סוכנות הידיעות בלומברג מדווחת כי המוסד הודיע לבכירים בארצות הברית ולמחוקקים כי סנקציות חדשות על איראן ישבשו את שיחות הגרעין עם טהרן, זאת בניגוד לדעת נתניהו. ממשל אובאמה וסנאטורים משתמשים במחלוקת כדי לערער את הצעת החוק, של מארק קירק הרפובליקני והדמוקרטי רוברט מננדז, שדורשת להטיל סנקציות על איראן אם המו"מ יקרוס.
בוב קורקר, יו"ר ועדת החוץ של הסנאט, דוחף לחקיקתו על העסקה הגרעינית עם איראן, שלא כוללת סנקציות אבל שתדרוש את הצבעת הסנאט על כל הסכם שיחליטו עליו בז'נבה. הבית הלבן התנגד גם להצעה של קירק ומננדז וגם לזה של קורקר; הם לא רוצים שהקונגרס יתערב בדיפלומטיה הבינלאומית העדינה עם איראן.
הצעת חוק ראשונה: להגביר את הסנקציות נגד איראן
גורמים במודיעין הישראלי תדרכו את בכירי ממשל אובאמה, וסנאטורים בנוגע לחששות שלהם מהצעת קירק-מננדז, שתגביר את הסנקציות נגד איראן רק אם לא תיסגר עסקה עם מדינות ה-5+1 עד הדד ליין של ה-30 ביוני, או שהיא תיכשל מלעמוד בהתחייבויות. בינתיים, ראש ממשלת ישראל נתניהו תמך בהצעת קירק-מננדז, וגם שדולת איפא"ק.
עדות למחלוקת עלתה אתמול כששר החוץ ג'ון קרי אמר שגורם מודיעין ישראלי אמר כי ההצעה "כמו לזרוק רימון לתוך התהליך". אבל אזהרה ראשונית מראשי המוסד נמסרה גם בשבוע שעבר בישראל למשלחת של הקונגרס – כולל קורקר, גרהם, מקיין ומחוקקים נוספים, כך לפי מחוקקים שנכחו וחברי צוות שתודרכו על הנושא.
הסנאטור ג'ון בראסו אמר לסוכנות הידיעות בלומברג כי חלקים שונים בממשלה הישראלית אמרו למשלחת דברים שונים. אין דעה אחידה שם", הוא אמר.
הצעת חוק שנייה: להביא את ההסכם להצבעה בסנאט
בדיון שנערך אתמול בנושא איראן בוועדת החוץ של הסנאט, קורקר דיבר על הביקור בישראל ואמר שההצעה שלו מקובלת על כל הגורמים הרשמיים הישראליים שהם שוחחו איתם. "חלק מאיתנו היו בישראל בסופ"ש לצורך נושא זה. לא שמענו אף אחד, אף אחד, שאומר שאם הקונגרס ישקול את ההסכם הסופי בכל דרך שהיא, זה יגרום לאי יציבות במשא ומתן", אמר קורקר.
מננדז גינה את המאמצים למנוע פעולה של הקונגרס נגד איראן בדיון, כשהוא אומר לסגן מזכיר המדינה טוני בלינקן: "אתה יודע, אני חייב להיות כנה איתך, ככל שאני שומע יותר ציטוטים מגורמי ממשל, כך נשמע כאילו הם מאמצים דעות שמגיעות היישר מטהראן".
בשלישי אובמה איים להטיל וטו על ההצעה של קירק-מננדז. ביום רביעי יו"ר בית הנבחרים ג'ון בונר הגיב בהכרזה שנתניהו קיבל את הזמנתו לנאום בכינוס משותף של הקונגרס ב-11 בפברואר. הרפובליקנים שהיו מזמינים במיוחד כלפי נתניהו, ביקשו שהוא ישוחח על האיום של האיסלאם הרדיקלי ואיראן. הממשל לא מרוצה מכך שנתניהו קיבל את הצעתו של בונר בלי להודיע להם.
האם סנקציות ימוטטו את המו"מ?
שני בכירים אמריקנים אמרו לסוכנות בלומברג כי המוסד חולק את הדעות עם ממשל אובאמה, שאם חקיקה תגרום להטלת סנקציות נוספות בעתיד אכן תתקיים, זה עשוי למוטט את השיחות.
דעת המוסד עומדת בקנה אחד עם זו של קורקר גם משקפת את ההערכה של קהילת המודיעין האמריקנית. "הייתה לנו הערכה ברורה על כך", אמר בכיר ממשל אחד לבלומברג. "אנחנו לא עברנו עם הצעת קירק-מננדז את כל התהליך, אבל הנקודה היא שהצעת החוק שמפעילה סנקציות תמוטט את השיחות. זו ההערכה". בכיר נוסף במודיעין אמר כי הישראלים הגיעו לאותה מסקנה.
זו אינה הפעם הראשונה שהמוסד הישראלי היה בחילוקי דעות עם נתניהו בנושא איראן. בדצמבר 2010, ראש המוסד, מאיר דגן, אמר כי הוא התנגד באופן גלוי לבקשה של נתניהו להתכונן למתקפה צבאית על איראן. באותו זמן, אובאמה גם ניסה לשכנע לדחות את תקיפת איראן. דיפלומטים איראנים איימו לעזוב את השיחות אם סנקציות חדשות יוטלו. ג'וואד זריף, שר החוץ של איראן, אמר בסוף דצמבר כי סנקציות חדשות "פוגעות ברוח" המו"מ המתקיים יותר משנה.
מה יודעים בארצות הברית על איראן?
עם זאת, יש עדיין הרבה דברים שרשויות המודיעין של ארצות הברית לא יודעות על תכנית הגרעין האיראנית. בנובמבר, ראש הסי.איי.אי לשעבר מייקל היידן אמר לקונגרס כי אין למודיעין האמריקני הערכות ו"תמונה שלמה" לגבי היקף תכנית הגרעין האיראנית.
ועדת הבנקאות של הסנאט הייתה אמורה להתייחס להצעת החוק של קירק-מננדז ביום שלישי, אבל הדיון נדחה בשבוע. חלק מאנשי הצוות בסנאט אמרו לסוכנות בלומברג כי הדמוקרטים ביקשו לדחות את הדיון כי מננדז רצה להשיג התחייבויות נוספות מדמוקרטים לתמוך בהצעה שלו לפני שמעלים אותה לדיון ציבורי.
השאלה העיקרית של קירק-מננדז היא אם יוכלו לגייס תמיכה משתי המפלגות – ואפילו להפוך אותה לחסינה מפני וטו. רוב הדמוקרטים חלוקים, במיוחד אחרי שאובאמה ומנדז ניהלו ויכוח על הצעת החוק בדיון פרטי בשבוע שעבר בוועידה הדמוקרטית. קירק ומנדז ריככו את ההצעה שלהם כדי הפוך אותה ליותר נגישה לדמוקרטים, על ידי כך שהם מעניקים לנשיא יותר גמישות.
הקרב הסוער בסנאט
קורקר, גרהם ומקיין מנסים לחזר אחרי דמוקרטים, עם הטיעון כי הימנעות מסנקציות ודיבור עליהן ופשוט לפקח עליהן בסנאט זו החלטה שצריכה להתקבל על ידי שתי המפלגות. יש רק קומץ של דמוקרטים שימתכו בכל הצעת חוק על איראן, כך שהוויכוח על ההצעות האלה הוא סוער. דמוקרט בכיר אחד לפחות, קיין, נוטה לצדד בצוות של קורקר, ולא בהצעת קירק-מננדז.
"הצעת החוק (של קורקר) מכירה במציאות שהקונגרס צריך להיות חלק מההחלטה, ואני חושב שזה עדיף", קיין אמר לסוכנות בלומברג שלשום. "יש לי תמיד חששות שסנקציות חדשות, ישימו את הפוקוס על הדרך שאנחנו נושאים ונותנים, ולא על ההתנהגות של איראן". לקירק ומננדז יש אס אחד בקנה: מנהיג הרוב בסנאט מיטש מקונל הבטיח שהצעת קירק-מננדז תובא לסנאט להצבעה. קורקר, שהצעתו עדיין לא הוצגה, לא קיבל הבטחה כזו.
יש מגוון דרכים שהקרב יכול ללכת אליו. קורקר, שהוא גם בוועדת הבנקאות, יכול להעמיד את הצעתו לצד זו של קירק-מננדז בשבוע הבא. לחילופין, הוא יכול להריץ את הצעת החוק שלו דרך הוועדה שלו ואח"כ להביא אותה לסנאט.
המאבק יכול להסתיים רק כשהדד ליין של מרץ יגיע, בו הממשל מחויב להגיע להסכם מסגרת מדיני עם איראן. אף אחד לא יודע אם הממשל יכול לגרום לאיראנים להסכים, אבל הקונגרס לא מתכוון לשתוק. וכשהם יסיימו להילחם ביניהם על הדרך להתנהג עם איראן, אז הם יצטרכו לפנות לממשל עם ההצעה שתאושר.
