בדומה לחלום האמריקני, גם החלום של מר וגברת ישראלי הוא בית פרטי עם גינה מוריקה - ורצוי גם גדר לבנה מסביב. ואולם מי שכבר מצליח לרכוש קרקע לבניית בית פרטי במדינת ישראל, מגלה עד מהרה שבניית בית יכולה להיות סאגה יקרה מאוד, שפעמים רבות מסתיימת בחריגה תקציבית משמעותית ובהרבה עצבים מרוטים.
רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כמעט מחצית מהבנייה בישראל היא בנייה פרטית של בתים פרטיים - נתון גבוה להפתיע - ורובה של הבנייה הפרטית עדיין נעשה בשיטה הקונבנציונלית של בלוק על בלוק באמצעות טיח ומלט. אז למה הישראלים מתעקשים לבנות באותם "בלוקים" פשוטים כמעט בכל המקרים? האם אין אלטרנטיבות שיוזילו לפחות את בניית השלד של הבניין בצורה משמעותית? ואם יש - מדוע הן אינן מנוצלות כראוי? יצאנו לשוחח עם כמה מומחים כדי להבין את נפשו של הישראלי כשהוא מגיע לבנות בית פרטי. רצינו להבין כיצד אפשר קודם כל לחסוך כלכלית בבניית בית פרטי ומדוע הבניות האלטרנטיביות ל"בלוקים" הסטנדרטיים שכולנו מכירים לא תפסו כל כך.
בית ממכולות, נירלט
לא קלה דרכנו
"מה שבישראל קוראים לו 'בנייה קונבנציונלית', כלומר בנייה בבלוקים, נשמע לי כמו הדבר הכי דפוק שיש", אומר טרי ניומן, שותף בישראמרין, חברה שמתמחה בבנייה קלה, "פה בארץ קוראים לזה 'קונבנציונלי' אבל בכל מקום אחר בעולם יקראו לזה 'לא קונבנציונלי'. זה דומה בעיניי לסוס ועגלה: לוקח קבלן ודוחף לו בלוקים בטנדר שלו ומביא אותם עד אליך. לא חכם במיוחד".
ניומן מסביר כי "אנחנו עוסקים בבנייה קלה, אבל אני נגד המונח הזה כי היא מזמן כבר לא קלה. כל המונחים שמשתמשים בהם הם לא מדויקים. אני מעדיף היום את המונח בנייה מודולרית". האלטרנטיבה העיקרית שקיימת עבור הישראלים בבנייה קשורה בפלדה. בדרך כלל יוצקים רצפת בטון ועליה בונים שלד מפלדה. את השלד מצפים משני הצדדים בחיפויים שונים ומבודדים. לאחר מכן מרכיבים מבפנים קיר גבס ומבחוץ לרוב עוד חיפוי. נוצר מעין סנדוויץ' מאוד מבודד, הרבה יותר מהבלוקים המסורתיים שכולנו מכירים.
"הבנייה בפלדה משתמשת בחומרים שקיימים המון שנים, למשל, בגרמניה", מסביר ניומן, "זו לא בנייה חדשה ואלטרנטיבית. בנינו בארץ שבעה מבנים לחיל ההנדסה האמריקני והמפקח האמריקני היה פה ומאוד התלהב. אמרתי לו: 'זה כמו קיר אמיתי', והוא לא הבין על מה אני מדבר. הוא ענה לי: 'אבל זה קיר אמיתי, ככה אנחנו בונים באמריקה'".
אז איך בנוי בית מבנייה קלה שמבוססת על שלד פלדה? "בחלק הפנימי יש בדרך כלל שתי שכבות גבס. נוצר חלל שבתוכו אפשר לשים צמר סלעים או מחיצות מחומרים אחרים. בחלל הזה מניחים גם את כל החומרים לצנרת, חשמל, מים, גז, ביוב וכיוצא בזאת. בצד השני של הקיר מניחים יריעה מ־PVC. זה מונע את חדירת המים. מבחוץ מלבישים על היריעה של ה־PVC לוחות מבודדים. אלה יכולים להיות פאנלים מיוחדים של איטונג, הכל תלוי בתקציב".
הבנייה מפלדה חסכונית ביחס לבנייה מבלוקים, אבל היא לא הבנייה הכי חסכונית. עיקר החיסכון אינו מגיע דווקא מהחומרים, שעלותם דומה לעלות שלד מבלוקים. החיסכון מגיע משני דברים משיקים: הזמן הקצר מאוד של הקמת השלד והקיצור בזמן עבודתם של אנשי המקצוע.
כשבונים שלד מפלדה חוסכים חודשים של עבודת בניין. בנייה של בית קל משלד פלדה יכולה לקחת שבועות לעומת חודשים ארוכים בשלד הבטון הקלאסי, ובזכות כך אפשר לחסוך עשרות אלפי שקלים ולפעמים יותר (תלוי בגודל הבית) לעומת הבנייה הישראלית הקלאסית בבלוקים. כמו כן, אחרי שמקימים שלד מפלדה, ה"צנרת" שעוברת בתוכו קלה מאוד לשינויים ולהרכבה. זה חוסך זמן לחשמלאים, לאינסטלטורים ולשאר אנשי המקצוע שמגיעים לבצע השלמות. עולה פחות כסף גם להוסיף נקודות מים וחשמל.
ניומן מעריך שמחיר של מ"ר בנוי בשלדת פלדה ינוע מ־2,500 שקלים עד 10,000 שקלים, בעוד בנייה בלבנים מתחילה לרוב ב־5,000 שקלים למ"ר. כלומר, עלותו של בית של 100 מ"ר, שהוא חלל שמתאים בדרך כלל ל־4 חדרים, תנוע בין 250 אלף שקלים למיליון שקלים, בעוד בבנייה סטנדרטית בלבנים הוא יעלה מ־500 אלף שקלים ויותר. אנחנו מדברים כמובן על בניית המעטפת הבסיסית, בלי שדרוגים מורכבים בגימורים הפנימיים.
נעמה וגיא בר־יוסף מצאו את ביתם באתר יד 2. את הבית היה צריך להעביר ממקום מושבו למושב שער אפרים, הליך שדרש את פירוקו לשני חלקים, ניתוקו מהיסודות והרגליים, פירוק תשתית הגג כולל הורדת רעפים ופירוק הדק. לאחר הפירוק, שנמשך כארבעה ימים, הועמסו חלקי הבית על ידי מנוף למשאיות. המנוף פורק את הבית בשטח החדש על יסודות שהוכנו מראש ומצמידו לממ"ד (כמחויב בחוק) שנבנה מבעוד מועד. אז מתחילה מלאכת חיבור הבית לתשתיות אינסטלציה, חשמל וגז, ושיפוץ המבנה לאחר ההובלה, שנמשך כשבועיים אינטנסיביים.
הבית עצמו עלה 145 אלף שקלים, הובלה עם מנוף כ־20 אלף שקלים ופירוק והרכבת הגג כ־12 אלף שקלים. היתרון העיקרי בבנייה זו הוא כמובן המהירות שבה אפשר לעבור לגור בבית - בתוך שבועיים ממכירת הבית הוא כבר היה במקומו החדש - וכמובן המחיר. החסרונות הם בעיקר העבודה הקשה שבהרכבתו מחדש של הבית.
ביתם של איליה מגינס וסיגל גבע בלוזית. בית שנבנה ממכולות // צילום: הגר דופלט עבור בלוג "הביתה" www.habaytashop.co.il
ירוק זה השחור החדש
אלא שהחיסכון בבניית הבית מפלדה לא מתמצה רק בזמן הבנייה שלו, כפי שמסביר ניר ינושבסקי, סמנכ"ל פיתוח של ינושבסקי א. הנדסה ובניין בע"מ. החברה של ינושבסקי מקימה בתים בבנייה ירוקה ופעמים רבות בוחרת דווקא בשלד הפלדה עם שכבות הבידוד המתקדמות.
"אני גר בבית שנבנה בשיטה קצת שונה. בניתי שלד קונבנציונלי מבטון רגיל, אבל במקום קירות ציפינו את הבית מבחוץ בסוג של קלקר, בעצם סוג של פולימיר מתקדם ומוקצף. הבית כל כך מבודד שאני לא מפעיל כמעט מזגן, לא בקיץ ולא בחורף. כל הקירות הפנימיים בבית הם מאותו הפולימר המוקצף. זה חומר קל וחזק, מבודד פי כמה משיטות בלוקים וטיח. מחוץ לבית שמנו עליו שליכט רגיל. וזה נראה כמו קיר קלאסי, אבל כשתדפוק עליו תרגיש שזה ציפוי".
בבתים הפרטיים שינושבסקי מקים באמצעות בנייה קלה, הקונסטרוקציה החיצונית תכלול לוחות של איטונג. "זה סוג של בלוק איטונג ויש בתוכו ברזל. בפנים יש חיפוי של לוחות גבס. יש גם אפשרות לצפות את שלד הפלדה בלוחות איטונג וביניהם להחדיר נייר עיתונים ממוחזר, שכולל חומרים מעכבי בערה. ממש מתיזים את זה בין הלוחות וזה יוצר 20 ס"מ בידוד. הבנייה הזאת מאפשרת להקים את הבית בפרק זמן קצר. קונסטרוקציה שלמה בפרק זמן של ימים, ובתוך שלושה חודשים השלד גמור עם קירות פנימיים. בארה"ב בונים כיום בשיטה הזאת עד שמונה קומות".
בבנייה הזאת, מוסיף ינושבסקי, "החלונות לא עשויים מאלומיניום אלא מחומרים פלסטיים, שהם מסוגים שונים של PVC. הם הרבה יותר קשיחים מאלומיניום. בעוד אלומיניום מוליך חום וקור לתוך הבית, הפלסטיק לא מושפע מהחום ומהקור. עם זכוכית מבודדת כפולה שבתוכה יש גז ארגון, שהוא גם גז מיוחד שמבודד, הבית ישמור תמיד על טמפרטורה של 28-25 מעלות בלי צורך להפעיל מזגן".
אלא שינושבסקי מדגיש כי בבנייה האיכות עולה כסף. "הבנייה הירוקה איכותית יותר. זה יכול לייקר את בניית השלד ב־4-3 אחוזים. לדעתי, זה מחזיר את עצמו כי זה חוסך בחשבון החשמל ותחזוקת הבית זולה יותר". להערכתו, על כל 5,000 שקלים למ"ר שנשקיע בבנייה סטנדרטית, בבנייה ירוקה כמו שתיאר ינושבסקי נשקיע בסביבות 5,300-5,200 שקלים למ"ר.
ביתם של איליה מגינס וסיגל גבע בלוזית. בית שנבנה ממכולות // צילום: הגר דופלט עבור בלוג "הביתה"
מכולה לא קונים במכולת
האלטרנטיבה הבאה, שיכולה להיות החסכונית ביותר, היא בנייה במכולות. ניומן מסביר: "אם מדברים על בתים פרטיים ורוצים לחסוך בשיעור המקסימלי, אז אנחנו יכולים לקחת מכולה הכי פשוטה, כלומר לחבר שתי מכולות יחד, ואז יש לנו 60 מ"ר".
הדרך מפה פשוטה: "יש כבר קיר חיצוני. צריך להוסיף שכבת בידוד ושכבת גבס. אנחנו נטמיע את השקעים וההכנות בתוך הקיר. אפשר להעמיד בית כזה עם מטבח, סלון, שני חדרי שינה ושני חדרי מקלחת ב־98,000 שקלים. אבל זה לא כולל ממ"ד וחיפוי חיצוני. מי שגר במושב ויש לו שטח בשביל זה, יכול להזמין בתים כאלה. למשל, עבור הילדים שהם בני 30-25 ורוצים פרטיות", אומר ניומן.
אלא שכדי להשוות את הבנייה במכולות לבנייה מפלדה או מלבנים, צריך להחזיר את אלמנט הממ"ד משום שהיום כדי להקים בית פרטי בישראל צריך לבנות לו ממ"ד מבטון יצוק. מה שיעשו הקבלנים בדרך כלל זה הזמנה של ממ"ד מוכן מראש, שעלותו יכולה לנוע בין 100 אלף שקלים ל־150 אלף שקלים. כלומר, בית פרטי ממכולות בגודל של כ־100 מ"ר עם ממ"ד יעלה בסביבות 300-250 אלף שקלים, ולא בטוח שזהו חיסכון ביחס לשלד מפלדה, אבל כן ברור שמדובר בחיסכון ביחס לבנייה הקונבנציונלית בבלוקים.
האלטרנטיבה האקזוטית ביותר - בנייה מבוץ - לאו דווקא מתאימה לישראל. לפי ד"ר עמית קני, מומחה לחומרי בנייה מהמחלקה להנדסת בניין SCE מהמכללה להנדסה ע"ש סמי שמעון, "בנייה מבוץ היא עסק יקר ולא בטוח שהיא מתאימה בכלל למזג האוויר הישראלי. קודם כל, כי אין כאן בוץ כחומר גלם זמין לבנייה. צריך להביא אותו מחו"ל, מה שיגרום לעלויות שינוע גבוהות. חוץ מזה, בבנייה בבוץ הקירות מאוד עבים ואז אתה משלם יותר ארנונה על פחות חלל מגורים".
בחזרה אל השפריץ
אחרי שיטות הבנייה המתקדמות, שבחלק מהמקרים מצליחות להוריד את עלות הבנייה בצורה משמעותית, יש גם מי שתומך ומשווק פתרונות של פעם - ה"שפריץ" המיתולוגי שאפיין את בתי המגורים הפרטיים והציבוריים עד שנות ה־80, מעין טיח בצורה של נטפים שמעטר את הבניינים מבחוץ. הטכנולוגיה הזו הוחלפה בשנות ה־90 בחיפוי חיצוני של אבן איכותית, שפחות מתבלה מה"שפריץ". החיסרון הוא תוספת משמעותית בעלויות הבנייה. אלי כהן, מנכ"ל חברת תרמוקיר ויו"ר המטה הירוק בהתאחדות התעשיינים, עוסק בשיווק של סוגי טיח שונים, ואחד הפתרונות שהוא מציע כיום להורדת מחירי הדיור הוא חזרה אל השפריץ. "מעבר של הקבלנים לשימוש בשפריץ, כלומר בטיח חיצוני - ויש היום חומרים מאוד מתקדמים בתחום הזה - יכול לחסוך לדירה 90 אלף שקלים", מעריך כהן.
לסיכום, מי שמתכנן להקים לעצמו בית פרטי, חשוב שיידע שיש כיום דרכים אלטרנטיביות לבנייה מתקדמת הרבה יותר, שהיא בסופו של דבר גם זולה וחסכנית. בין שמדובר בבנייה קלה של הקמת בתים פרטיים על בסיס קונסטרוקציות פלדה, ובין שבשימוש במכולות וגם שימוש בחומרים מתקדמים אחרים כאלטרנטיבה לבניית הבלוקים הקונבנציונלית, כדאי לנסות לצאת מה"קופסה", זה יכול להיות משתלם הרבה יותר. ובסופו של דבר אפילו יותר ירוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו