השהייה הממוצעת בחדרי המיון בישראל עומדת על כשלוש שעות וחצי, אולם בימי החורף, כאשר העומסים גדולים, יש מי שנאלצים לשהות יממה ויותר במיון משום שאין מקום פנוי במחלקות. מחקר שנערך בבית החולים רמב"ם מצא שלהמתנה הזו בחדרי המיון יש תוצאות קטלניות - ככל שזמן השהייה במיון מתארך, כך עולה שיעור התמותה של המטופל בהמשך האשפוז בבית החולים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
במחקר נמצא כי משך השהייה הממוצע במיון של החולים שמתו באשפוז היה כמעט כפול מזה של שאר החולים - 23 שעות לעומת 12 שעות בממוצע. שיעור התמותה הממוצע של חולה ששהה במיון עד ארבע שעות היה שבעה אחוזים, ואילו בשהייה של כיממה וחצי זינק שיעור התמותה ל־12.5 אחוזים. אשפוז של 60 שעות הוביל ל־16 אחוזי תמותה. עוד נמצא כי אחד מכל חמישה חולים (שאיתרע מזלם לשהות במיון כ־70 שעות, הלכו לעולמם.
הנתונים נאספו בשנים 2012-2010 וכללו 34 אלף מטופלים. נמצא כי 45 אחוזים מהחולים שהו במיון יותר מעשר שעות, רבע מהמטופלים קרוב ליממה ו־15 אחוזים יותר מיממה.
בחורף 2011 ניסו ברמב"ם לשפר את התנאים במיון ולפתוח מחלקת השהיה, אך תוצאות המהלך היו הפוכות - תמותה גדולה יותר של מטופלים שהתקבלו דרך המיון באותה שנה. החוקרים ד"ר בני רביב וד"ר שלומי ישראלית מהמחלקה לרפואה דחופה ברמב"ם ציינו: "התופעה של השהיית מטופלים במיון היא תופעה פסולה, ונלחמים בה בכל העולם. הדגמנו קשר בינה לבין תמותה. למרבה הצער, דווקא החולים הקשים נשארים יותר זמן במיון. במחלקות מתפנים מקומות בפרוזדורים והם לא מתאימים לחולה עם אירוע לב, ולכן עולים החולים הקלים יותר. דרושים צעדים נוספים לחיסול התופעה נוסף על אלו שכבר נעשו".
פרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים רמב"ם, אמר: "זו בעיה שמורכבת מהיעדר פתרון לחולים בקהילה, מחוסר בטיפול מוגבר ומעומס אשפוזי גדול על המערכת. גם חולים קשים נשארים במיון ולבסוף מתים. זו בעיה לאומית, וצריך תוכנית לאומית לפתור אותה".
המחקר הוצג בכנס החברה בישראלית לאיכות ברפואה.
אחת ההמלצות של ועדת גרמן היתה העברה של כ־220 מיליון שקלים לחדרי המיון לתוספת תקנים ולקיצור תורים. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, ציין כי "ועדת גרמן הגדירה את המחלקות לרפואה דחופה כאחד היעדים לקידום, ונשקיע בהן הרבה מאוד משאבים ב־2015".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו