשורת מנהיגים חשובים במערב, בדרישה למנוע מבית הדין בהאג לדון בתביעות נגד בכירים ישראלים. בראש הנמענים אפשר לציין את נשיא ארה"ב ברק אובאמה, וגם את מנהיגי אוסטרליה, קנדה, גרמניה ובריטניה.
"בית הדין הפלילי הבינלאומי נוסד על רקע המאורעות הקשים שהתחוללו במאה העשרים, ובייחוד מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה הכחיד המשטר הנאצי שישה מיליונים מבני עמנו", כתב נתניהו באיגרת, "שבעה עשורים לאחר השואה מפנים הפלשתינים בעזות מצח אצבע מאשימה כלפי ישראל, שהיא הדמוקרטיה המאוימת ביותר בעולם. במקום לגנות את המשטרים העריצים שמבצעים טבח המוני במאות אלפי אזרחים חפים מפשע, הם מאשימים אותנו, מדינה שנאבקת על קיומה מאז יומה הראשון, בפשעי מלחמה".
האיגרת היתה יותר מ"שלח לחמך על פני המים" מצד נתניהו, אלא קריאה אמיתית לפעולה, שתניע את מנהיגי מעצמות העולם החופשי וידידות ישראל למעשים המתבקשים. בבירות שבהן הודפסה האיגרת התייחסו אליה ברצינות והחלו לפעול. כעת ישראל ממתינה למבחן התוצאה: לראות אם בית הדין יצפצף על מנהיגי העולם, או יתעשת וימנע מהלך שבסופו של דבר יפגע גם בו.
האורח האזין בקשב רב. נתניהו עם ראש ממשלת יפן שינזו אבה, השבוע // צילום: איי.פי
שינו את הכללים
כבר בעשור הקודם בלמה ישראל מהלך דומה של הפלשתינים, עת נעשו פניות לבתי משפט ברחבי המערב נגד בכירים ישראלים. סיכול המהלך בוצע כשבכל מדינה ומדינה חוקקו חוקים נגד האפשרות לזמן או לעצור בכירים ישראלים בגין תביעות סרק. כעת הפלשתינים פנו למנגנון של האו"ם - זירה שבה יש כללים אחרים. זירה שבה הפלשתינים כבר הבינו שיש להם מרחב פעולה נוח יותר.
הדרישה הפלשתינית להעמיד את ישראל לדין בבית משפט בינלאומי נשענת במרומז על הכזב שאצלנו אין מערכת משפט ראויה לשמה. או במילים אחרות, זהו ניסיון לומר שישראל היא מדינה שאינה חוקרת פשעים, ולא עומדת בסטנדרטים הגבוהים של הקהילה הבינלאומית. שר הביטחון משה יעלון הסביר לאחרונה כי ישראל בוחנת כל מקרה החשוד כפשע מלחמה, אך הבהיר כי יש לעשות הבחנה ברורה - שקיימת גם בחוק הבינלאומי - בין החלטות צבאיות לבין פשעי מלחמה. אם חלילה חייל יורה ללא סיבה באישה או באדם שנכנע, ברור שתיפתח חקירה. אבל כשקיימת החלטה מבצעית להרוג רב־מחבלים, במבצע שמנוהל בליווי צמוד של משפטנים ומתועד לכל אורכו, אין כל סיבה להתערבות חיצונית. למדינה יש זכות להגן על עצמה, מסביר יעלון, ושיקול הדעת שלה רחב ואחראי.
במטרה לעצור את הניסיון הפלשתיני המסוכן, ישראל מקדמת גם שני מהלכים של עיצומים כספיים נגד הרשות הפלשתינית. הראשון הוא עצירת כספי המסים (מהלך שכבר בוצע, כשישראל עצרה החודש סכום של כחצי מיליארד שקלים שהיתה אמורה להעביר לרשות הפלשתינית). השני הוא צעדים לעצירת המימון השנתי האמריקני לרשות הפלשתינית, אם ברמאללה ימשיכו באותו הקו. השבוע ביקר בישראל גם ג'ון מקיין, ממנהיגי הרפובליקנים בארה"ב, שדיווח על המהלכים המשותפים לשתי המפלגות בארצו.
נוסף על כך, הוחלט על "קמפיין השחרה" מתמשך נגד הלגיטימציה של בית הדין הפלילי בהאג לדון בתיק הישראלי. הצעד הזה נעשה למרות ההסתייגות של חלק מגורמי המקצוע ממשרד החוץ, אך נתניהו החליט כי מה שקובע הוא העובדה שישראל לא תקבל משפט צדק בהאג, ולכן יש לירות לכל הכיוונים כבר מההתחלה.
בכיר מדיני בירושלים הסביר השבוע כי ישראל כבר למודת ניסיון בחקירות הקשורות לעימותים צבאיים עם ארגוני הטרור. המשמעות היא שבד בבד עם הפעילות - אשר מלווה ביועצים משפטיים לפניה, במהלכה ואחריה - מתקיימת גם חקירת אירועים חריגים על ידי גופים מבקרים. את הבדיקות הללו מבצעת הפרקליטות הצבאית, אך לעיתים מצטרפים גם גורמים נוספים. למשל מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא, שנעזר בשלושה יועצים מומחים כדי לבדוק את תהליך קבלת ההחלטות של ישראל במהלך מבצע צוק איתן. המטרה היא לקיים בדיקה פנימית אמיתית, אך גם להפוך את הבדיקה הבינלאומית למיותרת; בית הדין הפלילי בהאג לא ידון בפרשות שנחקרו על ידי גופים אמינים בישראל. בצוות של מבקר המדינה חברים פרופ' מייקל ניוטון, מומחה אמריקני בעל שם עולמי למשפט בינלאומי הומניטרי; פרופ' משה הלברטל, מומחה בעל שם עולמי בתחום האתיקה מאוניברסיטת ניו יורק, ופרופ' מיגל דויטש, חבר לשעבר בוועדת טירקל.
מלחמת התשה
כולם דיברו השבוע על הפעולה שבה נהרגו הגנרל האיראני מוחמד עלי אללה־דדי ובכיר חיזבאללה ג'יהאד מורנייה, בנו של רב המחבלים עימאד מורנייה שחוסל לפני שש שנים. על פניו, אף שאין שום הוכחה שישראל ביצעה את התקיפה, יוכלו בחיזבאללה להגיש תביעה נגדה בבית הדין הפלילי בהאג. ההרוגים אמנם עמדו מאחורי תוכנית רחבה של ארגון טרור לבצע מתקפה, אבל בפועל הם לא היו "פצצה מתקתקת", אלא שניים שיצאו לסיור עבודה בגבול. הקשר ביניהם לבין החלטת התובעת בהאג לבדוק את התלונות הפלשתיניות חזק מכפי שנדמה.
"בעקבות ההחלטה הזאת", אמר נתניהו, "חמאס כבר הודיע שהוא יגיש תביעות נגד מדינת ישראל, ואני לא אתפלא אם בקרוב נשמע דברים דומים מחיזבאללה, מדאעש ומאל־קאעידה. לאיזה אבסורד הידרדר בית הדין הבינלאומי? יש כאן היפוך מוחלט של מטרות היסוד שבגינן הוקם. בעיוות צדק שאין שני לו, הפלשתינים מנצלים בית דין זה נגד מדינת היהודים שמתגוננת מפני הטרור הרצחני שתוקף אותנו ועכשיו גם את העולם כולו. אכן, אין אבסורד גדול מזה".
דווקא בתקופת בחירות, חשוב לציין כי נגד המהלך הפלשתיני קיימת חזית אחידה של כלל המפלגות היהודיות. שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, למשל, אמרה כי אבו מאזן פוצץ את המו"מ בכוונה ונכנס למסלול המדיני־משפטי לפי לו"ז מתוכנן.
אגב, כבר לפני כשנתיים הגישו עורכי הדין מרדכי ציבין ואורי יבלונקה תלונה נגד אבו מאזן בגין תמיכה בטרור. התביעה, שהוגשה כמובן לבית הדין בהאג, עדיין לא נידונה. אבל כעת, בעקבות הפנייה הפלשתינית, ציבין ויבלונקה עוקבים בעניין ומקווים כי דיון בדרישה הפלשתינית יוביל לדיון גם בתביעה שלהם.
"ההצלחה הגדולה של תביעה בהאג היא קודם כל הזימון לחקירה", מסביר עו"ד ציבין, "אם תיפתח חקירה כי פטימה מרמאללה תגיש תלונה נגד מח"ט גבעתי, הוא יזומן לבית הדין בהאג". לדבריו, אם המח"ט לא יגיע, הוא בסכנת מעצר כמעט בכל מדינה. "נכון שיזומנו ראש ממשלה ושר ביטחון", הוא מוסיף, "אבל יזומנו גם קצינים וטייסים, כי קיים העיקרון של 'מי קרוב יותר למעשה'".
עו"ד ציבין מעריך כי הפלשתינים לא יסתפקו רק בתלונות בגין מותם או פציעתם של אזרחים, אלא ישתמשו בזירה הבינלאומית הרשמית גם כבמה לדיון במפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. "כל מי שסייע להקים את מפעל ההתנחלויות יזומן לחקירה, שכן יש חוק שאוסר להעביר אוכלוסייה אזרחית לשטח כבוש, כך שהרצון להתיש את ישראל נמצא בקשת רחבה הרבה יותר".
קנדה, מול מטחי הביצים
"לישראל יש אתגרים ביטחוניים מיוחדים משלה", אומר השבוע שר החוץ של קנדה ג'ון בירד, בראיון מיוחד ל"ישראל השבוע". זהו ביקורו השישי בארץ בארבע השנים האחרונות. בקנדה שוררת טמפרטורה של מינוס 34 מעלות, כך שהישראלים שמצטעפים מהקור במלון התל־אביבי גורמים לו לחייך. "יש לי שיח מיוחד וידידות טובה עם ההנהגה כאן", הוא אומר ומספר על הפגישות שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם הנשיא ראובן ריבלין ועם שר המודיעין יובל שטייניץ. "ישראל היא חברה קרובה של קנדה. אנו מעריכים את מערכת היחסים האיתנה עם ישראל ומרוצים מהעבודה עם ראש הממשלה", הוא אומר.
העמדה האיתנה שמציגה קנדה זיכתה אותו במטח ביצים בזמן ביקורו ברמאללה. בירד לא מתרגש. "אני לא ילד", ענה כשנשאל אם נפגע, ומייד הוסיף: "אנו גאים בעמדה שלנו ועומדים מאחוריה".
אחר כך הסביר בירד כי גם כשנפגש עם מקבילו הפלשתיני ריאד אל־מאלכי, הבהיר לו את עמדת קנדה בנוגע לניסיונות של רמאללה. "הבחירה שביצעו הפלשתינים כשניגשו להאג היא פרובוקטיבית", אמר לו, "זהו ניסיון לקשור לישראל את שתי הידיים מאחורי הגב, בשעה שהיא מנסה להילחם בטרור. הגשנו התנגדות למהלך לבית הדין הבינלאומי ונמשיך להתנגד. לא נסכים לאפשר בדיקה נגד מדינה כמו ישראל, שיש לה מערכת בקרה משפטית עצמאית ומקיפה".
"גאים בעמדה שלנו". שר החוץ הקנדי ג'ון בירד // צילום: יהושע יוסף
נכון, המשיך בירד, "יש בינינו חילוקי דעות בסיסיים בנוגע לדרך שבה צריך להתקדם. אנו תומכים בהקמת מדינה פלשתינית. נקודת מבטנו היא שהחתירה לשם תהיה תוצר של מו"מ עם ישראל, ושכל ניסיון חד־צדדי לא יוביל להצלחה".
האחראי לביסוס הקשר האמיץ עם קנדה הוא ראש הממשלה נתניהו. הוא זיהה ממשל אוהד, עם ערכים משותפים, לצד בסיס משותף לשיח בנושאים מדיניים, ביטחוניים וגם כלכליים. במאי 2010 קטע נתניהו ביקור בקנדה, לאחר שמשט המרמרה הפך לתקרית בינלאומית. הביקור ההוא העניק לקנדים הצצה לציר הזמן ההפכפך של ראש ממשלה ישראלי. "שוחחתי עם נתניהו על הטרור העולמי", אומר בירד, "ברור שהטרור הפך למאבק בה"א הידיעה של הדור שלנו, וישראל והעם היהודי עומדים בחזית מאבק זה. אנו בסולידריות לא רק עם המדינה היהודית, אלא גם עם המשפחות שאיבדו יקיריהן בפיגועים כמו זה שבצרפת. אנטישמיות צריכה להדאיג כל אדם מתורבת בעולם. קנדה הובילה קואליציה בינלאומית נגד אנטישמיות. לכן אנו רוצים לתמוך במשטרים פלורליסטיים, שיכולים לחיות בשלום עם האנשים שסביבם".
"זו גם הסיבה שקנדה היא חלק משמעותי מהקואליציה נגד ארגון דאעש. אנו חולקים דאגה משמעותית לגבי איראן בשל התמיכה שלהם בטרור, שמופעל במדינות רבות באזור - בלבנון, בעיראק, בתימן, בבחריין ובערב הסעודית - וכן בשל תוכניתם הגרעינית ובשל פגיעתם בזכויות אדם. בכל הנושאים האלה אנו בשיח עם ישראל. הטרור שפקד את פאריס הוא קריאת השכמה לעולם המערבי הרחב. אתם בישראל ושכניכם באזור מתמודדים עם מציאות קשה בכל יום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו