"אם שרדתי את המפולת אין מה לדאוג"

רק שבוע חלף מאז מפולת השלגים באנאפורנה שקטלה ארבעה מטיילים ישראלים, ושלשום שוב אסון - ושוב בנפאל: אוטובוס, שיצא מקטמנדו בדרכו לטרק לאנג־טאנג, התהפך לתהום, ושתי מטיילות ישראליות, עומר שמש מהוד השרון ושירה דבוש מרמת גן, ישובו מהטיול בארונות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"יפה שלי, בת זוג שלי, החברה הכי טובה שלי, הנפש התאומה שלי. בא לי להתעורר מהסיוט הארור הזה ושתחזרי אלי", כתב ממיטתו בבית החולים בקטמנדו חברה של עומר, אייל אנקור, שאיתו טיילה, "יש לי עוד כל כך הרבה מה לספר לך, לעשות איתך ולחוות איתך. אני שוכב בבית החולים והדמעות לא מפסיקות לרדת. את תמיד אצלי בלב. החבר הכי טוב שלך. לתמיד". 

אייל, שנפצע בעצמו בתאונה ולזמן מה אף היה בחזקת נעדר, כתב למשפחתה של עומר ולחברותיה: "סליחה שלא שמרתי עליה. אני רוצה לחזור הביתה".

עומר (21) למדה בבית הספר לאמנויות בנווה נאמן ובתיכון הדרים בהוד השרון ושירתה כמפקדת בבסיס עובדה של חיל האוויר. לאחר היוודע האסון התאספו בביתה ברחוב הפעמונית בהוד השרון חברים וחברות - וסיפרו על האדם ועל המזל שהפעם בגד בה.

"בעוד 19 ימים הייתי אמורה לפגוש אותה שם בנפאל", סיפרה נעמה, אחת החברות, "היא היתה אמורה לחכות לי בשדה. אחרי מה שהיה באנאפורנה, אמרתי לה שאני מפחדת לבוא ושיקרה לי משהו רע או שהיא תחלה שם. אבל היא רק הרגיעה אותי ואמרה, 'אחרי הסופה ששרדתי באנאפורנה ולא מתתי, אין יותר מה לדאוג. תבואי'. עכשיו המילים הללו מצמררות".

ספרה את השניות

בן משפחתה של עומר, דוד וינקלר, הצטמרר אף הוא. "היינו מודאגים מאוד כששמענו על מפולת השלגים", סיפר, "רק שלושה ימים אחרי הודיעה שהכל בסדר, ועכשיו זה הגיע".

חברה אחרת סיפרה על האהבה הגדולה בין עומר לאייל. "זו היתה אהבה ענקית בת חמישה חודשים. גם כשהיתה בטיול משפחתי תמיד סיפרה כי היא מתגעגעת אליו. אייל היה כבר בטיול במזרח עם חבר כשהיא הצטרפה אליו לשם. הוא ביקש, אמר שהוא מתגעגע. היא אמרה, 'מה, אני אהרוס לו את הטיול?'. היא התחילה מייד בסידורים לטיסה, היא ספרה את השעות, את הדקות, את השניות, והיתה מאושרת להצטרף אל אייל. לא היה אכפת לה לנסוע לבד. הוא נסע 13 שעות כדי לפגוש אותה בשדה התעופה. היא שלחה לנו תמונה מייד אחרי שנפגשה איתו. הם טיילו יחד בהודו ומשם המשיכו לנפאל". עומר הותירה אחריה הורים - איילת וירון, אחות, ליאור (19), ואח, נועם (5). עם הגעת הארון ארצה ייקבע מועד ההלוויה.

באטובוס המרוסק היתה גם ד"ר שירה דבוש (30) מרמת גן. שירה, שלמדה בתיכון לאמנויות תלמה ילין במגמה למוסיקה קלאסית, ניגנה בפסנתר ובאקורדיון וגם היתה בעלת קול נפלא. אלא שאחרי התיכון פנתה ללימודי רפואה, ומשהשלימה בהצטיינות את לימודיה באוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע, עשתה התמחות בבי"ח העמק בעפולה והתגוררה במושב ניר יפה.

ד"ר שירה דבוש. רופאה מצטיינת

הידיעה על מותה הטרגי בטיול בנפאל היכתה בהלם את חבריה הרבים בבית החולים, שהכירו אותה כרופאה מקצועית ויסודית, ועם זאת כאישה מלאת שמחת חיים שחיוך תמידי על פניה. "בשנה האחרונה היא היתה סטאז'רית לרפואה במחלקות הפנימיות בבית החולים", מסרה דוברת בית החולים מירב מויאל־יהב, "לפני חודש היא סיימה את הסטאז' והיתה אמורה להתחיל התמחות ברפואת המשפחה בתל אביב. את הסטאז' היא סיימה בהצטיינות והיתה אמורה להגיע בימים הקרובים לבית החולים לטקס קבלת תעודת ההצטיינות שלה".

חיכתה בכיליון עיניים

בנפאל היא טיילה עם בן זוגה, יגאל. "בתקופה אחרונה היא דיברה הרבה על הטיול המתוכנן לנפאל", סיפרה עליזה בן נתן, מרכזת תוכנית הסטאז' ב"העמק", שהכירה מקרוב את ד"ר דבוש, "אחרי שבע שנים של עבודה קשה כסטאז'רית מצטיינת היא חיכתה בכיליון עיניים לצאת לחופשה הזו עם החבר שלה. שירה היתה בחורה חיונית וחיובית שהיתה אהובה מאוד על כל מי שעבדה איתו בבית החולים".

בבית החולים קיוו ששירה תישאר אצלם, אבל שירה, בת יחידה, היתה קשורה מאוד לאמה, אסתר, והחליטה לחזור למרכז הארץ ולהתמחות ברפואת משפחה במסגרת שירותי בריאות כללית. "היא היתה כל עולמה של האם", אמרה בן נתן, "קשה לעכל אסון כזה. זה פשוט נורא".

בהכנת הידיעה השתתפו נצחיה יעקב, דני ברנר ויהודה שלזינגר

•   •   •

הפצועות הישראליות בקטמנדו:

"אנשים עפו והאוטובוס התחיל להתהפך"

במשפחת אלרואי, המתגוררת ביישוב הקהילתי תמרת שבעמק יזרעאל, החסירו פעימה כשנודע על אסון האוטובוס בנפאל. סמדר ועודד ידעו שבתם מיכל (23) נמצאת באזור והיו מודאגים מאוד. עד שהגיע הטלפון מבית החולים בקטמנדו.

"אמא, אני בבית חולים", אמרה מיכל, "האוטובוס התהפך, אבל אני בסדר. נפצעתי קל". מסוק ששכרה שגרירות ישראל בנפאל היה זה שהגיע לזירת התאונה ואסף משם את הפצועות מיכל אלרואי ועינב אטיאס וכן פצוע נפאלי, והטיס אותם במהירות לבית החולים בקטמנדו. 

"מיכל סיפרה שזה היה עניין של שניות כשהרגישה שהאוטובוס סוטה מהדרך ונופל לתהום", שיחזרה סמדר אלרואי, "היא ראתה שאנשים נפלו מהגג והאוטובוס התחיל להתהפך. היא החזיקה חזק־חזק את היד של החברה שלה, עינב. היא סיפרה שאנשים עפו מהחלונות, היו צרחות ואז היא הצליחה להוציא את עצמה מהאוטובוס ונפאלי מקומי עזר להן לעלות חזרה לכביש". 

סמדר הוסיפה שמיכל הגיעה לנפאל רק יומיים לפני התאונה. "היא תיכננה לעשות טרק באנאפורנה, אבל בגלל מזג האוויר וסופות השלגים שהיו שם, שינתה כיוון ללאנג־טאנג. ממש מהפח אל הפחת. למיכל שלי קרה נס. ממש נס".

ואילו עינב אטיאס שיחזרה ממיטתה בבית החולים: "האוטובוס היה עמוס מאוד באנשים. חשבנו שמשהו לא בסדר, אבל אמרו לנו שזה רגיל, שזו עונת הפסטיבל. מהתאונה אני לא ממש זוכרת הרבה. אני איבדתי את ההכרה כשהוא התהפך והתהפך. אני זוכרת איך ניסיתי לצאת מהאוטובוס, אני זוכרת את עצמי מטפסת בעלייה. למעלה אנשים עזרו לנו ופינו את כולנו לכפר הסמוך ומשם לבית החולים. זה היה מפחיד".

דני ברנר ונצחיה יעקבטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו