הפרקליט "נגס" בפיצוי - ונאלץ להחזיר שכר טרחה

ליאורית איבדה את בעלה בתאונת דרכים ופוצתה על ידי חברת הביטוח ב־2.4 מיליון ש' • בא כוחה קיזז מכך עמלה של 13%

הצדדים ערכו הסכם שכר טרחה רק שנתיים לאחר פגישתם הראשונה // צילום: GettyImages (אילוסטרציה) // הצדדים ערכו הסכם שכר טרחה רק שנתיים לאחר פגישתם הראשונה

התנהגות מקוממת של עורך דין כלפי משפחה שכולה נחשפת בפסק דין שניתן באחרונה על ידי שופטת בית משפט השלום בראשון לציון יעל בלכר. האלמנה היא ליאורית גולן, שבעלה נהרג בתאונת דרכים ביולי 2004 בדרכו לעבודה. הנתבע הוא עו"ד ציון גבאי מרחובות, שייצג אותה מול חברת הביטוח ואשר הגיש בתורו תביעה נגדית נגד התובעת. חשיבותו של פסק הדין, מעבר לתיאור "החריקות" של עו"ד גבאי, היא בהבהרת כללים מחייבים שמטרתם למנוע עימותים בין פרקליט ללקוחו בכל הנוגע לשכר הטרחה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עוד לפני שעו"ד גבאי ייצג את התובעת היא היתה מיוצגת על ידי עו"ד אילן קנר. התובעת החליטה להחליף את עו"ד קנר בעו"ד גבאי מפני שלא היתה מרוצה מטיפולו של הראשון. יצוין כי גולן נפגשה לראשונה עם עו"ד גבאי ב־2006, אך בעת הפגישה לא נחתם הסכם שכר טרחה כמקובל, אלא רק כעבור שנתיים, ב־2008. בהסכם נכתב, בין השאר, כי "שכר הטרחה המוסכם הוא 13% בצירוף מע"מ מכל סכום שייפסק על ידי ביהמ"ש ורשאי עוה"ד לקזז שכר טרחתו מתשלומים אשר יועברו אליו". 

תביעת הפיצויים שהגישה התובעת נגד הפניקס הסתיימה בהסכם פשרה, ולפיו הפניקס שילמה לאלמנה ולילדיה סכום של 2.45 מיליון שקלים. עו"ד גבאי ייצג את התובעת לאחר הגשת התביעה לבית המשפט בשלב של תחשיבי הנזק. 

הטענה המרכזית שהעלה פרקליטה של גולן, עו"ד ניצחון גואטה, היתה כי שכר הטרחה שגבה עו"ד גבאי בשיעור 13% מסכום הפיצויים חורג משיעור שכר הטרחה המקסימלי הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ומכללי לשכת עורכי הדין. מצד שני, טען עו"ד גבאי להגנתו כי בשל השקעתו ובשל היקף הטיפול בתיק הוא זכאי לשכר הטרחה כאילו הסתיימה התביעה בפסק דין לאחר תום שלב ההוכחות. עוד טען עו"ד גבאי כי בהסכם הפשרה חברת הביטוח שילמה לתובעת שכר טרחה בשיעור 13% - בהתאם לקבוע בהסכם שכר הטרחה בין הצדדים. 

תביעה שכנגד

בהמשך עו"ד גבאי אף הגיש תביעה שכנגד בסכום כולל של 250 אלף שקלים. חלקה העיקרי של התביעה, שהגיש גבאי נגד גולן, עסק בייצוג משפטי בעניינים משפטיים נוספים. בין רכיבי התביעה היו 50 אלף שקלים בגין צער ועוגמת נפש. בסופו של דבר, חייבה השופטת את גולן בפיצוי לעו"ד גבאי בסכומים זניחים: שלוש אגרות בית משפט בסכום כולל של פחות מ־3,000 שקלים. ביחס לעוגמת הנפש קבעה השופטת כי לא מצאה מקום לפסוק לטובת גבאי פיצוי.

הסכמת הלקוח לא מספיקה

בפסק הדין בתביעה העיקרית של גולן נגד עו"ד גבאי, השופטת בלכר מתחה ביקורת על הנתבע בכמה נושאים הנוגעים ליחסי עורך דין־לקוח: השופטת קבעה כי הוא לא היה זכאי לקבל שכר טרחה מעבר ל־11%. לדבריה, "אין זה תלוי במידת השקעתו של עוה"ד בתיק; לא ניתן לחרוג משיעור מירבי זה ולנגוס מעבר לו מכספי הפיצויים, מטעם כלשהו, אף לא בהסכמת הלקוח". 

עוד קבעה השופטת כי גם אם חברת הביטוח שילמה לתובעת שכר טרחה בשיעור של 13%, טענה שלא הוכחה, שכר הטרחה הוא של הלקוח ו"אין הדבר מקנה לעו"ד גבאי זכות לגבות שכר טרחה בשיעור של 13% כפי שגבה בדרך של קיזוז", פסקה השופטת.

קיזוז מכספי המל"ל

ביקורת נוספת מתחה השופטת על עו"ד גבאי, שגבה שכר טרחה מתוך תגמולי המוסד לביטוח הלאומי (המל"ל). על כך כתבה השופטת כי "אין יסוד לגביית שכר טרחה בשיעור כלשהו על תגמולי המל"ל". השופטת פסקה כי אין רלוונטיות לשאלה אם עו"ד גבאי טיפל בתביעה מול המל"ל (התובעת טענה שהגישה את התביעה למל"ל לפני שפנתה לעו"ד גבאי). בתוצאה הסופית קבעה השופטת כי התובעת תשלם לכל אחד משני עוה"ד, גבאי וקנר, שכר טרחה בשיעור 5.5%. בהתאם לכך, עו"ד גבאי חויב להשיב לתובעת 292 אלף שקלים, שהם סכומי היתר שגבה מעבר לשכר טרחה המגיע לו – 161 אלף שקלים. כמו כן, חויב עו"ד גבאי גם בהוצאות משפט ושכר טרחה בסך של 30 אלף שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר