הממשלה החליטה לאמץ את המלצות הוועדה לצמצום השימוש במזומן במשק. ההמלצות נוגעות לשלושה תחומים: הגבלת השימוש במזומן, הגבלת השימוש בצ'קים מוסבים וקידום השימוש באמצעים אלקטרוניים. היעד המרכזי של המהלך הוא מלחמה בהון השחור, מלחמה בפשיעה הכלכלית ובהלבנת ההון.
בעקבות הליך שימוע ציבורי רוככו מעט מסקנות דו"ח הביניים של הוועדה, שבראשה עמד מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר. במקום הגבלת עסקאות במזומן ל־7,500 שקלים, יעמוד הגבול בין עוסקים (אדם פרטי מול עסק או בין שני עסקים) על 10,000 שקלים בטווח המיידי. לאחר תקופת הסתגלות יוגבלו עסקאות במזומן ל־5,000 שקלים בלבד.
בעסקאות במזומן בין אנשים פרטיים יוגבל הסכום ל־15,000 שקלים, ובעסקאות למכירה או קנייה של רכבים משומשים יעמוד הגבול על 50,000 שקלים. בד בבד הוחלט כי כל עיסקה מעל לסכומים אלה תבוצע באמצעות צ'קים, העברות והמחאות בנקאיות, כרטיסי חיוב מיידי (דביט) ואמצעים אלקטרוניים. כיום אין במשק הישראלי כרטיסי חיוב מיידי, והשימוש בכרטיסי אשראי אחרים יקר ואינו זמין לכלל האוכלוסייה. בטווח הרחוק יותר ייכנס לתוקף הארנק האלקטרוני. הבנקים יחויבו להציע כרטיס חיוב דביט לכל הלקוחות, ולהפחית בצורה משמעותית את העמלות כך שהשימוש בכרטיסי דביט יהיה זול משמעותית בהשוואה לכרטיסי האשראי.
לפי הנתונים, בכל שנה מתבצעות כ־3 מיליון עסקאות במזומן בסכומים הגבוהים מ־5,000 שקלים ללא זיהוי של מבצעי העיסקה. עד כה לא טיפל החוק בעסקאות במזומן בין אנשים פרטיים או בעסקאות בין אנשים פרטיים לבין עסקים, ולפיכך לא היתה כל מגבלה על תשלום במזומן.
מנגד, נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג, אמר כי "המסקנות ניתנו אמנם במסגרת המאבק בהון השחור, אבל האפקטיביות של הגבלת השימוש במזומן לפתרון בעיית ההון השחור היא מאוד נמוכה. הבעיה המרכזית, שאין לה פתרון בכלל במסגרת הגבלת השימוש, היא אותן עסקאות שנעשות בחצר האחורית בין בעלי מקצוע והצרכנים שבהן לא מוציאים חשבוניות מס, דבר שגורם למדינה הפסדים במיליארדי שקלים מדי שנה גם במע"מ וגם במס הכנסה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו