הופכים "זבל" לכסף

כולם מקבלים דואר זבל כמעט בכל יום. מעטים יודעים שמדובר בדבר האסור על פי חוק והמאפשר לתבוע פיצוי.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לעיתים אנחנו מקבלים הודעת פרסומת להסרת שיער בלייזר, הצעות לרכישת נדל"ן או שיחות מוקלטות מרבנים. שליחת הודעות מסוג זה, ללא אישור הנמען, היא עבירה על החוק ויכולה לזכות אתכם בכסף. עם זאת, לא כל ההודעות מוגדרות כהודעות זבל, ולכן חשוב לדעת מהן הזכויות שלכם.

לדברי עו"ד אביטל פריזמנט־בוטון מהמחלקה המשפטית של המועצה הישראלית לצרכנות, "אף שחוק הספאם מכיל הוראות המאפשרות לצרכן לתבוע פיצוי על סך של עד 1,000 שקלים לכל פרסומת בלתי רצויה, התופעה רחוקה מלהיעלם ואנחנו ממשיכים לקבל תלונות בעניין. יש חברות שכל עיסוקן הוא להפיץ הודעות פרסומיות לצרכנים שלא מסרו להם את פרטיהם, כך שעולה חשש אף לסחר במאגרי מידע".

בפסק דין מלפני כמה חודשים קבע השופט פיצוי של 1,000 שקלים לתובע, אשר נשלחו אליו 27 הודעות ספאם ל־13 כתובות דואר שונות. התובע הגיש תביעה לבית משפט השלום לפיצוי בסך 27 אלף שקלים ולפיצוי בסך 3,000 שקלים בגין הטרדה, פגיעה בפרטיות ועוגמת נפש. התובע עירער על סכום הפיצוי, אבל בית המשפט קבע כי היה עליו להקטין את נזקו של הספאם באמצעות שליחת בקשה למפרסם להסיר את כתובות הדואר האלקטרוני שלו מרשימת התפוצה. בערעור שהגיש התובע לבית המשפט העליון נקבע כי מתן אפשרות להסרה מרשימת התפוצה כשלעצמו אינו מחייב הקטנת הפיצוי לנמען, ובסופו של דבר נפסק לתובע פיצוי בסך 10,000 שקלים ו־15 אלף  שקלים שכר טרחת עורך דין.

הכתבה הכי נקראת היום באתר ישראל היום: מרגישים שאין לכם כסף? זו כנראה הסיבה

דוגמה אחרת היא פסק הדין נגד עמותת תנו לחיות לחיות, ששלחה לתובע תשע הודעות, שש מהן עסקו בבקשת תרומה לעמותה. נקבע כי בקשת תרומה היא "דבר פרסומת", ובית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 200 שקלים לכל הודעה וכן 100 שקלים הוצאות משפט.

החוק אוסר על מפרסם לשלוח דבר פרסומת בלי לקבל הסכמה מפורשת מראש של הנמען בכתב. דבר פרסומת מוגדר בחוק כ"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בצורה אחרת". למרות האיסור הכולל, חוק התקשורת קובע כי מפרסם רשאי לשגר דבר פרסומת אף בלי שקיבל את הסכמת הנמען, אם מתקיימים שלושה תנאים:

1. הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה של מוצר או שירות מסוג דומה למה שמוצע והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו.

2. המפרסם נתן לנמען, בהודעת הפרסומת ששלח, הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת - והנמען לא עשה כן.

3. דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה לאלה שנרכשו או שהיה בכוונת הנמען לרכוש. גם אם הסכמתם לקבל דברי פרסומת, אתם רשאים בכל עת להודיע למפרסם כי חזרתם מהסכמתכם ולשלוח את הודעת הסירוב בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירתכם.

נוסף על כך, על המפרסם לציין באופן בולט וברור את המילה "פרסומת" בתחילת דבר הפרסומת, ובהודעה אלקטרונית - בכותרת ההודעה. כמו כן, יש לכתוב את שם המפרסם ולציין את כתובתו ואת דרכי יצירת הקשר עימו.

לדברי עו"ד פריזמנט־בוטון, "במקרה ששוגר דבר פרסומת ביודעין, בניגוד להוראות החוק, רשאי בית המשפט לפסוק בשל ההפרה פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים לכל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות החוק. אם נגרם לצרכן נזק גדול יותר, הוא רשאי לתבוע מהמפרסם סכום גבוה יותר אבל יידרש להוכיח את הנזק שנגרם לו".

לדברי עו"ד מיטל גרייבר־שוורץ, מנכ"לית משותפת באיגוד האינטרנט, "לאחר שהחוק עבר היתה ירידה בשליחה של הודעות זבל. אחרי שנתיים, כשגורמים אלה הבינו שהקנסות לא מספיק גבוהים ושעדיין משתלם להם להפיץ את ההודעות - שוב יש עלייה. אבל לאחרונה נותנים בתי המשפט קנסות משמעותיים יותר". בנוגע לשיחות דוגמת שיחות מוקלטות מרבנים, היא אומרת: "אם אותו רב מעודד לתת תרומה זה יכול להיחשב כהודעת זבל, אבל אם הוא מעודד להגיע למפגש בקבר רחל אמנו, לא בטוח שזה נכלל בהגדרה הזו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו