יש קלטות של שולה זקן, חסרות חשיבות משפטית, שבהן השתמשו לפני שבוע באולפן שישי של ערוץ 2 להטעיית הציבור - ויש קלטות המספרות את הסיפור האמיתי של התנהלות אהוד אולמרט לפני ובעת משפטיו. יום ולילה הבדל.
את ההבדל העקרוני הזה אני ממחיש הבוקר במדור הביקורת הקבוע ב"ישראל השבוע" בקטע הנושא את השם: "באולפן של אולמרט". המדור הזה ירד לדפוס שעות ספורות לפני שהקלטות החשובות שוחררו לפרסום, והוא מתאר, בין היתר, התנהלות עיתונאית לא ראויה ולא אמינה באולפן שישי המקבלת עכשיו משנה חומרה.
את ההתנהלות הזאת ניתן היה למנוע אילו פרסום הקלטות לא היה מתעכב, כפי שקרה, במשך כמה חודשים. כשראש ממשלה לשעבר מבטיח לנאשמת במשפטו 10 אלף דולרים בחודש כדמי שתיקה; כשהוא מסביר לה בקולו שהכסף לא יועבר אליה ישירות כי חברו בעל הממון חושש להסתבך - האינטרס הציבורי שבפרסום גובר על כל שיקול משפטי וציבורי אחר.
ואכן השיחות שנחשפו אתמול מצמררות. הן מלמדות שהיה לנו ראש ממשלה הנגוע עד צוואר בשחיתות; שלאולמרט היה הרבה מה להסתיר; שהאמת לא היתה נר לרגליו; שהוא הפעיל על שולה זקן מכבש לחצים אדיר כדי שלא תסייע לפרקליטות ולבית המשפט לרדת לחקר האמת.
האמת, מתברר, מאוד הפחידה אותו. הוא נלחם בה בכל כוחו.
• • •
ועוד: ההקלטות מלמדות שחובב מעטפות הדולרים ביקש מאשת סודו לא לחתום על עסקת טיעון; שהוא לחץ עליה לא להודות בקבלת שוחד; שהוא שלח אליה את עו"ד נבות תל צור, צדיק קטן בזכות עצמו, כדי לשכנע אותה לא להעיד ולא לשתף פעולה עם התביעה; שהוא הציע לה שלל גרסאות שקריות בהן זו הטוענת כי את כספי השוחד היא העבירה בכלל לנזקקים.
ההקלטות מלמדות על דפוס התנהגות של עבריינים; על ניסיון לרקוח עסקה של תן וקח בגוונים שונים, על ניסיון בריחה של אולמרט מאימת הדין בדרכי פשע; על החלטת ראש הממשלה לשעבר, במישרין ובעקיפין, לקנות עדות או שתיקה של זקן בכסף, ועל גיוס כמה חברים לפרויקט ההשתקה הגדול.
מה עוד צריך לקרות כדי שאהוד אולמרט ישלם עכשיו מחיר כבד על מעשיו? מה עוד צריך לקרות כדי שאחרוני חייליו בתקשורת, אלה שעולם המושגים שלהם מעוות, יבהירו ליקירם שסרח שהם כבר לא איתו? שאפילו להם יש קו אדום שהם לא מוכנים יותר לחצות אותו?
• • •
אולמרט לזקן: "דאגתי לעשרת אלפים ד'. נקודה"
את הדיאלוגים האלו אולמרט לא רצה שאיש ישמע • אך ביהמ"ש העליון התיר לפרסום 8 הקלטות - ומציאות שלא תיאמן נחשפה • רה"מ לשעבר נשמע משכנע את זקן לא להסגירו • פרקליטי אולמרט: "זקן טמנה לו מלכודת"
רה"מ לשעבר אהוד אולמרט לא רצה שהדיאלוגים המופיעים בכתבה זו יתפרסמו. סניגוריו התנגדו להסרת צו איסור הפרסום בבית המשפט העליון וטענו, בין השאר, כי "פרסום השיחות המוקלטות יביא לפגיעה בפרטיות המשוחחים". אתמול דחו השופטים את טענותיהם והתירו את הפרסום. מקריאת התמלילים עולה כי הפגיעה העיקרית היא לא בפרטיות של אולמרט וזקן, אלא בכל מי שעוד היה תמים ורצה להאמין שלא ייתכן שראש ממשלה לשעבר מדבר כמעט כמו עבריין מן השורה.
מדובר על תוכנן של שמונה הקלטות, שבהן תועדו שיחות בין אולמרט לבין אשת סודו לשעבר שולה זקן, וכן שיחת התייעצות שקיימה זקן עם עו"ד נבות תל־צור, לבקשתו של אולמרט. את השיחות הקליטה זקן והן נמסרו למשטרה בחקירה שנערכה לפני שזקן חתמה על הסכם עדת מדינה. כל ההקלטות נעשו בתקופה שבה זקן עזרה לאולמרט ושיקרה למענו במשטרה ובבית המשפט. להלן תמלולי חלק מהשיחות:
זקן לאולמרט על אפשרות להסדר טיעון בפרשת הולילנד: "אז אני לא אעשה עיסקה אהוד".
אולמרט: "השאלה, השאלה שאני שואל אותך היא שאלה פשוטה... הם לא יעשו איתך שום עיסקה זולת עיסקה שבה את תגידי חד־משמעית שאת העברת לי תשלומי כסף, שוחד, לא חשוב מה ואיך תגידי את זה".
זקן: "אז אני לא אעשה עיסקה אהוד, מה אני אגיד לך, יש לך ספק?"
אולמרט: "לא, רגע אחד אין לי ספק".
זקן: "אז גמרנו".
אולמרט : "את תקבלי 10,000 כל חודש. 10,000 דולר. עכשיו תשמעי... אני סיכמתי עם רמי אונגר, אני אומר לך אם אדם אחד בעולם יידע את זה, זה לא יהיה, אבל אני סידרתי לך שאת תקבלי כל חודש 10,000 דולר, אבל הוא לא מוכן להעביר את זה ישירות לחשבון שלך, הוא לא רוצה להסתבך, צריך עוד חשבון, אולי בחוץ לארץ, של מישהו שהכסף יעביר דרכו, הוא יעביר לו, את תקבלי 10,000 דולר משם וזהו, נקודה. זה הסיכום שלי איתו, שעד שאת גומרת את העונש שלך, מתי שלא יהיה, 10,000 דולר הוא מעביר לך. זה אני אמרתי לך לפני העדות, אמרתי לך את זה גם באמצעות הדס, איך שבאה אלי ואמרה לי מה יהיה אמרתי לה תגידי לה, אני דאגתי ל־10,000 דולר. נקודה".
זקן: "ואם אני נכנסת בפנים?"
אולמרט: "אנחנו דיברנו על זה שאת נכנסת בפנים, את ממשיכה לקבל את ה־10,000 דולר. זה שלך".
זקן: "לא, אם אני אכנס בפנים אז תדאגו יותר למשפחה".
אולמרט: "אני אעשה מאמץ".
זקן: "בהתאם למה שהם יצטרכו".
אולמרט: "תסלחי לי שאני שואל, תסלחי לי שאני אומר לך שולה..."
זקן: "הם יתפרקו, הם..."
אולמרט: "10,000 דולר, איזה מין משפחה 10,000 דולר, יש לכם חובות?"
זקן: "משכנתא".
אולמרט: "מה?"
זקן: "משכנתא"
אולמרט: "כמה המשכנתא?"
זקן: "5,000 שקל".
אולמרט: "יפה, הם מקבלים 35 אלף שקל כל חודש, זה יותר ממה שהם..."
זקן: "אני רוצה להחזיר את נדב ללימודים, אני בוכה כל יום".
אולמרט: "בסדר, שולה. נדב הוא בחור בן 25".
זקן: "27".
אולמרט: "שולה, בואי תהיי גם ריאלית. סליחה, נדב הוא בחור בן 27, נכון?"
זקן: "לא מוצא עבודה..."
אולמרט: "רגע, יכול להיות".
זקן: "אנחנו משתגעים..."
אולמרט: "דבר שני, משה (בעלה של זקן) עובד?"
זקן: "כן".
אולמרט: "כמה הוא מרוויח?"
זקן: "6,000 שקל"
אולמרט: "6,000 נטו?"
זקן: "כן".
אולמרט: "זאת אומרת שזה הופך את זה ל־41 אלף נטו. תגידי לי מי מקבל, אני כראש ממשלה קיבלתי 20 אלף נטו או 18 אלף נטו?"
זקן: "אוקיי, אתה רוצה שאני אתך לך חשבון בחוץ לארץ, שהוא יעביר".
אולמרט: "10,000 דולר".
זקן: "אש...עד שאני א... אנחנו גומרים את כל ה... עניינים שלנו".
אולמרט: "נכון, עכשיו אם אני יוכל להשיג יותר, אני אשיג יותר, זה הכל. אני התחייבתי בפנייך את כל החשבונות של מיכה שילמתי עד הפרוטה האחרונה, כולם".
זקן: "כן".
זקן לאולמרט: "אני אתן אותך אהוד?"
זקן: "אני אלך לשנה".
אולמרט: "סליחה, זה אם את נותנת אותי".
זקן: "לא, בלי לתת אהוד... אתה... אהוד".
אולמרט: "נו?"
זקן: "אני אתן אותך אהוד?"
אולמרט: "אני חושב שלא".
זקן: "מה שאני יכולה לקחת על עצמי במחיר של שנה, אהוד, אני אלך לשנה בית סוהר".
אולמרט: "אני שואל אותך שאלה, מה זה מה תיקחי על עצמך, מה שאת יכולה לקחת על עצמך?"
זקן: "מה שיש את העבירות שלי".
אולמרט: "מה זה העבירות שלך?"
זקן: "את העבירות שמחברים אלי".
אולמרט: "מה?"
זקן: "מאיפה אני יודעת? היום נשב על זה".
אולמרט: "100 אלף שקל שהפקדת בחשבונך. מה תגידי עליהם בעיסקת טיעון?"
זקן: "שלקחתי את זה. אני לא אגיד שנתתי לך, נו מה?? ואם הם ייתנו לי שנה אז אני... אני אקח את זה על עצמי ואני אלך לשנה בית סוהר אם זה יהיה שנה".
אולמרט: "אני אומר לך משהו, תקשיבי, תקשיבי... גם עוד חצי שנה אפשר לעשות עיסקה כזו".
זקן: "רק אם אני אהיה ראשונה. אם אני לא ראשונה אז המחיר לא יהיה כזה, שהוא לא יכול לגמור לי מחיר טוב, זה הלחץ, בגלל זה אנחנו נוסעים היום..."
אולמרט: "שולה תקשיבי הילדים שלך לא מופקרים".
אולמרט: "בחיי, אני אומר לך, לפי דעתי הם יעמדו בפיתוי עצום ואת לא תשבי בכלל בבית סוהר".
זקן: "אני אשב בבית סוהר, הוא אמר שאין, אין, אין חוכמות. בעוד חמש שנים אני אשב בבית סוהר. אני לא רוצה כשאהיה בת 60".
אולמרט: "רגע, אבל בעוד חמש שנים תשבי בבית סוהר גם עכשיו תשבי בבית סוהר(...) שולה אם את לא תיתני, אם את לא תיתני אותי, אין שום סיכוי שתגמרי מאחורי סורג ובריח בפחות משלוש שנים".
זקן: "אז אני אהוד... אהוד... אני... אז על מה אני הולכת היום? אם אני לא יכולתי ללכת... למה התעקשתי להיפגש איתך לפני זה?..."
אולמרט: "מה רועי ונדב אומרים?"
זקן: "שאתה צריך לדאוג לי. לדאוג להם".
אולמרט: "רגע בסדר, רגע אחד, לדאוג להם זה דבר אחד, מה זה לדאוג? מה זה לדאוג?"
זקן: "לדאוג שיהיה להם מה לאכול".
אולמרט: "בינתיים אני דואג שיהיה להם מה לאכול, אבל אני שואל אותך שאלה, מה פירוש של הדבר לדאוג? שאת תעשי עיסקה שמה?"
זקן: "שלא לתת אותך, מה זה?? אפילו תומר אומר 'אמא אנחנו לא, מה את תלשיני? אני לא מלשין על חבר'. אז אמרתי 'מה פתאום אמא שלך, אתה רואה את אמא שלך מלשנית?' אבל אני לא יכולה לעמוד בזה שאני אשאיר את הילדים שלי מופקרים".
אולמרט: "שולה תקשיבי, הילדים שלך לא מופקרים, ואל תגזימי, והדבר החשוב ביותר זה שתקבלי פרופורציות ביחס לעצמך ולהבין שאת מתמודדת במצבים של מצוקה, ובמצוקה הזו מה שאנחנו צריכים לעשות זה לעשות הכל כדי לסייע לאפשרות הקיום שלך כמו שאנחנו עושים".
זקן: "לא, זה צריך לסייע לי, לפני שאני נכנסת לבית סוהר אם אני הולכת לעשות עסקה ואני לוקחת את הכול עליי".
אולמרט: "מה, איך לעשות את זה, מה, להביא לך חצי מיליון דולר?"
זקן: "אני לא יודעת אהוד אני באתי להתייעץ איתך שאני אדע".
אולמרט: "אז בסדר, את אומרת שאפילו חמישים אלף דולר יעביר את הסיפור".
זקן: "אז מה אני אעשה, אהוד, אתה האיש החכם בינינו לא אני".
אולמרט: "אז בואי... אם את תעשי עסקת טיעון כפי שאת מבינה אני אומר לך אני לא נכנס, אני רק אומר לך דבר אחד אם העסקת טיעון תכלול גם אותי את יוצאת עם 'פליינג קלורס' (הצלחה רבה)".
זקן: "מה, אין כסף"
אולמרט: "איך תחיי אחרי זה, איך תחיי אחרי זה... אני אומר לך שולה תהיי סובלנית. במצב הנפשי שבו את נתונה עכשיו לא הייתי עושה שום עיסקת טיעון אם את שואלת אותי. כשיהיה את הנוסח של ההצעה אני רוצה לראות את זה".
זקן: "תראה, יש דברים שדיברנו כבר לפני הרבה חודשים ו..."
אולמרט: "והם מתקיימים. גם אלפרד (אקירוב) מתקיים, שולה... מה היתה המשכורת של כל היועצים שעבדו במשרד ראש הממשלה במשך כל השנים האלה? אולי עשר אלף שקל ברוטו. זו הייתה המשכורת. סליחה, אז אנחנו נסגור 28 אלף שקל ברוטו זה פחות טוב?"
זקן: "אני צריכה עבודה לנדב גם".
אולמרט: "בסדר, צריכים לחפש לו מקום עבודה. את כל הדברים האלו את יודעת יפה מאוד שדאגתי להם ואני דואג להם, אבל מה, אני לא אומר את זה לגבי העניין של זה, אני רק אומר שתפסיקי להכניס את עצמך ללחץ. ולכן יש הצעה. כשיהיה את הנוסח של ההצעה אני רוצה לראות את זה. למה? את לא תלמדי, את לא מסוגלת לקרוא את זה. תסמכי עלי, אין פה שום דבר... שולה אני אומר לך, הם (המשפחה שלך) לא מסוגלים לקרוא את זה עם כל הכבוד, ולכן אני אומר את רוצה לעשות עיסקה, אני מציע לך לטובתך תביאי את הנייר".
אולמרט: "תקשיבי, הם בשבילם אם זה ייגמר בזה שאני מזוכה ואת מורשעת, הם גומרים את הקריירה".
זקן: "נכון, נכון".
אולמרט: "לעומת זאת, אם אני מורשע בשבילם הקריירה שלהם ניצלה. לכן, מה שהם רוצים זה להרשיע אותי. אלא מה, אם הם ירשיעו אותי, כל בית משפט שירשיע אותי, ירשיע גם אותך. לעומת זאת בית משפט שיזכה אותי יזכה גם אותך. אף אחד מהשופטים האלה לא ירשיע אותך ויזכה אותי".
אולמרט: "עכשיו בשורה אחת טובה אני צריך להגיד לך ותזכרי את זה. צלצלה אלי עינת, אשתו של זיו אילון, היא מעריצה אותי. היא אומרת לי 'תשמע סובל (השופט משה סובל היושב בהרכב השופטים שדן בביהמ"ש המחוזי ירושלים במשפטם של אולמרט וזקן בפרשות טלנסקי, ראשונטורס ומרכז ההשקעות) מעריץ אותך'. שאלתי אותה על סמך מה היא אומרת? היא אומרת 'שמע, אני עבדתי איתו. הוא היה שופט בבית המשפט העירוני, הוא תמיד היה אומר לי, איזה מוח מבריק, איזה שיקול דעת, איזה החלטות נכונות וכולי וכולי. היא אומרת 'תשמע, אני אומרת לך בידיעה, הוא מעריץ אותך'".
עו"ד תל־צור: "אי אפשר להגיד שהטיפש הזה (שמואל דכנר, עד המדינה, בפרשת הולילנד) חיזר אחרייך ודחית אותו בתוקף, אבל הוא הרעיף עלייך ולא נענה? המטומטם הזה שם עלייך כסף. מה הסיפור?! זה חולה נפש ההוא. את צריכה לקחת שוחד בשביל זה?!"
זקן: "זאת האמת. אבל בשביל להגיד את האמת הזו אני צריכה לשבת שלוש עד חמש שנים".
עו"ד תל־צור: "את לא תשבי. לא יהיה משפט. למה הם בכזאת היסטריה? הוא מתאשפז כל יומיים ועוד לא נגענו בו, עוד לא דגדגנו אותו, בראשון רק נחקור אותו..."
זקן: "אני חושבת שהיתה לי עדות טובה, כאילו מבחינתך".
אולמרט: "בעיה אחת... את מודה שהוא, דכנר, נותן תרומות... הוא ביקש ממך לפדות כסף בשבילו... או שרואים שהם (צ'קים) נכנסו ויצאו מהחשבון".
זקן: "אמרתי שאני קיבלתי על עצמי לאסוף תרומות לאהוד בחובות... אמרתי שאת כל הכסף שקיבלתי נתתי לאורי. שאלו 'אז לא סיפרת לאהוד?' אז אמרתי 'מה, כל צ'ק אני אלך לרוץ ואגיד לו שקיבלתי?'".
אולמרט: "תני לי לתת לך עצה, אחרי זה תתייעצי על זה עם נבות תל־צור (פרקליטו של אולמרט בפרשת טלנסקי). תראי, כל אחד בעולם יגיד 'היא מתכוונת לאהוד אולמרט (בכך שהעבירה כסף ל"אחר"), והיא לא אומרת את זה'. ואז התביעה תגיד, 'רבותיי, למי היא יכלה לתת? בשביל מי היה מיועד הכסף, רק בשביל אהוד אולמרט?' אני אמרתי 'אני לא בעד'".
עו"ד תל־צור: "אני אמרתי לכם בכנות. זה באמת, אין לי תשובה טובה לזה שנמאס לך ואת רוצה לגמור. אני אומר לך גם בשבילך וגם בשביל אהוד ובשביל כל משפט הולילנד, זה עושה לנו נזק חמור. אתם יודעים את זה שאני לא אובייקטיבי".
זקן: "אני לא יכולה לחיות בקטע כזה שכל הזמן אני צריכה להגיד לך שאני צריכה כסף, שאתה תדאג לי לכסף, אני לא עומדת בלחץ".
עדנה אדטו טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו