"מוכנות העורף למלחמה - קטסטרופלית"

ח"כ אלי ישי, יו"ר ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף בוועדת החוץ והביטחון, מזהיר מהתרחישים הצפויים במלחמה הבאה • "יש פערים גדולים בין הרצוי למצוי" • מה הבעיות המרכזיות? התיאום הלקוי בין משרדי הממשלה ומחסור בתקציבים

"גם אם חלילה תהיה רעידת אדמה המצב לוקה בחסר" // "גם אם חלילה תהיה רעידת אדמה המצב לוקה בחסר"

לשכתו של ח"כ אלי ישי (ש"ס) במשכן הכנסת מעוטרת בתמונות רבות של מנהיגה הרוחני לשעבר של התנועה, הרב עובדיה יוסף ז"ל - גם תמונות שלו בגפו וגם כשהוא לוחץ את ידו של ישי. לצד התמונות הרבות, במקום בולט, מונח לוח עץ קטן ועליו ציטטה מפיו של ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון: "בנגב ייבחן העם בישראל". כששאלתי את ישי מדוע מצא לנכון להציב בחדרו דווקא את לוח העץ עם הציטוט הזה, השיב: "יש לי הערכה רבה לבן־גוריון".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ישי (52), המכהן בכנסת כבר 18 שנה (מ־1996), היה שר בחמש ממשלות - סגן ראש הממשלה, שר העבודה, שר הפנים ושר התמ"ת - ובמשך 14 שנה הנהיג את תנועת ש"ס, עד שאשתקד הודח מתפקידו על ידי ח"כ אריה דרעי. מאז היחסים ביניהם מתוחים, ובראיון בשבוע שעבר לערוץ הכנסת הגדיר ישי את יחסיהם כ"משבר אמון עמוק ואמיתי". בכנסת הנוכחית ישי הנמיך פרופיל ומקדיש את עיקר זמנו לדיוני ועדות המשנה של ועדת החוץ והביטחון, ובעיקר לתפקידו כיו"ר ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף, בדיונים המתנהלים בדלתיים סגורות. רק בשבוע שעבר קיימה הוועדה שלוש ישיבות רצופות בנושא זה. בראיון עימו הוא מגלה טפח אך מכסה טפחיים מעבודת הוועדה החשאית, אך אינו מסתיר את החששות הכבדים שיש לו מפני תרחישים ביטחוניים מסוימים, אם חלילה יתממשו.

הכתבה הכי נקראת באתר ישראל היום: חדשות טובות לנהגים! מחיר הדלק בשפל

כשהוא נשאל אם לאור היכרותו הקרובה עם כל הגורמים האחראיים למוכנות ולהיערכות, ולנוכח החומרים המסווגים המגיעים לידי הוועדה בראשותו, אנחנו יכולים לישון בשקט ולהיות בטוחים שכל המערכות יתפקדו כראוי במצב חירום, הוא משיב בנחרצות תשובה שאמורה להדאיג אותנו.

לדברי ישי, "בשנים האחרונות נעשו שיפורים לא מבוטלים בכל הקשור למוכנות העורף, אבל זה ממש - אבל ממש - לא מספיק. לפי התרחיש הבא, מבלי להיכנס לפרטים מסווגים, המוכנות ממש לא מספקת, והייתי אף אומר שבכל משרדי הממשלה בתחום ההיערכות לתרחיש הבא המצב קטסטרופלי".

"עומס על משרד הביטחון"

תשובתו הדהימה אותי ולכן ביקשתי שיסביר למה כוונתו ומדוע לדעתו המצב כה חמור: "אני לא יכול להיכנס לפרטים, אבל אני יכול לומר שיש בעיות קשות וברוב המישורים אנחנו בפערים גדולים מאוד בין המצב המצוי לרצוי".

כשהוא נשאל מי אשם במצב שנוצר, אין לישי תשובה חד־משמעית: "בשנתיים שחלפו מאז מוניתי לתפקידי הנוכחי אנחנו מקיימים דיונים אינטנסיביים בעיקר כדי לשפר את התיאום בין כל משרדי הממשלה והגופים העוסקים בנושא החירום, ובהם משרדי ביטחון הפנים, חינוך, רווחה, פנים ותשתיות. עד לפירוקו של המשרד להגנת העורף הוא פעל בתיאום מול משרד הביטחון, אולם מאז שהשר גלעד ארדן התפטר והמשרד פורק, אנחנו עושים זאת מול משרד הביטחון".

יש בלאגן, אין תקציב

כלומר, כל הבעייתיות נובעת רק מחוסר תיאום בין המשרדים או גם מבעיות של חוסר תקציב?

"גם וגם וגם וגם. יש חוסרים של מאות מיליוני שקלים. צריך להבין שבעת שיגרה לא קיימות כל היכולות שיש במצב חירום כי במצב חירום מופעל פיקוד העורף, והצבא, שיש לו יכולות נפלאות, עומד על הרגליים ומתפעל את כל הגופים. גם בחיי יומיום בכל בעיה שמתעוררת מזעיקים את הצבא - כך היה בשריפה בכרמל וגם בשלג שירד אשתקד.

"כל עוד לא בנו משרדים ייעודיים עם יכולות תקציביות וביצועיות גדולות כמו במדינות מפותחות בעולם, נאלצים לרכז את כל הנושאים האלה במשרד הביטחון".

למשרד הביטחון יש היכולת והכלים להיות אחראי גם לעורף?

"בדיוק את הנושא הזה אנחנו בודקים, או ליתר דיוק אם משרד הביטחון נערך כראוי לתרחיש הבא. כרגע המצב הוא שיש בלאגן גדול בגלל כל השינויים שנעשו בעקבות סגירת המשרד להגנת העורף. אנחנו מנסים להעלות את הנושאים המורכבים ולהציג את הבעיות התקציביות בפני נציגי האוצר, שמשתתפים בדיונים שלנו".

כשאתה מדבר על היערכות בלתי מספקת, אתה מתכוון לאפשרות של ירי טילים מסוריה או מלבנון על העורף או גם למישור האזרחי, אם חלילה יהיו רעידת אדמה או צונאמי?

"אני מדבר על הכל. גם אם חלילה תהיה רעידת אדמה המצב לוקה בחסר. היו ועדות ועוד ועדות שהגישו המלצות - ואיני יכול לומר שלא נעשו דברים - אבל אנחנו עדיין לא במצב שאני יכול לומר שאנחנו מוכנים דיינו".

מה ההסבר שלך לכך שישראל לא ערוכה לתרחישים הללו?

"זה נובע בראש ובראשונה מאילוצים תקציביים. אמנם משרד האוצר אומר שאי אפשר למגן את עצמנו לדעת, אבל אני אומר שיש דברים שלא יעלה על הדעת שלא נעשה אותם. כמו כן, יש את בעיית חילוקי הדעות בין המשרדים".

•   •   •

החוק הנוכחי משנות ה־60 - "מכניסים בו שינויים טלאי על טלאי"

"חייבים לעשות סדר ולחוקק את חוק העורף"

ח"כ אלי ישי מייחס חשיבות רבה לחקיקתו של "חוק עורף" עדכני, שיעגן במסמך חוקי אחד את כל חלוקת הסמכויות בין כל הגורמים הממשלתיים והציבוריים המעורבים בנושא הגנת העורף. כיום קיים חוק מיושן משנות ה־60, שמדי פעם בפעם מכניסים בו שינויים, טלאי על טלאי.

ישי אומר כי "חקיקת החוק מאוד חשובה בעיניי משום שהוא יעשה סדר. היום יש אנדרלמוסיה גדולה מי עושה מה ומי לא עושה. כל הזמן יש ויכוחים בין המשרדים ויש החלטות ממשלה סותרות. יש גם סעיפי חוק ששרי ממשלה מפרשים אותם כך או אחרת. בקיצור, בלאגן גדול".

לדברי ישי, "בקרוב, כשאפגש עם שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, אעלה בפניו גם את נושא חקיקת החוק. משרד הביטחון החל לעסוק בכך, אבל הנושא תקוע. אני אבהיר להם שאם הממשלה לא תקדם את החוק הזה, אנחנו בוועדת החוץ והביטחון נעבוד על ניסוח החוק ונפעל לקידומו".

ניצחונו של השר כץ: יישב ליד נתניהו בשולחן הממשלה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר