חברי ועדת סל התרופות יתכנסו היום לדיון מרתוני ומכריע, שבו יקבעו אילו תרופות מתוך עשרות תרופות שדורגו בחשיבות גבוהה ייכנסו לסל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הדילמה השנה קשה במיוחד: עלות התרופות החיוניות היא כ־2.5 מיליארד שקלים, אך התקציב לרשות הוועדה לא השתנה בחמש השנים האחרונות, ועומד על 300 מיליון שקלים בלבד.
את עיקר העניין מעוררות שש תרופות, שיכולות להביא לריפוי של דלקת כבד נגיפית מסוג C, אלא שעלותן הגבוהה, העומדת על כ־60 אלף דולרים לחולה, לא תאפשר כנראה לתת אותן לכלל החולים. אחת ההצעות שנבחנות היא לאפשר לכ־600 חולים בשנה לקבל את הטיפול, ומחישוב שעשו בוועדת הסל - אם הן יינתנו רק לחולים עם דרגה גבוהה של פגיעה בכבד, עלותן תהיה יותר מ־100 מיליון שקלים.
בין התרופות והטכנולוגיות שלא צפויות להיכנס לסל התרופות נמצא מד לניטור רציף של רמת הסוכר לחולים מבוגרים, והרחבת ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. גם התרופה לימפרזה, המיועדת לחולות סרטן שחלו על רקע גנטי, לא צפויה להיכנס לסל התרופות. בשל עלותה הגבוהה, העומדת על כ־400 אלף שקלים לחולה, היעדר מימונה ימנע הלכה למעשה מחולות להשיג אותה. התרופה סטיבקס, קנביס סינתטי לחולי טרשת נפוצה, ירדה ברגע האחרון מרשימת המועמדות, ולא תיכנס לסל התרופות.
בין התרופות והטכנולוגיות שעלו לדיונים הסופים נמצאות תרופות רבות לסוכרת, ובהן אינסולין ארוך טווח, מספר תרופות לחולי סרטן ובהן טיפולים ביולוגיים חדשים למלנומה, תרופות לדיכאון ולסכיזופרניה, מזון רפואי לחולי קרוהן וקוליטיס ועוד. כמו כן, מועמדת לסל השתלת לב מלאכותי כ"גשר" לפני השתלת לב, לעשרה חולים בשנה, וכן - הרחבת טיפולי השיניים לילדים בני 13-14 בעלות של כ־30 מיליון שקלים.
את פניהם של חברי ועדת הסל יקדמו הורים לילדים עם פגיעות מוטוריות, שזקוקים למחשבי דיבור ולאמצעים טכנולוגיים שונים, שיסייעו להם לתקשר עם סביבתם. ההורים ידרשו להכניס את מערכות המחשוב עבור 625 ילדים ומבוגרים, בעלות של כ־10 מיליון שקלים בשנה.
