אם בבחירות לכנסת ה־20 שיתקיימו ב־17 במארס נלך אל הקלפיות הפזורות ברחבי הארץ, נעמוד בתור ונציג בפני חברי ועדת הקלפי את תעודת הזהות שלנו. עם מעטפת ההצבעה ניגש אל מאחורי הפרגוד כדי לבחור את הפתק המועדף עלינו, ונשלשל אותו לתוך תיבת הקלפי.
רבים שואלים, כיצד ייתכן שבשנת 2015 - בעוד באמצעות המחשב אנחנו קונים ומוכרים מניות בבורסה, מזמינים חדרי מלון באיטליה, מבטיחים מקום בטיסה לניו יורק ומקבלים את תוצאות בדיקות המעבדה שלנו בקופת חולים - הליך ההצבעה בבחירות עדיין מתנהל כמו בשנות ה־50'? מדוע בשעה שיש חידושים טכנולוגיים כל כך מתקדמים, ספירת הקולות עדיין מתבצעת בשיטה ידנית של הוצאת פתקי ההצבעה מהמעטפות וספירתם?
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית אורלי עדס מנסה להסביר. "לאורך השנים בחנו את האפשרויות למחשוב תהליכים שונים בבחירות, אבל בכל הבדיקות שביצענו לא קיבלנו תשובות מספקות לשאלה המהותית ביותר בבחירות והיא נושא אבטחת המידע. כיצד אפשר להבטיח את חשאיות ההצבעה, את השמירה על עקרון טוהר הבחירות, ולנטרל את התלות בתשתיות, ובעיקר בחשמל? שכן קריסה של מערכת החשמל באחד האזורים בארץ, עלולה
לגרום לשלילת זכותם של מצביעים רבים לממש את זכותם האלמנטרית ביותר במדינה דמוקרטית", היא אומרת.
לדבריה, "בזמנו נאמר כי אפשר יהיה לקיים את כל מערכת הבחירות באמצעות מחשבים רק כאשר מסעודה מדימונה תוכל להצביע במחשב". עדס מספרת שב־1999 התקיימה פגישה עם נציגי חברה שאף הביאה לצורך הניסוי מכשירים שמשמשים בבתי ספר בארה"ב להסעדה בתשלום, אולם בבדיקות שנעשו לא נמצאו פתרונות לנושא שמירת חשאיות ההצבעה.
לבחור בכל מקום
שופט בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא מספר כי ההיערכות לקראת מחשוב תהליך ההצבעה היתה מהנושאים המרכזיים שבהם עסקה הוועדה בבחירות בשנת 1999. המומחים שמונו על ידי הוועדה הציגו דרכי פעולה אפשריות. לאחר דיונים מפורטים הם אף נערכו לפרסום מכרז כדי לקבל הצעות לביצוע ניסוי של בחירות ממוחשבות, אבל בגלל קוצר הזמן לא עלה בידיהם לעשות זאת.
מצא כתב בדו"ח שפירסם ב־1999 כי "שוכנעתי שההסתייעות במחשב לכל אחד מן השלבים לא רק תקצר ותייעל את התהליך כולו, אלא גם תסלק חששות לשימוש שלא כדין בזכות ההצבעה של הזולת. אני מקווה שוועדת הבחירות לכנסת ה־16 תחדש את הטיפול בנושא מחשוב הבחירות".
נוסף על כך, מצא המליץ בדו"ח לשכלל את הליך הזיהוי של הבוחרים. "אמינות הזיהוי של הבוחרים על ידי ועדת הקלפי היא הערובה המרכזית להבטחת תקינות הבחירות ומניעת הצבעה בידי מי שאינו בעל זכות בחירה. כדי להשיג זאת יש להגיע בהקדם להסדר חוקי חדש: פנקס בוחרים המתעדכן באופן שוטף ותעודת זהות חכמה שתכלול זיהוי בטביעת אצבע". מצא מצר על כך שעד היום לא נעשה כמעט דבר ליישום המלצותיו.
חבר הכנסת לשעבר מיכאל איתן (ליכוד), ששימש בכמה מערכות בחירות סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, מספר כי השקיע מאמצים רבים בנושא מחשוב מערכת הבחירות. "פזלתי לבחירות דיגיטליות, אבל אחרי שהתגלו תקלות בפריימריז של העבודה והליכוד, החלטתי לרדת מהרעיון והצעתי ללכת רק חצי צעד קדימה על ידי הנהגת פנקס בוחרים דיגיטלי, כלומר שכל בעל זכות בחירה יוכל להצביע בכל קלפי ברחבי הארץ, ולא רק בקלפי שהוא רשום בה. אבל כל הגורמים הדגישו ובצדק שהדבר מחייב מציאת פתרונות טכנולוגיים של בטיחות גבוהה, על מנת להבטיח שגורמים כלשהם לא יצליחו לפרוץ למערכת".
איתן מודה ש"בשנים האחרונות לא עקבתי אחרי הנושא, אבל אין לי ספק שאפשר למצוא לכך פתרון. הייתי מצפה שנהיה אור לגויים, לפחות בתחום של טכנולוגיות מידע, ונפתח שיטות מתוחכמות שיבטיחו את הפעלת פנקס הבוחרים הדיגיטלי ללא תקלות ובאבטחה מירבית, אבל לצערי אצלנו במקום להתמודד עם בעיות, מעדיפים לדחות אותן".
לא לתקן מה שלא שבור
לפני כשנה וחצי הקים שר הפנים לשעבר גדעון סער ועדה ציבורית לבחינת מחשוב הבחירות לכנסת, שבה היו חברים נציגי כל משרדי הממשלה וועדת הבחירות. בראש הוועדה עמד עו"ד צבי האוזר, ששימש מזכיר הממשלה בשנים 2013-2009.
האוזר מציין כי הוועדה לא הספיקה לסיים את דיוניה והיא תחדש אותם לאחר הבחירות. "על רקע הזיופים שנמצאו בכמה קלפיות בבחירות הקודמות והגדלת שיעור המצביעים בבחירות, התרשמתי כי המעבר משיטת ההצבעה והספירה הנוכחית לשיטה ממוחשבת אינו יכול להתבצע בבת אחת, וכי יש לעשות זאת בהדרגה. בשלב הראשון יש למחשב רק את תהליך הזיהוי וההצבעה. מחשוב תהליך ספירת הקולות הוא הרבה יותר מורכב, ומתנגדיו מעלים חשש שגורמים עוינים ופליליים יצליחו לחדור למערכת ולשבש את תוצאות הבחירות".
מנהל אגף המחשוב של ועדת הבחירות לזר דוידוביץ' מצביע על הסכנות המאיימות על הבחירות, אם יעברו להצבעה ולספירה ממוחשבת. "קודם כל עלולים להיות ניתוקים פיזיים, למשל עקב פגיעה של טרקטור בכבל או פגיעה פיזית מכוונת. אבל עלולה להיות גם פגיעה בשרתים עד כדי שיתוקם או שיבוש תוצאות הבחירות בקלפיות, למשל סימונם של אזרחים שטרם הצביעו כמי שמימשו כבר את זכותם. פעולה זו יכולה להתבצע על ידי האקרים או במסגרת מלחמת סייבר. נזק חמור עוד יותר עלול להיגרם אם לא נצליח לגלות שנגרמו שיבושים בתוצאות ההצבעה".
דוידוביץ' דווקא גאה בשיטת המחשוב הישנה. "זו מערכת הבחירות העשירית שאני עוסק בכך והודות לאמצעים למניעת תקלות שאנו נוקטים, עד היום כל מערכות הבחירות עברו בשלום".
פרופ' אלון רוזן, מרצה למדעי המחשב במרכז הבינתחומי, מספר כי "ב־2007 כשמאיר שטרית היה שר הפנים, הוא יזם פיילוט של בחירות ממוחשבות בכמה רשויות מקומיות. מרבית המצביעים הגיבו בחיוב על הניסוי, אבל בדיקת האבטחה חשפה בעיות חמורות, העלולות לאפשר זיוף תוצאות הבחירות. קבוצת חוקרים אקדמאים מהטכניון, מכמה אוניברסיטאות וממכון ויצמן הביעו התנגדות נמרצת להצעה והזהירו מפני חסרונותיה".
עוד אומר רוזן כי "בעיניי, השיקול העיקרי שלא לשנות את השיטה הנוכחית הוא העובדה שהיא עובדת טוב והציבור הרחב נותן בה את אמונו. אחד החששות הגדולים בעיניי בקיום בחירות ממוחשבות הוא שבתהליך ספירת הקולות עלולים להיות שיבושים שאפילו לא נדע עליהם".
הוא מספר כי יחד עם עמיתו פרופ' אמנון תא־שמע בנה מערכת של הצבעה אלקטרונית עם גיבוי של הצבעה בפתקים, שנוסתה בהצלחה כבר שלוש פעמים. אחד הניסיונות היה בבחירות להסתדרות הסטודנטים שנערכו במרכז הבינתחומי בהרצליה בהשתתפות כ־2,100 סטודנטים. במסגרת ההצבעה ניגשו הסטודנטים אל מאחורי הפרגוד לאחר שזוהו ונבדקה זכאותם להצביע. מאחורי הפרגוד נעשה שימוש במסך מגע לשם בחירת המועמדים. בו בזמן הדפיסה מכונה פתק בעל שני חלקים הניתנים להפרדה. בראש הנייר הופיעו בגלוי פרטי ההצבעה ובתחתית הופיעה גירסה מוצפנת שלה. את החלק הגלוי נדרשו הסטודנטים לקפל ולשלשל לקלפי, ואילו הגירסה המוצפנת נשארה בידיהם לצורך וידוא ההצבעה. בסיום ההצבעה נזרק הקוד המוצפן על ידי ועדת ההצבעה והסטודנטים יכלו לוודא אם הצבעתם נקלטה באמצעות כניסה לאתר המיזם והזנת הקוד שהודפס על הנייר.
פרופ' רוזן מתקשה להשיב מתי נזכה שהבחירות לכנסת יתבצעו באמצעות מחשבים. "אני לא נביא, אבל ברור שיום אחד נגיע לכך, זה יכול לקחת עשרות שנים ואולי פחות כי שינויים טכנולוגיים מתרחשים במהירות. לעומת זאת אפשרות קיום כל הליך ההזדהות וההצבעה באמצעות מחשבים נראית לי בת ביצוע".
זהה את המצביע
גם אורלי עדס מאמינה שאפשר לקדם את נושא מחשוב הבחירות בהדרגה עקב בצד אגודל. "חשוב להבין שהליך הבחירות הוא נושא רגיש מאוד. זו מהות הדמוקרטיה, ולכן אי אפשר לעשות ניסויים בנושא זה. אם משהו ישתבש או יקרוס, זה יהיה אסון כי אין מועד ב' לבחירות, אי אפשר לקיים יום הצבעה נוסף כמו שקרה בפריימריז של מפלגת העבודה. יש תהליכים שבהם הכנסנו כבר את המערכות הממוחשבות כמו מיפוי כל הקלפיות בארץ ואיתור מהיר של כל בעלי התפקידים העובדים בבחירות החל במזכירי הקלפי וכלה בצוות נציגי המפלגות. הכל מנוהל כיום במערכת מחשוב מיוחדת בשם 'דמוקרטיה' שפיתחנו ושמחוברת אל כל 19 ועדות הבחירות האזוריות".
עדס מגלה כי השלב הבא של מחשוב הליך הבחירות יחל כפיילוט בבחירות בשנת 2017 (הבחירות לכנסת ה־21) ואם הוא יעלה יפה, הוא ייכנס לשימוש מלא בבחירות לכנסת ה־22. מדובר בצעד דרמטי שיבטל למעשה את השיטה הקיימת מאז קום המדינה, שבמסגרתה כ־270 אלף איש מצביעים במעטפות כפולות (חיילים בצה"ל בסדיר ובמילואים, חולים המאושפזים בבתי חולים, אסירים ועצורים בבתי הכלא, שליחים רשמיים של ישראל בחו"ל), דבר הגורם לעיכוב של יותר מיממה בהליך ספירת הקולות ומצריך העסקת מאות עובדים נוספים. עדס מציינת כי "הרעיון מבוסס על כך שעותקים של פנקס הבוחרים המלא הכולל את השמות, הכתובות ומספרי תעודות הזהות של כל בעלי זכות הבחירה, יימצאו בכל הקלפיות ברחבי הארץ, ובעלי זכות הבחירה יוכלו להצביע בכל מקום בארץ באמצעות הצגת תעודת הזהות שלהם. הדבר יאפשר למשל לתושב ירושלים שינפוש ביום הבחירות באילת או בנהריה, להצביע שם. ברגע שאדם יצביע, יינתן לכך סימון במחשב, והוא לא יוכל לשוב ולהצביע בקלפי אחרת באותו יום". היא מדגישה כי השינוי החשוב הזה יחייב שינויי חקיקה וכן נקיטת אמצעים לאבטחת מידע על מנת להבטיח שלא תהיה פריצה למערכת שתגרום שיבושים בתוצאות ההצבעה.
באשר למחשוב מלא של מערכת הבחירות, עדס מסרבת לספק אומדן זמן, אולם מדגישה כי נוסף על בעיות של אבטחת מידע וחשש מתקלות
בלתי צפויות וכן הכרח שלכל המצביעים יהיו תעודות זהות חכמות, מדובר בצעד הכרוך בעלויות כספיות משמעותיות ביותר. "בבדיקה ראשונית שערכנו התברר כי מחשוב כל הליך ההצבעה וספירת הקולות יחייב רכישת כמות אדירה של יותר מ־11 אלף מכונות הצבעה, שעלות כל אחת מהן כ־500 יורו.
בקיצור, עוד חזון למועד. כנראה רק בעוד כמה עשרות שנים ניפרד מהפתקים ומארגזי הקלפיות ונוכל להצביע כפי שאנחנו מוציאים מזומנים מהבנקומט. זה נשמע אולי הזוי, אבל כנראה הרבה יותר בטוח, ואיש - בוודאי לא האחראים למערכת הבחירות - אינו מוכן ליטול סיכונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו