שיאני השכר בצה"ל: רופאים בתפקידי מנהלה

הצבא נאבק על הגדלת תקציב הביטחון - אבל ממידע שהגיע לידי "ישראל היום" מתברר שרופאים בכירים בצה"ל, בדרגות תת־אלוף, אלוף משנה ואפילו סגן אלוף, משתכרים קרוב ל־70 אלף שקלים בחודש ברוטו, ומשכורתם שנייה רק לזו של הרמטכ"ל.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

המשכורת הגבוהה של הרופאים בצה"ל יוצרת מצב אבסורדי, שלפיו הם משתכרים בממוצע כ־15 אלף שקלים יותר מאשר אלופים בצבא, שמשתכרים כ־55 אלף שקלים בחודש. חשוב להבין שבדרגות אלו לרוב לא מטפלים הרופאים בפועל בחיילים, אלא בעיקר מנהלים את תחום הרפואה, ויש שטוענים כי אין מניעה שאת תפקידם ימלא קצין ארגון רפואה, שאינו רופא במקצועו ואינו מרוויח כ־70 אלף שקלים בחודש (או כמה אלפי שקלים בודדים פחות, בהתאם לתפקיד ולדרגה).

מנתונים שפורסמו בעבר על ידי הממונה על השכר, עולה כי שכרו החודשי של הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, ב־2011 היה 73,127 שקלים ברוטו לחודש. הרמטכ"ל שקדם לו, גבי אשכנזי, השתכר ב־2010 74,384 שקלים בחודש. מהנתונים עולה כי יש פער שכר גדול בין דרגת רב אלוף לדרגת אלוף, כאשר אלוף השתכר 55,843 שקלים בשנת 2011 ואילו תת־אלוף השתכר 46,793 שקלים.

אם נשווה נתונים אלו לשכרם של קציני רפואה בכירים, נגיע למצב אבסורדי שבו מפקד רפואה פיקודי (מר"פ), קצין בדרגת סגן אלוף, משתכר כ־15-10 אלף שקלים יותר מהאלוף אשר לו הוא כפוף. לאור הנתונים אי אפשר שלא לשאול את השאלה המתבקשת: האם מבחינה ערכית צה"ל יכול להרשות לעצמו סיטואציה שכזו?

כמה גורמים צבאיים הבקיאים בפרטים אמרו בימים האחרונים כי מדובר בלא פחות מ"שערורייה". לדבריהם, לא ברור מדוע אין התאמה בין גודל האחריות של קצין לגובה שכרו. לדבריהם, ברור שאף אחד אינו יכול להרוויח יותר מהרמטכ"ל, אך לא ברור מדוע תת־אלוף או אלוף משנה המתהדר בתואר דוקטור משתכרים יותר מאלוף המפקד עליהם. האם בחברה אזרחית יכול להיווצר מצב שקבוצת מהנדסים תרוויח יותר ממנכ"ל החברה?

חשוב להדגיש כי מרבית הרופאים המשתכרים סכומים של כ־70 אלף שקלים בחודש אינם מטפלים בחולים. באזרחות, לצורך העניין, יש מקומות שבהם סגני בתי חולים אינם רופאים כלל, אלא אנשי ארגון ולוגיסטיקה המתמחים בניהול.

בעיה חמורה נוספת עם שכרם של הרופאים היא שמפעם לפעם מתמודדים רופאים המשתכרים סכומי עתק אלו עם שליחויות לחו"ל או עם תפקידים אחרים בצה"ל שאינם רפואיים, ואף נבחרים לבצע אותם. הרופאים נבחרים לתפקידים אלו בלי שמי שממנה אותם מתחשב בכך שצה"ל עתיד להמשיך לשלם לקצין הנבחר כ־70 אלף שקלים בחודש, בשעה שהוא היה יכול לבחור קצין אחר שמשתכר 45 אלף שקלים בחודש, או פחות, ובכך היה חוסך לא מעט כסף בשנה לתקציב הביטחון.

גם הטיעון של השוואת שכרם של הרופאים לשכר מקביליהם באזרחות אינו קביל, שכן הטיעון אינו מתקבל במערכים חשובים אחרים בצה"ל. הדוגמה הבולטת לכך היא אנשי הסייבר, הנחוצים כל כך לצה"ל, בוודאי לא פחות מרופאים. בעניינם אין ספק כי הם לא מקבלים תנאים הדומים למקביליהם באזרחות.

נושא שכרם הגבוה של הרופאים הבכירים מעלה שאלות לנוכח העובדה שבמסגרת הקיצוצים והצמצומים בצה"ל בחודשים האחרונים, החליט הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ על פיטורם של כ־5,500 אנשי קבע, שרובם השתכרו כמה אלפי שקלים בודדים בחודש. 

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "שכר הרופאים בצה"ל, בדומה לשכר בעלי מקצועות אחרים המשרתים בכל חלקיו של הצבא בתפקידים אליהם הוכשרו ייחודית, הולם את כישוריהם ואת המשימות הנדרשות מהם. שכר זה נקבע בהתאם לשירות המשמעותי שעברו בשטח ובמטה וכן באופן המתייחס, אל מקביליהם מחוץ לצה"ל. מיותר לציין את חשיבותם של הרופאים בצה"ל כמעניקי סעד מציל חיים בשדה הקרב ומתוך שכך ברורה החשיבות הרבה בשימור אוכלוסיה איכותית זו בקרב המשרתים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו