לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית פירסמה אתמול המועצה להשכלה גבוהה נתונים המצביעים על המשך המשבר במדעי הרוח: רק 7.4% מכלל הסטודנטים למדו בפקולטות למדעי הרוח בתואר ראשון השנה, לעומת 18.5% ב־1997.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
שנת הלימודים האקדמית תשע"ה צפויה להיפתח ב־65 המוסדות להשכלה גבוהה, וכ־310,125 סטודנטים צפויים ללמוד בשורותיהם. מספר הסטודנטים לתואר ראשון צפוי לעמוד על כ־238,420, ומ־194,020 הסטודנטים לתואר ראשון (ללא האוניבריסטה הפתוחה), צפויים ללמוד כ־66% במכללות.
"בניגוד להתרחבות האדירה שאפיינה את שנות ה־90, עמדו שנות האלפיים בסימן ההאטה המשמעותית בקצב הגידול במספר הסטודנטים - כ־3.5% בממוצע לשנה בתקופת תש"ס-תש"ע, בדומה לגידול במספר הסטודנטים בתואר ראשון", נכתב בדו"ח. כ־57,600 סטודנטים צפויים להתחיל השנה את לימודי שנה א' של התואר הראשון בכלל המוסדות להשכלה גבוהה, גידול של 1.1% בלבד יחסית לתשע"ד; מספר הסטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות ירד מעט בתשע"ד ל־38,855 בהשוואה לכ־39,100 בשנתיים הקודמות; ואילו בתואר השלישי חלה עלייה קלה ומספרם הגיע ל־10,720 בתשע"ד.
על אף התדמית הלא מחמיאה של מורים, במכללות האקדמיות לחינוך עלה מספר הסטודנטים לתואר ראשון והגיע ל־23,815 בתשע"ד, גידול של 6.8% בהשוואה לתשע"ג. עלייה נוספת נרשמה בתוכניות ללימודי עסקים ומדעי הניהול: 11.6% בתשע"ד, לעומת 6.7% בלבד לפני 17 שנה.
עוד מתברר כי חלקן של הנשים מקרב הסטודנטים עמד בתשע"ד על כ־57%, והן מהוות כיום רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון - 56%, בתואר השני - 61% ובתואר השלישי - 53%. שיעור הנשים שלמדו תואר ראשון במנהל עסקים עלה מכ־32% בתש"ן לכ־52% בתשע"ד, ובלימודי הנדסה ואדריכלות עלה חלקן מכ־16% בתש"ן לכ־27% בתשע"ד.
בתשע"ד כ־24% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במוסדות הלימוד הקיימים במחוזות הצפון והדרום (9.9% בצפון ו־14.3% בדרום), לעומת 9% שלמדו בדרום בלבד בתש"ן. בתשע"ד כ־25% מהלומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים־כלכליים נמוכים.
בהתייחסו לפתיחת שנת הלימודים האקדמית, אמר רה"מ בנימין נתניהו: "התמצית של מערכת החינוך שלנו, כולה, כולל בהשכלה הגבוהה, מתמצה בשתי מילים - ציונות ומצוינות".
בהכנת הידיעה השתתף שלמה צזנהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו