מי היה מאמין בנובמבר 2008, החודש שבו נבחר ברק אובאמה (אז משיח) לנשיא ארה"ב, כי כעבור שש שנים, בבחירות אמצע הקדנציה האחרונות לפני תום כהונתו שייערכו מחר, יבקשו המועמדים הדמוקרטים לסנאט ולבית הנבחרים מהבית הלבן בוושינגטון - לא תודה, רק אל תשלחו את אובאמה לעזור.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"משיח" הומר ב"סיוט". ברק אובאמה הפך במערכת הבחירות מנכס לנטל עבור הדמוקרטים, להוציא האוכלוסייה האפרו־אמריקנית שם עדיין רוב מוחץ של 85% תומכים בנשיא. המבוכה בבית הלבן גדולה: קחו לדוגמה את אליסון לונדרגאן גרימס, המועמדת מטעם המפלגה הדמוקרטית למושב בסנאט מטעם מדינת קנטאקי, שמבקשת את המושב שמחזיק זה 30 שנה הרפובליקני מיץ' מאקונל. היא מסרבת לגלות למי הצביעה בבחירות לנשיאות ב־2008 וב־2012. במהלך עימות עם יריבה ב־13 באוקטובר היא רצתה לדבר על הכל - חוץ מהנשיא. גם בראיון לעיתון המקומי של לואיוויל, "קורייר ג'ורנל", היא סירבה לספר במי תמכה בבחירות.
יתרה מכך, המועמדת הדמוקרטית אף הופיעה בתשדיר בחירות שבו היא הצהירה "אני לא ברק אובאמה". בסרטון היא אוחזת רובה ומצהירה שהיא מתנגדת למדיניות הנשיא בנושא הגבלת נשק. יש כמובן מי שיגידו כי למועמדת הדמוקרטית אין הרבה ברירה במדינה שמרנית שבה אובאמה נהנה משיעורי התמיכה הנמוכים ביותר מבין כל 50 המדינות. כך או כך יש להודות כי המצב בהחלט מביך לנשיא.
מתגעגעים אפילו ללוזרים
אין ספק שהכישלונות המהדהדים של הנשיא אובאמה במדינות חוץ - סוריה, הערכת איום דאעש, לוב, המגעים עם איראן, אוקראינה, אוזלת היד מול פוטין, המשך ההתגרות הסינית כלפי וושינגטון, פגיעה במדינות ידידותיות ובמנהיגים ידידותיים - כמו גם החיץ שיצר עם המחנה הרפובליקני בהתעקשות שלו להעביר את רפורמת הבריאות, הביאו לכך שאמריקה, שלא אוהבת מפסידנים, מתגעגעת פתאום למועמד המורמוני מיט רומני. "אילו היה יותר מתייחס לתוכנית שלו ופחות לכישלונות של אובאמה הוא היה נשיא", הסביר סטיב ליינום, צעיר שעובד בחנות מחשבים שהצביע לאובאמה אך מודה היום כי רומני צדק בתחזיות שלו בבחירות לפני שנתיים.
רומני, אגב, יצא לאיווה כדי לסייע למועמדים הרפובליקנים, שדווקא מבקשים את עזרתו. "ברק אובאמה החל את הנשיאות שלו כשהסתובב ברחבי העולם על מנת להתנצל בשם ארה"ב. הגיע הזמן עתה שהוא יתנצל בפני האמריקנים", אמר רומני.
הרפובליקנים קלטו את האכזבה הגדולה (פחות מ־42% שביעות רצון מהנשיא) ומנצלים זאת עד תום כדי להביא למהפך המיוחל בסנאט, שם הדמוקרטים עדיין נהנים מרוב של 53 סנאטורים. אלא שבמקביל להשגת רוב בקונגרס מבקשים הרפובליקנים גם להפוך את הבחירות האלה למשאל עם שבסופו של דבר אמור יהיה לסייע למועמד שלהם בבחירות 2016. אבל מי המועמד? הנה בעיה שהרפובליקנים צריכים להתמודד איתה. לא מספיק להציג לאמריקנים את הכישלונות הרבים של אובאמה - נחוץ גם להציג תוכנית הולמת ובעיקר מועמד. ניצחון מוחץ של המושל סקוט וולקר בוויסקונסין יכול לתת לו פוש רציני לקראת 2016.
בכל זאת הגיע לתמוך. אובאמה והמועמד הדמוקרטי במישיגן גארי פיטרס // צילומים: אי.אף.פי
אין ספק כי מירב הסיכויים הם שהרפובליקנים יזכו ברוב בשני הבתים אלא ששום דבר לא סגור. המחנה האדום, הרפובליקנים, מבינים כי במדינות כגון קולורדו, איווה וצפון קרוליינה, שאינן אדומות כל כך, הניצחון יושג בגלל האכזבה מהנשיא. לא פחות מ־61% מהמתכננים להצביע בעד הרפובליקנים מודים כי ההצבעה שלהם מחר תהיה קודם כל הצבעה נגד הנשיא, אבל זה לא מספיק. הרפובליקנים רוצים שהבוחרים יצביעו עבור המועמדים שלהם קודם כל בגלל הערכים שלהם. לא בטוח שזה המקרה.
לברק אובאמה יש עדיין את "התותחים הכבדים" שלו - רעייתו מישל והזוג קלינטון שבאו לעזור - אלא שלא בטוח ש"כוח אובאמה" יספיק הפעם. הנשיא לשעבר ביל קלינטון אף ביקש להדגיש כי "זה לא משאל עם". אלא שסקר של מכון גאלופ מצביע על כך שרק רבע מהאמריקנים מרוצים מפני הדברים בארה"ב, "וזה מספר מאוד נמוך", מדגיש פראנק ניופורט מהמכון. גם האווירה הקודרת הכללית משפיעה על הבחירות.
ובכל זאת, אין להספיד את הדמוקרטים עדיין. בין 10 ל־12 מירוצים לסנאט מאוד צמודים וזה מעניק עידוד לדמוקרטים להתמודד עד הסוף במדינות כגון צפון קרוליינה, קולורדו, איווה, ארקנסו, ג'ורג'יה ולואיזיאנה. מספיקים לרפובליקנים שישה מהפכים כדי לצבוע מחדש את הסנאט באדום ולטלטל את מאזן הכוחות בוושינגטון.
מאז 2008 כיסיתי את כל מערכות הבחירות שהיו בארה"ב, כולל פריימריז. אמריקה מלאת התקווה של 2008 הפכה לעגומה, קודרת, הססנית וחרדה. זו לא אמריקה שהעולם מכיר. ומה מבקש בסך הכל האמריקני? להיות שוב אמריקני, עם כל מה שזה אומר.
