גם לאחר המו"מ המשולש ביום חמישי שעבר, שר האוצר יאיר לפיד, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ונשיא התאחדות התעשיינים צביקה אורן לא הצליחו להסיר את איום השביתה הכללית במגזר הציבורי בעוד כעשרה ימים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
איום השביתה מגיע בעקבות דרישת ההסתדרות להעלאת שכר המינימום בפעימה אחת ב־1,000 שקלים מ־4,300 שקלים ל־5,300 שקלים, דרישה לצמצום קליטת עובדי קבלן וקליטה מאסיבית של עובדים בעלי מוגבלויות להעסקה ישירה במגזר הציבורי.
נכון לעכשיו, לא מתוכנן השבוע מו"מ משולש נוסף של לפיד־ניסנקורן־אורן. מנגד, סוכם כי הצוותים המקצועיים ייפגשו שוב במאמץ לצמצם הפערים. למרות ניסיונות האוצר לצנן את "אווירת המלחמה", הפערים בין ההסתדרות לאוצר בסוגיית שכר המינימום הם מהותיים, גדולים וכרגע לא ניתנים לגישור.
בנוסף, החשדנות בין הצדדים היא עצומה ובאוצר משוכנעים שההסתדרות מתכוונת להשבית את המגזר הציבורי ללא קשר להתקדמות במו"מ.
באוצר מוכנים להעלות את שכר המינימום בשתיים-שלוש פעימות בשנתיים עד שלוש השנים הבאות, 200-300 שקלים בכל פעימה, ואילו בהסתדרות דורשים להעלות את שכר המינימום בפעם אחת ב־1,000 שקלים - מ־4,300 שקלים ל־5,300 שקלים.
כמו כן, באוצר דורשים שהעלאת שכר המינימום תחול על המשתכרים שכר נמוך, 4,300 שקלים עד 6,000 שקלים בשכר בסיס, ואילו ההסתדרות דורשת להעלות את שכר המינימום לכל העובדים ללא הבחנה.
בנוסף, באוצר דורשים כי צמצום העסקת עובדי קבלן וקליטה מאסיבית של עובדים בעלי מוגבלויות תהיה מבוקרת ובהדרגה ואילו ההסתדרות דורשת קליטת כל עובדי הקבלן בשירות הציבורי בהעסקה ישירה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו