במשך שנים נחשב שוק דודי השמש בישראל לשוק פרוץ, אבל בתקופה האחרונה הוא עובר שינויים מהותיים. במאי האחרון אימץ מכון התקנים את התקן הבינלאומי, ובפועל אסר לראשונה שימוש בדודים עם ציפוי מלט, אשר הוכרו כמקדמי סיכון להשפעות מסרטנות. עם זאת, למרות הסכנה שאליה מודעים כולם ובניגוד להמלצת משרד הבריאות - החליט הממונה על התקינה במשרד הכלכלה לאפשר לחברות למכור לצרכנים את הדודים שעלולים לגרום לסרטן גם בשנתיים הבאות.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מיכל המים הפנימי של הדוד עשוי פלדה מצופה בציפוי שתפקידו למנוע קורוזיה שגורמת, בין השאר, להפרשת מתכות כבדות כגון עופרת, נחושת, אלומיניום, ניקל וקדמיום (מתכות רעילות ומסרטנות) דרך החלודה אל מי הברז. ציפויי דופנות הדודים הנפוצים בישראל כיום הם ציפוי אמייל (ציפוי זכוכיתי) וציפוי על בסיס מלט. רוב הדודים המיוצרים ונמכרים בארץ הם בציפוי מלט. בדודים שבהם ציפוי דק מאוד של מלט, מקסימום עד 1 מ"מ, הציפוי עלול להתקלף עוד לפני שהדוד נכנס לפעולה, וכבר עם תחילת השימוש בו יכולה להיווצר קורוזיה בדוד. דוד המצופה אמייל מונע את הקורוזיה ומונע כניסה של מתכות כבדות מהפלדה אל תוך המים.
במאי השנה קבעה הוועדה הטכנית של מכון התקנים באופן תקדימי כי תאמץ את התקנות הבינלאומיות ותאסור להמשיך למכור דודים בציפוי מלט. החלטה זו דרשה אשרור מהממונה על התקינה במשרד הכלכלה גרישה דייטש, ומהשר נפתלי בנט, כדי שתיכנס לתוקף. למרות שהדודים הוצאו מהתקן כי הם עלולים להיות מסוכנים, אישר דייטש רק לאחרונה את ההחלטה, וכעת כולם ממתינים לחתימתו של שר הכלכלה נפתלי בנט. אבל חמור מכך - דייטש קבע, באופן מעורר מחלוקת, תקופה של לא פחות משנתיים כתקופת מעבר עד לכניסת ההחלטה לתוקף חוקי. החלטה זו התקבלה בניגוד להמלצת משרד הבריאות - שהמליץ על תקופת מעבר של לכל היותר שנה אחת. הטיעון העומד מאחורי החלטת משרד הכלכלה על תקופת מעבר, ולא על כניסה מיידית של התקנה לתוקף, הוא מתן תקופת הסתגלות ליצרני המלט לעבור לייצור ציפוי אמייל.
בפועל, במהלך התקופה הזו למעשה מתיר משרד הכלכלה להמשיך למכור לציבור דודים מסוכנים, בלי ליידע שמי שיקנה דוד שכזה - רוכש למעשה דוד מסוכן שהוצא כבר מחוץ לתקן.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "התקן הישן של הציפוי לדודים לא מספק הגנה טובה לאיכות המים, בעיקר בשל ציפוי שכבת מלט דקה המתכלה מהר ובכך עלולה לגרום לקורוזיה ולנדידת מתכות כבדות מחומרי המבנה של הדוד למים. התיקון לתקן מבוסס על סידרת התקנים הגרמנית ועל התקן האירופי, והשינוי כולל בעיקרו עדכון הדרישות בנוגע לציפוי המיכלים והסרת האפשרות לייצור מיכלים עם ציפוי הגנה ממלט, לסוגיו, בשל הסיבות הנ"ל".
מאחר שמדובר במי דוד, שעיקר השימוש שלהם הוא לרחצה, עמדת משרד הבריאות היא שיש להתייחס למים חמים כמי שתייה לכל דבר מתוך עקרון הזהירות ו"לדאוג שחומרי המבנה של הדודים יהיו ראויים למי שבא במגע עם מי שתייה, ולהגן על דודי המים החמים מפני שיתוך וזליגת חומרים רעילים למים". לכן, אומרים במשרד הבריאות, "אף שהיצרנים הציעו תקופת מעבר של שלוש שנים, אנו סבורים שיש לקבוע תקופת מעבר של שנה בלבד, מה שימריץ את היצרנים המקומיים להתחיל מייד בשינוי קווי הייצור לציפוי שעומד בתקן".
יותר מכך - במשרד הבריאות ממליצים "שלא לצרוך מים מברז המים החמים לשתייה ולהכנת מזון, מחשש שמים אלו עלולים להכיל חומרי מבנה שזלגו מהצנרת בריכוזים נמוכים (כתלות באיכות הדוד ובציפוי שלו). אין חשש בעת שהייה במקלחת, ספיגה דרך העור היא אפסית במקרה זה".
למרות ההמלצות החליט הממונה על התקינה ככל הנראה להעדיף את טובת היצרנים על פני טובת בריאות הציבור. לדברי דייטש, ועדת התקינה שבה ישבו 12 חברים יכלה להמליץ על תקופת מעבר בנושא זה. היא בחרה שהיא ממליצה לקבוע תקופת מעבר או מועד כניסת לתוקף לאחר התייעצות עם יצרני הדודים בשוק: "הגענו להחלטות אחרי שדיברנו עם כל הנוגעים בדבר. חשוב להבין שרק מכון התקנים יכול לעשות את הבדיקות לתקן החדש בפועל. זה מוצר שאי אפשר לייצר ללא בדיקה של מכון התקנים וחלק מהבדיקות הן ממושכות". לדבריו, "משרד הבריאות אמנם המליץ על שינוי התקן בתוך שנה, אבל זה לא לוקח בחשבון שהיצרנים צריכים להתארגן, וכאמור אי אפשר לייצר ללא בדיקת מכון התקנים. זוהי בדיקה שלוקחת חודשים רבים".
יש להדגיש כי למרות טענותיו של דייטש, ממכון התקנים נמסר בתגובה כי הם דווקא יכולים להיערך בתוך זמן קצר. "אנחנו ניערך בתוך חודשים ספורים", אמרו שם.
"אולי ניידע את הציבור"
לדברי דייטש, "אין שום הוכחה שמישהו נפטר או חלה בסרטן בשל שימוש בדודים הקיימים. זו השערה, והנקיטה כאן היא של גישת מניעה. צריך להבהיר שההשערה מדברת על צריכת מים פושרים או רותחים מהברז משום שמים אלה הם מי דודים; לא מדובר על מי מקלחת. אם משרד הבריאות חושב שיש סבירות וחשד שחומרים מסוימים עלולים להיות מסרטנים, יש גישה אירופית שאומרת שאם יש חשד - בואו נאסור את זה, או גישה אמריקנית שאומרת שאם מדובר בחשד עדיין אפשר לייצר. כיום אין מקרה אחד שיכול להוכיח את זה, ולמשרד הבריאות אין סטטיסטיקות בנושא הזה. הסיפור פה הוא אימוץ תקן בינלאומי. זה הליך מניעתי".
לשאלה אם צריך לפחות ליידע את הציבור שבשנתיים הקרובות הוא יכול לרכוש מוצר שעלול לגרום לסרטן ושאמור לצאת מהתקן בקרוב, אומר דייטש: "העניין של ההסברה צריך להיות של משרד הבריאות. כשייכנס התקן אולי נעשה קמפיין בשיתוף משרד הבריאות כדי ליידע את הציבור שהתקן משתנה. בתקופה הזו כל אחד יוכל להחליט אם לתקן את הדוד הישן אם התקלקל או לקנות חדש. אני חושב שעשיתי דבר נכון".
בהערכה גסה יש כיום כ־1.5 מיליון דודים בארץ, רבים מהם הם דודי מלט. לדברי דייטש, "אי אפשר להחליף את כולם ביום אחד, וגם אחרי שייכנס התקן זה לא אומר שכל מי שיש לו דוד ישן יצטרך להחליף אותו. לתקנים אין כוח רטרואקטיבי". לדבריו, כיום יש יצרן אמייל אחד, שלא יהיה מסוגל לעמוד בהזמנות, ואי אפשר להחליף את כל הדודים. יצרן שיתארגן בשנה הראשונה - יהיה לו יתרון במכירות.
• • •
אמון הציבור: "השמטת מידע - הטעיה ועילה לביטול עיסקה"
רונן רגב כביר, סמנכ"ל מחקר באמון הציבור, מבהיר: "החלטת הממונה על התקינה מדאיגה ומעידה על העדפת האינטרס של היצרנים על פני האינטרס הציבורי. היה ראוי שלכל הפחות בתקופת המעבר תהיה חובה על היצרנים לגלות לצרכן, שמשרד הבריאות מצא שציפוי מלט בהתאם לדרישות התקן אינו מונע סכנה של חדירת חומרים מסוכנים למים.
"יתרה מכך, הלכה למעשה זו חובה הנגזרת מהוראות חוק הגנת הצרכן, הקובע כי השמטת מידע היא הטעיה וכי אי גילוי מידע מהותי מהווה עילה לביטול עיסקה. ההחלטה על שינוי התקן מהווה מידע מהותי שעשוי לשנות את החלטת הצרכן הסביר באשר לקניית המוצר. אין ספק שרבים יעדיפו שלא לרכוש דוד שמשרד הבריאות רואה בו סיכון בריאותי, גם אם נכון להיום הוא עומד בתקן. לעמדתנו, החובה לגלות לצרכן את השינוי בתקן חלה ממועד אישור התיקון לתקן ופרסומו, ולא רק ממועד כניסתו לתוקף".
• • •
פרופ' ניר פלד, אונקולוג: "חשיפה למתכות כבדות גורמת לסרטן"
"חשיפה למתכות כבדות היא אחד הגורמים לתחלואה סרטנית. המחויבות המקצועית של משרד הבריאות היא לוודא שמקטינים את החשיפה למינימום בכל דרך אפשרית, ולכן המלצה זו היא חשובה", כך מסביר פרופ' ניר פלד, אונקולוג ריאות במרכז דוידוף בביה"ח בילינסון.
לדבריו, "אנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה בהימצאות סרטנית בקרב אוכלוסיות מאוד צעירות מאזורים גיאוגרפיים שונים. אחד הגורמים לכך הוא פיזור מתכות כבדות באדמה, למשל בגידולי ירקות, ובמי השתייה. לכן הטיפול בדודי השמש הוא צעד קדימה, אבל נדרש טיפול גם במקורות אחרים".
"למתכות הכבדות יש נטייה לשקוע בכמה איברים, כגון כבד, עצמות, ויכול להיות שגם ברקמות אחרות. אם יש למישהו מי שתייה תקינים אבל הדוד פוגע באיכות המים, אז יש לתת עליו את הדעת. כמו כן, עדיף לשתות מים שאינם עוברים דרך מי החימום".
• • •
שאלות ותשובות
אין חשש להתקלח
כיצד אני יכול לדעת אם יש לי דוד עם ציפוי מלט?
מבחוץ קשה לדעת. איש מקצוע יכול לפתוח את העוגן של הדוד ולדעת באמצעות מגע אם הדוד מצופה אמייל או בטון. כמו כן, על דודי האמייל יש בדרך כלל כיתוב שמבהיר שהדוד מצופה אמייל.
מה מסוכן בשימוש בדודים עם ציפוי מלט?
החשש הוא בעיקר מנדידת מתכות כבדות מחומרי המבנה של הדוד למים. עמדת משרד הבריאות היא שיש להתייחס למים חמים כמי שתייה לכל דבר (מתוך עקרון הזהירות, שכן לרוב לא שותים אותם) ולדאוג שחומרי המבנה של הדודים יהיו ראויים.
האם מותר לשתות מים פושרים או חמים?
לא. משרד הבריאות ממליץ שלא לצרוך מים מברז המים החמים לשתייה ולהכנת מזון, בשל החשש שמים אלו עלולים להכיל חומרי מבנה שזלגו מהצנרת בריכוזים נמוכים (כתלות באיכות הדוד ובציפוי שלו).
ההמלצה היא לא רק בגלל הדוד, אלא בגלל כלל צנרת המים החמים בבית.
מה הסיכון בחומרים החודרים למי הדוד?
החשש העיקרי הוא מהעופרת, שחשיפה אליה עלולה לגרום למגוון רחב של השפעות בריאותיות, ובהן מחלות סרטניות, השפעות נוירו־התפתחותיות, מחלות לב וכלי דם, פגיעה בתפקוד הכליות, עלייה בלחץ דם ופגיעה בפוריות.
האם גם המקלחת מסוכנת?
אין חשש במקלחת. ספיגה דרך העור היא אפסית במקרה זה.
האם זה אומר שאני צריך להחליף את הדוד שלי?
לא בהכרח. אפשר להימנע משתיית מים מברז המים החמים. מי שצריך להחליף דוד מכיוון שהוא התקלקל, עדיף שירכוש דוד בציפוי אמייל.
למה כדאי לצרכן לשים לב בתקופה זו?
בשנתיים הקרובות יהיו בשוק דודי מלט, שלא יהיה להם תקן בתום השנתיים. מומלץ לשים לב ולבדוק מה אתם קונים.
התשובות ניתנו על ידי משרד הבריאות; גרישה דייטש, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה; ואבי דרורי, בעל חברה להתקנת דודי שמש, מנכ"ל חברת סולרית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
