הסוף לעמלה על צ'קים מוחזרים?

המועצה הישראלית לצרכנות צפויה לפנות בקרוב לנגידת בנק ישראל בבקשה רשמית לבחון את הגבלת העמלה שמשלם אדם שמפקיד צ'ק בתור "שירות בר־פיקוח".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הסיבה לכך היא העובדה שאדם שמקבל לידיו צ'ק ומפקיד אותו בבנק, ישלם עמלה שעלולה להגיע ל־20 שקלים אם הצ'ק יחזור בגלל מחסור של כסף בחשבון של הצד שני. זאת אף שרוב הסיכויים שהצד המפקיד לא יכול לדעת בכלל שאין כסף בחשבון. מדובר בחלק קטן אך מרתיח מענף העמלות העשיר של מערכת הבנקים בארץ. האדם שקיבל לידיו את ההמחאה לא היה יכול לדעת בוודאות אם יש לה כיסוי, אבל הבנק כן. במועצה לצרכנות אומרים כי יש לקבוע על הצד המפקיד, זה שלא אשם בכך שאין כיסוי בחשבון, עמלה מקסימלית וסבירה שתהיה גם מפוקחת.

במערכת הבנקאית חוזרים כ־3.3 מיליון צ'קים בכל שנה. כאשר חוזר צ'ק בעקבות חוסר כיסוי מספק בחשבון, המערכת תגבה ממי שלא היה לו כסף בין 55 ל־68 שקלים. מהצד המפקיד, זה שלא היה יכול לדעת בדרך כלל שאין שם כסף, ייגבו בין 14 שקלים בבנקים הגדולים ועד ל־20 שקלים בבנקים הקטנים. אם הצ'ק מוחזר מסיבה טכנית, כגון בעיה או מחסור בחתימה, גם אז ייגבו עמלות משני הצדדים. על פי ההערכות, כך מגלגלים הבנקים עשרות מיליוני שקלים, וייתכן בהחלט שאף יותר מכך.

מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, ציין כי "במצב של צ'ק חוזר, שני הצדדים, הן המוסר והן המפקיד, משלמים עמלה. יש כאן מצב אבסורדי. המפקיד, שלא חטא ולא ביצע שום עבירה, משלם 'קנס' בגלל מוסר הצ'ק. המועצה לצרכנות תפנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, כדי לבחון את הצורך בהכרזה על שירות הפקדת צ'ק חוזר כ'שירות בר־פיקוח' ולקבוע לו עמלה מירבית סבירה שתהיה בפיקוח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו