1. אחרי עוד מהלך שבו לא נרשמה ולו מסירה אחת בהתקפת קליבלנד, לדיוויד בלאט נמאס. הוא שיחרר מעט את העניבה, דיגמן את פוזת המאמן הזועף שפיתח היטב בלבאנט ושלח את קיירי אירווינג המתוסכל לקצה הספסל. לרכז שמשלים כמעט שבעה רבעים רצופים ללא אסיסט בודד, בעודו זורק 40 פעם לסל - אין מקום בפילוסופיה הבלאטית.
העיתונאים צמאי הדם ביקשו הסברים בסיום המשחק. "קיירי שחקן מוכשר מאוד, הוא עדיין מסתגל לשיטה החדשה שלנו", הפעיל המאמן את נוהל "סטירה וליטוף", שעבד מצוין בימים ההם בהיכל נוקיה עם ג'רמי פארגו וטייריס רייס. רק שכל זה לא קרה אתמול לפנות בוקר. את האן.בי.אי לא ישנו ביום אחד, כנראה גם לא בשבוע.
ובכל זאת, לאחר הפסד נוסף ומאזן 3:1, בלאט מגיע למבחן המנהיגות הראשון שלו מוקדם מאוד בעונה, אולי מוקדם מדי. כשהקבוצה שלך מסיימת משחק בשיא מועדון שלילי של שישה אסיסטים (קרה רק שלוש פעמים בארבע העונות האחרות של בלאט במכבי ת"א), כשהרכז שלך מודה בפומבי ש"למאמן יש את התרגילים שלו ולי את שלי", וכשהשחקנים שלך עסוקים בהעברת מסרים זה לזה באמצעות התקשורת - אלה אותם רגעים שבהם גבולות מוצבים ויחסים מתעצבים, לטוב או לרע.
אירווינג. "למאמן יש את התרגילים שלו ולי יש את שלי" // צילום: USA TODAY SPORTS
אם להתרחק מעט מהזווית הישראלית הפרובנציאלית, מדובר גם בניסוי חברתי מסקרן, כנראה ראשון מסוגו באן.בי.אי: אירווינג הוא במידה רבה התגלמות הרכז האמריקני העולה, זה שמחפש קודם כל את הזריקה (34 נקודות במשחק האחרון, 23 זריקות) על פני המסירה (אפס אסיסטים) - הרבה בזכות תרבות כדורסל שמעודדת את זה. האם יוכל מאמן אירופאי להרגיל אותו לחשוב בצורה אחרת?
"כשבלאט מונה, הוא דיבר על השרשת התקפת פרינסטון בסגנון אירופי, שכוללת הרבה ריווח, הנעת כדור ויצירתיות", אמר לפני כמה ימים פרשן ESPN והמאמן לשעבר, אייברי ג'ונסון, "מה שראיתי עד עכשיו זה שני אנשים שמריצים 'פיק אנד רול' ושלושה אחרים שמסתכלים עליהם".
הכישרון האינסופי בסגל של הקאבס היה אמור להספיק לבדו כדי לייצר ניצחונות, בטח מול קבוצות כמו יוטה. ניצחונות בונים ביטחון, וביטחון מאפשר לעבוד על אספקטים שדורשים זמן - חיבור, בחינת רוטציות והסתגלות לשיטת משחק חדשה. במצב הנוכחי, בלאט נאלץ לעשות הכל יחד.
2. אפרופו מבחני מנהיגות, עושה רושם שגם לברון ג'יימס מעורב באחד כזה בימים אלה, אבל מהצד הבוחן. לברונולגים ותיקים מספרים שהכל מתוכנן - ארבע הזריקות שלו במחצית השנייה בפורטלנד (לעומת 19 של אירווינג ודיון ווייטרס יחד), הבריחה שלו מהכדור במשך דקות רבות והרמזים העבים דרך התקשורת ("הרבה הרגלים רעים נבנו כאן בשנים האחרונות"). הכל, לכאורה, כחלק מסדנת חינוך שהוא מעביר את צעירי קליבלנד.
זה נשמע מעט מופרך אפילו בסטנדרטים אמריקניים, אבל לכו תדעו מה עובר בראשו של האיש הזה (אתמול לפנות בוקר קצת פחות אדיש עם 31 נקודות), שעבר כל כך הרבה עליות ומורדות מנטליות בארבע שנים במיאמי.
כספי בסקרמנטו, מודל 2014. בינתיים זה נראה טוב // צילום: איי.פי
3. עומרי כספי הפך ביממה האחרונה לגיבור סרטונים ויראליים בסקרמנטו רבתי. הכל בזכות אירועים שהתרחשו על הספסל - המקום שבו בילה לצערו יותר מדי בעונות האחרונות שלו. אבל איזה הבדל. הפורוורד, שצולם צוהל עם גירסת ה"פיו פיו" הקליפורנית אחרי עוד מהלך מוצלח של הקינגס, לא חלם על פתיחת עונה מוצלחת יותר.
בשבוע אחד הספיק כספי לשחק בשלוש עמדות שונות: כשוטינג גארד במקום בן מקלמור המאכזב עד כה, כסמול פורוורד מחליף לרודי גיי ואפילו לכמה דקות בעמדה 4. ואולי חשוב מכל - הוא שותף ברגעי ההכרעה, כשהיו כאלה.
לפחות על פי חמישה משחקים, הישראלי הראשון באן.בי.אי ממלא סוף סוף אחר הייעוד המקורי שלו מהימים שבהם הגיע לליגה לפני חמש שנים: שחקן שישי אנרגטי שמסוגל להעניק אופציות מגוונות למאמן שלו. כמו שסקרמנטו נראית עד עכשיו (1:4 מפתיע), הוא עוד עשוי לראות גם דקות פלייאוף ראשונות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
