גם בדמוקרטיה המפוארת בעולם יש אזרחים החשים כי הם אזרחים סוג ב'. 238 שנים של עצמאות הן כנראה לא פרק זמן מספיק ארוך כדי למחוק את התחושה הקשה של אפליה וגזענות שממנה סובלת הקהילה השחורה בארה"ב. 238 שנים של עצמאות לא הצליחו עדיין להפוך את אמריקה למדינת כל אזרחיה.
ערים כמו פרגוסון (מיזורי), גארי (אינדיאנה) או מיאמי (פלורידה) נראות עדיין כמו לוח שחמט שבו לבן ושחור מתעמתים. אלא שכאן בלוח שלנו - שחור רוצה שוויון, לבן ביטחון. תביעות לגיטימיות, שלא צריכות להיות, 238 שנים אחרי, עניין של צבע.
העובדה שהנשיא ה־44 של ארה"ב הוא, לראשונה בהיסטוריה, שחור, לא הצליחה לערבב באמריקה שחור ולבן לצבע אחד. השחורים אמנם תומכים ברוב מוחץ בנשיא אובאמה, אבל מבחינתם גם הוא תוצר של האדם הלבן. שחור אמיתי, מבחינתם, לא יוכל אף פעם להגיע לבית הלבן. שחור אמיתי לא יכול מבחינתם להגיע לבית ראוי בשכונה ראויה בכלל. שחור מיועד לפרברים אלא אם כן אלוהים בחר להעניק לו כישרון בספורט. אבל כמה כאלה כבר יש, בפרגוסון למשל?
מחאת פרגוסון בעקבות זיכויו של דארן ווילסון, השוטר שירה בצעיר השחור מייקל בראון, רק מראה לנו עד כמה האזרח השחור בארה"ב לא מצליח עדיין להשתחרר מהשרשראות הכבדות שאליהן היו כבולים אבותיו בעידן מאות שנים של עבדות.
גם ב־2014 יכולה תקרית שבה מעורבים שחור ולבן להצית מדינה מחוף לחוף. גם ארה"ב, מודל לכולנו, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות והערכים האוניברסליים (כמעט), סובלת ממחלה כרונית הקיימת כמעט בכל המדינות במערב - ונקראת קיפוח. דומה כי לכל מדינה יש את הייחוד שלה עם אוכלוסיות שנותרות מתוסכלות מאחור, אבל בגדול הדיאגנוזה כמעט זהה: אזרחים שווים יש רק בתיאוריה בכל מדינה מערבית היום. אבל כמה נוח להסתכל, לבחון ולבקר את הצרות הקיימות במדינות של אחרים... ישראל למשל...
הקיפוח בפרגוסון הוביל לאלימות קשה (הצתות כלי רכב, ביזה של חנויות), שחייבה את וושינגטון לשלוח 2,200 חיילים של המשמר הלאומי - צבא - לפרגוסון. לא עניין פשוט. בירושלים, לצורך השוואה, למרות המתיחות הקשה והאירועים האלימים בשבועות האחרונים בין ערבים ליהודים, עדיין מעדיפים להסתדר עם המשטרה. גם אמריקה אינה חסינה מהפעלת כוח אצלה בבית. גם אמריקה צריכה לעשות שימוש בירי גז מדמיע נגד מפגינים. כמובן, זה לא מפריע לה לבקר אותנו. פריבילגיה של האח הגדול.
ברשת MSNBC התארח ראש העיר לשעבר של ניו יורק, רודי ג'וליאני. האיש שניקה את ניו יורק מאלימות. ג'וליאני הגן על השוטר האמריקני, זה שטוענים נגדו כי ידו קלה מדי על ההדק. הוא אמר שהשוטר הלבן לא היה מבלה כל כך הרבה זמן בפרברים השחורים אלמלא האפרו־אמריקנים היו מעבירים את זמנם בלהרוג את זה את זה. "93% מהשחורים נרצחים על ידי שחורים, מדוע לא מדברים על מה שקרה בפרגוסון כעל אירוע יוצא מן הכלל?" שאל. "שחור שהורג שחור הולך לכלא. למה לבן שהורג שחור לא הולך לשם?" הגיב מייד אריק דייסון, פרופסור מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. ההתנגשות בין השניים שיקפה את ההתנגשות היום ברחוב.
"שחור ולבן, נמאס - רק האפור אנושי", כתב רומן גארי (עפיפונים), שהתעניין מאוד במאבק בין שחור ללבן בארה"ב. 238 שנים אחרי - ולאמריקה היה קל יותר להגיע לירח מאשר לגלות את האפור.
• • •
2,200 חיילים בפרגוסון
המושל שלח עוד אנשי "המשמר הלאומי" להתמודד עם הפגנות הזעם בעיר, עקב אי העמדה לדין של השוטר שהרג צעיר שחור לא חמוש • השוטר: "מצפוני נקי" • אם הצעיר: "השוטר רצה להרוג מישהו"
הרשויות במיזורי נשמו אתמול לרווחה לאחר שלילה שני של מהומות בסנט לואיס וסביבותיה עבר בשלום, בוודאי בהשוואה ללילה שקדם לו. אלא שהסערה הבין־גזעית עוד רחוקה מלהסתיים: השקט היחסי בפרגוסון הושג בעיקר בזכות נוכחות מוגברת של כוחות הביטחון.
ההפגנות נמשכו בכל רחבי ארה"ב, ואילו דארן וילסון, השוטר הלבן שירה והרג את מייקל בראון, הצעיר השחור והלא חמוש, אמר בראיון ראשון לאחר שהוחלט שלא להעמידו לדין כי "מצפוני נקי".
המפגינים שבו ביום שלישי בלילה לרחובות פרגוסון, אך החלטת מושל מיזורי ג'יי ניקסון לשלש את כוח המשמר הלאומי מ־700 ל־2,200 מנעה מהמחאה להפוך שוב, כמו בלילה הקודם, להתפרעות בלתי נשלטת. חיילי המשמר הוצבו לשמור על תחנת המשטרה ועל בתי עסק כך שהשוטרים התפנו לטפל בפיזור הפגנות ובמעצרים. המפגינים עוד הספיקו לזרוק אבנים ובקבוקים, להצית ניידת ולשבור כמה חלונות בבית העירייה, אך זה היה מירב הנזק. לשם השוואה, בלילה שבין שני לשלישי נשרפו 12 בניינים כליל ועשרות מכוניות הועלו באש.
במהלך ליל אמש נעצרו 58 בני אדם בפרגוסון וסביבותיה, אם כי רק שבעה ביצעו עבירות פליליות של ממש. "בגדול, זה היה לילה הרבה יותר טוב", סיכם מפקד משטרת סנט לואיס, ג'ון בלמאר. הפגנות נרשמו שוב גם בכל רחבי ארה"ב, בכלל זה בניו יורק, בסיאטל, באטלנטה ובקליבלנד. ברוב המקרים המחאה היתה שקטה והסתיימה ללא מקרי אלימות מיוחדים. לעומת זאת, באוקלנד, קליפורניה, נרשמו התפרעויות זה הלילה השני, כאשר המפגינים ניפצו חלונות וזרקו אבנים. בפורטלנד נאלצה המשטרה להשתמש בגז מדמיע ולבצע מעצרים לאחר שמפגינים חסמו נתיב תחבורה ציבורית.
דארן וילסון, השוטר שירה במייקל בראון ושהוחלט שלא להעמידו לדין, העניק שלשום ראיון ראשון לרשת ABC. "הסיבה שמצפוני נקי היא שאני יודע שעשיתי את העבודה שלי כמו שצריך", אמר וילסון. השוטר בן ה־28, שהיה בתפקיד פחות משלוש שנים עת אירעה התקרית ששינתה את חייו, סיפר כי ההיתקלות עם בראון היתה הפעם הראשונה שבה ירה בנשקו. כשנשאל וילסון אם האירוע היה מסתיים באותו אופן לו ההיתקלות היתה עם צעיר לבן, הוא ענה ללא עוררין: "כן".
הוריו של בראון, שהתראיינו אמש ל־CBS ול־NBC, לא ממש השתכנעו מגרסתו של השוטר. "אני לא חושבת שהוא רצה להרוג את הבן שלי, אבל הוא רצה להרוג מישהו", הטיחה האם, לזלי מק'ספאדן, "הוא אומר שהמצפון שלו נקי. איך המצפון שלך יכול להיות נקי אחרי שהרגת מישהו, גם אם זה קרה בטעות?"
פרקליטיה של משפחת בראון המשיכו לתקוף את רשויות התביעה במיזורי והבטיחו להמשיך להפעיל לחץ כדי שיוגש נגד וילסון כתב אישום פדרלי. "אמרנו מלכתחילה שההחלטה של חבר המושבעים תהיה תוצאה ישירה של הצגת הראיות על ידי התובע", אמר עורך הדין אנת'וני גריי.
לטענתו, התובע המחוזי, בוב מק'ולו, הציג עדויות סותרות - בכלל זה של "עדי ראייה" שלא ראו את הירי - והכל, לדבריו, כדי לערער את אמינות החשדות.
הנשיא אובאמה התייחס שלשום בשנית לפרשה וגם הוא קרא למפגינים לשמור על הסדר. "התסכול שאנחנו רואים לא קשור רק בתקרית הספציפית הזו", אמר הנשיא, "יש לו שורשים עמוקים בקהילות שחורות רבות, החשות כי החוקים שלנו אינם תמיד מיושמים בהגינות ובאחידות".
יוני הרש, כתבנו בארה"ב