קיץ 2011 פרצה המחאה החברתית בישראל. ברחובות צעדו עשרות אלפי ישראלים מדי שבת, מוחים על יוקר המחיה ודורשים צדק חברתי. באותה תקופה ישב לו בלונדון צעיר ישראלי בשם ד"ר גל אביב והשלים את הדוקטורט שלו בננו־פיזיקה. "שהיתי בבריטניה", הוא נזכר, "ואני רואה דרך המחשב שלי את הדיווחים מהארץ". זאת הנקודה שהחל להתבשל אצלו רעיון מהפכני - לשמש שחקן חברתי בשוק ההלוואות הקטנות בישראל. הוא מספר שבאנגליה יש "שוק פיננסי סופר־משוכלל והמחירים מאוד הוגנים. האפשרויות הפיננסיות כאזרח באנגליה הן עצומות, והגעתי להבנה שחייבים לייבא את השיטה לארץ".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אביב רק בן 34 וכבר הספיק לא מעט. בימים אלה הוא משלים את הדוקטורט בפיזיקה, אחרי שסיים תואר ראשון ושני בארץ במקצוע זה באוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע.
יחד עם אחיו בועז ועם ברק גור הם מביאים לארץ בשורה כלכלית, וכך לדבריהם, "נותנים פייט למערכת הבנקאית הכבדה", זו שדורשת על הלוואות קטנות ריביות שנושקות היום לא אחת ל־10% בשנה, אם לא יותר בחלק מהמקרים.
• • •
במארס 2012 החלו השלושה לעבוד - בדומה לחברות הזנק רבות - בגראז'. "התחלנו לפתח את המערכת, גייסנו תוכניתנים מכל העולם ופיתחנו את הטכנולוגיה הבסיסית". השם שהם החליטו להעניק למיזם הוא בלנדר.
באמצעות המערכת של שלושת הצעירים, הם חותכים את העלויות הכבדות. אין להם סניפים או אלפי עובדים: המחשב, שעובד על אלגוריתם מתקדם, מחליף את הצורך בכוח אדם גדול. צוות מצומצם בודק כל הלוואה ולעיתים היא מאושרת כבר בתום יממה.
התוצאה היא שהמערכת מעמידה הלוואות בסכומים נמוכים של עד 30 אלף שקלים לתקופה של עד שלוש שנים בריבית שקלית (כלומר, ללא הצמדה למדד) שנעה בסביבות 5% עד 9% - ריבית נמוכה מזו שמציעים הבנקים.
"אני מביט סביבי באנגליה ורואה ש־3% מההלוואות בפועל ניתנות כך, מדובר במיליארדי ליש"ט מדי שנה", ממשיך אביב. "בשלב מאוחר יותר נפגשתי עם מנכ"ל החברה המובילה בעולם בתחום הזה - חברת זופה (ZOPA) - שבעצם פיתחה את התחום, ודיברנו כיצד מכניסים את זה לארץ".
"אין לנו מקום אחר לחיות בו"
בינואר 2014, אחרי שנה וחצי של פיתוח וניסויים ראשוניים, המיזם מתקדם לשלב הבא. עד מהרה הם גילו שבארץ כמה וכמה בנקאים ותיקים נדלקו על הרעיון.
המפורסם שבהם הוא גיורא עופר, ששימש מנכ"ל בנק דיסקונט במשך שנים ארוכות, ומגיע עם רקורד עשיר מאוד בתחום הבנקאי. כמו כן, הצטרפה לפרויקט אתי לנגרמן, ששימשה מנכ"לית בנק המשכנתאות של דיסקונט, ויעל גיט, בכירה לשעבר בבנק הפועלים.
המטרה של היזמים ברורה: להתחרות בהלוואות הקטנות שמעניקים הבנקים לציבור הרחב. "95% משוק הלוואות הצרכנים בישראל מוחזקים על ידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי המשויכות להם", אומר אביב. "אנחנו מנסים להוות אלטרנטיבה להלוואות. אנחנו רוצים לאפשר ללקוח לקבל ריבית טובה ומשמעותית".
איך עובד מנגנון ההלוואות של בלנדר?
"האלגוריתמיקה של בלנדר מאפשרת לקחת הלוואה דרך המחשב או הנייד - הכל באמצעות האינטרנט. אתה מתחבר ועונה על שאלון קצר של עשר שאלות, ומספק כמה נתונים. האלגוריתם מתחיל לעבוד ובתוך שניות מתקבל ציון שמסביר לך מה טווח הריביות שבו תוכל לקחת הלוואה. סיכום ההלוואה בפועל נחתם בינך לבין נותן ההלוואה. המלווה מבצע את התהליך בלי סניפים, פקסים, שליחים ועם אפס ביורוקרטיה. בסוף התהליך הוא צריך לתת הצהרת וידאו במכשיר הסלולרי, שבה הוא אומר שהוא מאשר את תנאי ההלוואה, ואת צילום המסמכים הוא מבצע בעזרת האפליקציה הסלולרית. הוא יידרש לצלם בין היתר תלוש משכורת ותעודת זהות".
ומה בנוגע לצד שמלווה את הכסף?
"תהליך הרישום מאוד פשוט וגם הוא בעזרת מחשב ואפליקציה. התהליך לוקח כמה דקות. גם כאן לא צריך להגיע לסניפים ולחתום על מסמך באופן ידני. האלגוריתמיקה של בלנדר מייצרת לכל אחד מנותני ההלוואה פורטפוליו הלוואות אישי. היא מפזרת את כספו בין מספר גדול של לווים. הפיזור הגדול מגביר את הביטחון ובנוסף יש את קרן הביטחון שהקמנו. הקרן קיימת למקרה שאחד מאותם לווים יתקשה בהחזרים. באותו מקרה קרן הביטחון תשלם לאותו מלווה את חלקו, ואז בלנדר מבצעת את מאמצי הגבייה מול הלווה.
"אנחנו מספקים את כל שירותי הסינון, התפעול והגבייה. מבחינת הלווה והמלווה, התהליך הוא אוטומטי לחלוטין ואנחנו מאחורה. העמלה שלנו מצד הלווה היא 2% או 200 שקלים - הגבוה מבין השניים. מבחינת הלווה, זה פרוס לכל תקופת ההלוואה. מי שלווה למשל 10,000 שקלים ל־36 חודשים, ישלם חמישה שקלים וחצי לחודש מגובה ההחזר כעמלה. מהצד שמלווה את הכסף יש עמלה של 1% על אורך תקופת ההחזר. אם זה לשלוש שנים, הוא ישלם עמלה של כשליש אחוז לשנה".
למה להתחרות בבנקים? לא חששת?
"המערכת הבנקאית היא כמו משחתת כבדה. חשוב שיהיו בנקים יציבים בישראל. הם גם מספקים אלטרנטיבה בתחומים אחרים שאנחנו לא יכולים להתחרות מולם, למשל בתחום המשכנתאות. אנחנו מהווים אלטרנטיבה רק בתחום ההלוואות הקטנות של הצרכנים".
ובנימה לאומית יותר הוא מסכם: "במחאת המילקי ראינו שאנשים רוצים לעזוב את הארץ. הקמתי את בלנדר בתור מוצר ציוני. אנחנו לא באים לברוח מהארץ. אין לנו מדינה אחרת לחיות בה.
"אני חושב שיש לנו כוח אנושי מדהים ואנחנו מדינה צעירה מאוד. על ידי מיזמים מהסוג הזה אפשר לשפר את המצב בישראל - לא על ידי הרמת ידיים ועזיבת המדינה. כל מי שגר בחו"ל יודע שאין לנו מקום אחר לחיות בו".
