טורניר סוף השנה בלונדון ייזכר כאחד המאכזבים אי פעם. משחקים חד־צדדיים בבתים המוקדמים, שני משחקי חצי גמר צמודים, ואחרי 45 שנות היסטוריה של טורניר - לראשונה אי פעם הגמר לא שוחק.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
האיש הכי מסכן בטורניר הזה, בניגוד למה שאפשר לחשוב, הוא לא רוג'ר פדרר, שנאלץ לוותר על משחק הגמר אתמול מול נובאק ג'וקוביץ' בגלל פציעה בגבו. המסכן והמתוסכל ביותר הוא דווקא בן ארצו סטאניסלאס וורינקה, שלא רק שהחמיץ פעם אחר פעם נקודות הכרעה מול פדרר בחצי הגמר, אלא שאמש חטף הלם לא קטן כשהתבשר שלא רק שהוא לא הגיע לגמר - אלא שגם רוג'ר פדרר לא.
אז בזמן שפדרר ינסה להיות כשיר לקראת גמר גביע דיוויס של שווייץ מול צרפת בעוד כשבוע, וורינקה ימשיך ללקק את הפצעים מהגמר שחמק ממנו פעמיים, וג'וקוביץ' יביא הביתה לאשתו ולבנו הבכור הטרי עוד שני מיליון דולרים, אחרי שזכה בטורניר ללא שום הפסד.
דג'וקוביץ'. גביע ללא טיפת זיעה // צילום: רויטרס
גם קהל הצופים ב־O2 ארנה בלונדון היה מתוסכל, ולא רק אמש אלא במשך כמעט כל השבוע. הקהל הזה קנה בכסף טוב כרטיסים למשחקי הטורניר השונים וקיבל תמורה ממוצעת במקרה הטוב, אולי פרט למשחק חצי הגמר בשבת בין פדרר לוורינקה שסיפק את הסחורה.
אתמול הגיע התסכול לשיא כשהקהל שהגיע למשחק הגמר נאלץ להסתפק במשחק ראווה בין ג'וקוביץ' לאנדי מארי, ועוד משחק ראווה זניח בזוגות. לא בדיוק סיום העונה האולטימטיבי.
בעבר כמובן היו לא מעט טורנירי סוף שנה מוצלחים שבמהלכם שוחקו משחקים מצוינים, אבל אין ספק שהטורניר הזה מקבל אליו באופן עקבי שמונה טניסאים עייפים פיזית ומנטלית, לרוב פצועים בדרך כזו או אחרת, המגיעים אליו אחרי עונה ארוכה ומתישה.
טורניר בודד, חשוב ככל שיהיה, לא יכול לגרום לנו להעניק ציון רע לעונה שלמה שהיתה מרתקת. השנה זכינו לצמרת טובה מתמיד - זכינו לרוג'ר פדרר מחודש ואפילו משודרג, זכינו להפתעות בטורנירים הגדולים (וורינקה באוסטרליה וצ'יליץ' בארה"ב) וזכינו בגדול להתוודע לדור צעיר רעב ומבטיח מאוד, בדמותם של מילוש ראוניץ' הקנדי, קיי נישיקורי היפני, גריגור דימיטרוב הבולגרי ואחרים.
וכשזה המצב, מישהו יודע מתי מתחילה 2015?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
