ביממה שלאחר הותרת הריבית על כנה נחלש היום הדולר בצהריים. הדולר יורד ב-0.64% מול השקל למחיר של 3.7638 שקלים. גם היורו נופל מול השקל בשיעור פחות חד של 0.52% ל-4.781 שקלים. לפי ההערכות סוחרי המטבעות מגיבים להחלטתה של הנגידה פלוג שלא לבצע הפחתת ריבית נוספת על השקל ביום שני.
"כל עוד מגמת הפיחות של השקל נמשכת, לא נראה הורדת ריבית נוספת". כך העריך מוקדם יותר היום יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, בעקבות החלטת בנק ישראל אמש להותיר את הריבית על כנה. יצויין כי חברון העריך מוקדם יותר ביום שני כי זו תהיה החלטת בנק ישראל. חברון מציין כי "חיזוק לכך אף קיבלנו מהודעת הבנק לאחרונה כי הוא מעריך את התמסורת שבין שער החליפין למדד בכ-20%-30%, דבר שלבטח תמך בקבלת ההחלטה הנוכחית".
חברון סבור, כי "הורדה נוספת של הריבית לא תועיל לשיפור סביבת האינפלציה אבל בהחלט עשויה להגביר את סיכוני ניפוח בועות הנדל"ן והאג"ח הקונצרני. הפיחות המתמשך בשער השקל והצפי להמשך המגמה מהווים סיבה מובהקת (אם צריך כזו) להשארת הריבית על כנה. נכונה העובדה שהאינפלציה עומדת ברמות נמוכות שלא נראו כבר תקופה ארוכה ונכונה העובדה שהפעילות הכלכלית בקרב שותפות הסחר המרכזיות של ישראל עדיין מקרטעת ואף גרוע מכך, אך פעולה כגון הורדת ריבית נוספת לא הייתה משפרת את המצב (מלכודת הנזילות)".
לדברי חברון, "הסיבות התומכות בהשארת סביבת הריבית הנמוכה נותרו בעינן, כאשר בהחלטה הנוכחית ניתן לזהות מעין שינוי טון, שלילי יש לציין, מצד קובעי המדיניות בבנק ישראל. בהתייחסותם לשיעור האינפלציה הנמוך שהתקבל בחודש ספטמבר טרחו בבנק ישראל לציין כי הנתון שהתקבל היה "למטה מתחזיות החזאים", זאת בניגוד לתחזיות קודמות בהן צוין כי שיעור השינוי שהתקבל היה "בניגוד לתחזיות". ניתנה התייחסות לירידה החדה בציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ולעובדה כי הציפיות לשנה ירדו אל מתחת לגבול התחתון של היעד. בנוסף ההודעה התייחסה לחשש מפני התמתנות נוספת בכלכלה העולמית, זאת על רקע הגידול באי- הוודאות ובתנודתיות בשווקים השונים. מצד שני, בבנק ישראל מייחסים חלק גדול מההאטה בפעילות הריאלית בחודשים האחרונים למבצע "צוק איתן" ואף מציינים כי ישנם סימנים להתאוששות בפעילות הכלכלית בחודש ספטמבר. הסיבה המרכזית בגינה החליטו בבנק להשאיר את הריבית על כנה היתה המשך הפיחות בשער המטבע. מהודעת הריבית עולה כי בבנק תולים את תקוותיהם בפיחות הנוכחי ואף אומרים מפורשות כי הוא "צפוי לתרום להחזרת האינפלציה אל תוך היעד".
חברון מציין עוד כי "בהתייחסות לשוק הדיור, ניכרת אי-הוודאות גם בקרב מקבלי ההחלטות בבנק ישראל לגבי השפעת 'תוכנית מע"מ אפס' על המחירים. מהדברים משתמע כי גם לחוסר בהירות זה קיימת השפעה שלילית על המדד, שכן בניגוד ל-7 החודשים הקודמים בהם התקבלה עלייה בסעיף הדיור, הפעם נותר הסעיף ללא שינוי מה שלא תרם משקל חיובי למדד הכללי. בדומה להחלטה הקודמת, גם בהחלטה הנוכחית הביעו בבנק חשש מתמחור חסר של הסיכונים בשוק האג"ח הקונצרני. נשאלת השאלה האם בבנק מתחילים להתייחס גם לסכנות העלולות להגיע גם מכיוון שווקים אלה והאם הם היוו פקטור נוסף להחלטה שהתקבלה?".
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים הגיב גם הוא להחלטת בנק ישראל. לדבריו "למרות הריבית הריאלית הגבוהה יחסית בישראל, נראה שהבנק העדיף להמתין ולבחון את ההשפעה של פעולותיו האחרונות, לפני שיחליט האם להרחיב עוד יותר את מדיניותו. על פי הבנק, הגורמים העיקריים להחלטה היו מעורבים; תמכו בהפחתה נוספת - הירידה באינפלציה ובציפיות, החולשה ברבעון השלישי בעקבות מבצע "צוק איתן" וחששות מהתמתנות נוספת בכלכלה העולמית (בעיקר מאירופה). מנגד, הפיחות בשקל והחשש מתמחור סיכונים חסר בשוק האג"ח הקונצרניות, תמכו בהותרת הריבית ללא שינוי."
להערכת קליין בנק ישראל לא ימהר להפעיל כלים נוספים גם בעתיד. "חלק ניכר מהאינפלציה הנמוכה הצפויה בשנה הקרובה היא תוצאה של מדיניות הממשלה, לדוגמא ההורדה הצפויה במחירי החשמל, המים, וצעדים נוספים צפויים של ממשלת ישראל להפחתת יוקר המחיה, לצד התגברות התחרותיות במשק. אלו מגמות עליהן בנק ישראל לא צריך להגיב. הכלי העיקרי שבנק ישראל כן ימשיך ויפעיל בחודשים הקרובים הוא כלי רכישות המט"ח על מנת לשמר ואף להעצים את הפיחות בשקל, שבתורו יתרום לעלייה באינפלציה ולשיפור ביצוא."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
