מסר מיידי, נזק מיידי

אפליקציית העברת המסרים ווטסאפ כבר מזמן הפכה לערוץ התקשורת האהוב והמועדף על פני בני הנוער בישראל, אך אחת לתקופה אנו עדים למקרים שבהם נעשה שימוש לרעה באמצעות האפליקציה. במסגרת הגל העכור הנוכחי המשטרה חוקרת מקרים שפורסמו לאחרונה בתקשורת, ואשר בהם הופצו ברשת סרטונים שמתעדים קיום יחסי מין בין בני נוער. לדברי אנשי מקצוע, המקרים שמתפרסמים הם רק קצה הקרחון.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כך, למשל, נערה בת 14, שלא היתה מקובלת, חשה אושר אמיתי כשנער שגדול ממנה בשנתיים, אחד מהמקובלים בבית הספר, התייחס אליה. היא התאהבה במהרה וחשבה שגם לה יש חבר. הם החלו לקיים יחסי מין, ובאחת הפעמים הוא צילם אותה - ואז ביקש שתקיים יחסי מין עם חבריו ואיים עליה כי אם לא תסכים, תמונותיה יופצו בווטסאפ.

במקרה אחר נערה בת 13 גם כן הרגישה מוחמאת כשנער בכיתתה יצר עימה קשר ובתוך כמה ימים הם לא הפסיקו להתכתב באחת הרשתות החברתיות. בשלב מסוים עברו לדבר באמצעות המצלמה, והוא שיכנע אותה להרים את חולצתה. עד מהרה תמונותיה הועברו בין כל התלמידים בבית הספר.

המקרה אירע במהלך החופש הגדול, וכשהתחילה שנת הלימודים, התלמידה, שגם כך לא היתה מקובלת, ספגה קללות והשפלות. המצב הידרדר עד כדי העברתה לבית ספר אחר, אך גם לשם התמונות הגיעו במהרה.

"התעללות נפשית ומינית"

אלו רק מקצת מהפניות שמגיעות לאגודה למען הילד (אל"י). מספרן של הפניות הקשורות לפגיעה המינית ברשת קפץ ב־25% בשנתיים האחרונות.

"הפגיעה שמתרחשת ברשת היא פגיעה המשלבת התעללות נפשית ומינית. מי שנופלים קורבן בדרך כלל אלו ילדים עם דימוי עצמי נמוך, ללא עורף משפחתי תומך", מסביר עו"ס זוהר גורן־אהרון, "יש המון בני נוער, במיוחד נערות, שלכודים במצב הזה".

בניגוד לרשתות חברתיות, שבהן קיום הקבוצות גלוי גם אם הקבוצה סגורה, בווטסאפ אי אפשר לדעת על קיום קבוצה כזו או אחרת. "הווטסאפ הוא ממש בעיה כי הוא ממש לא נגיש, לא יודעים על הקבוצה הסגורה. זה ממש עולם תחתון וזו בעיה מאוד קשה. מקימים שם קבוצות שנאה, למשל קבוצה ל'כל מי ששונא את יוסי', ואז חברי הקבוצה כותבים שירים מעליבים על אותו יוסי, מכריזים על יום חרם, מרכיבים רשימה של כל מי שרוצה שיתאבד ועוד. אותו יוסי גם יהיה חבר בקבוצה, וכך חוויית ההתעללות שהיתה קיימת לפני עידן האינטרנט במשך כמה שעות, נמשכת עכשיו במשך כל היממה".

גורמי המקצוע מבקשים מהורי הילדים להיות יותר ערניים ולהבין מה זה אומר כשהילד יושב מול המחשב או הסמארטפון: "זו עוד דלת שיש בבית, שער לכל העולם עם כל הדברים הטובים והרעים שיש בו. הורים חייבים להיות מעורבים, אין פריבילגיה להיות טכנופובים".

לפי גורן־אהרון, "צריך להעביר מסר לילד שלא ייקחו את המחשב או יעשו משהו מאחורי גבו. הרבה הורים לא מודעים לכך שיש בעיה. במקרה של ספק, אין ספק, ויש לפנות לאיש מקצוע".

בקרוב יפרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל חדש, המתייחס לכל שכבות הגיל ומגדיר מהי התנהגות מינית מתאימה ולא מתאימה, כך שלסגל ההוראה יהיו גם כלים כיצד להתייחס לפרשה כזו או אחרת וכיצד לנהוג עם הילדים. הילה סגל, ראש היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער בשפ"י במשרד החינוך, הסבירה כי במהלך השנה מגיעות יותר מ־1,300 פניות מהצוותים החינוכיים בנוגע למקרים של התעללות מינית בין התלמידים בדרגות שונות.

90% נחשפים לפורנוגרפיה

"על פי מחקרים, יותר מ־90% נחשפים לפורנוגרפיה עד גיל 18, רבע מתוכם בטעות", אומרת סגל ופונה להורים ומורים להיות יותר מעורבים ולשוחח עם הילדים.

"בשנתיים האחרונות אנו עדים לתופעה דרמטית של הפצת תמונות וסרטונים, או תופעה שנערות שולחות תמונות של עצמן. מבחינת מערכת החינוך, היינו רוצים לראות שכל בתי הספר יעסקו בנושא. בלי שיש תשתית של קשר ושל שיח עם הורה, הילד לא יפנה. כשילד בא ושואל על התפתחות מינית ואנחנו מחווירים, לא תהיה פעם שנייה. אם ילד מספר משהו שקרה בכיתה, לא להיבהל. יש כתובות להתייעצות גם בבית הספר וגם גורמים חיצוניים".

•   •   •

סקר של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית:

רוב בני הנוער לא חשים בנוח לשתף את ההורים בנושאי מין

בשנת 2013 התקבלו באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית כ־40 אלף פניות, מתוכן כ־8,637 פניות חדשות. 33% מהפניות דיווחו על פגיעה בין הגילים 13 ל־18. מתוך הפניות הנוגעות לנוער בגילים אלו, 83% דיווחו על פגיעה בנערות ו־17% על פגיעה בנערים.

על פי הסקר שערך האיגוד בקרב נערות ונערים בגילי 14-18, רוב הנערים והנערות אינם מרגישים בנוח לשתף את הוריהם בנושאים הקשורים למיניות, ורק 35.5% מרגישים בנוח לשוחח עם הוריהם על אלימות מינית. 

רוב בני הנוער אינם משוחחים עם מורים או עם גורמי מקצוע בבית הספר בנושאי פגיעה מינית: רק 0.4% מבני הנוער ימליצו לחברה שעברה פגיעה מינית לפנות למורה, ורק 7% ימליצו לה לפנות ליועצת בית הספר. 

כ־86% מהנערים ו־69% מהנערות דיווחו כי חבריהם צופים בסרטים פורנוגרפיים או גולשים באתרים בעלי תכנים פורנוגרפיים. 36% מבני הנוער נתקלו בסרטונים אינטימיים שהפיצו בני גילם. 

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע: "האלימות המינית בקרב בני הנוער היא מגיפת מדינה, והרשתות החברתיות מתפקדות כנשאיות שלה. פגיעה מינית מעוללת, מלבד הנזק הגופני, נזק נפשי בלתי הפיך. הפצת תמונות וסרטונים של הפגיעה ברשתות החברתיות מעצימה אותה למימדים בלתי נתפסים ומהווה 'אונס שני', אשר לא מאפשר לקורבנות להחלים. 

"אנו שבות וקוראות לשר החינוך להכניס לבתי הספר סדנאות חובה למניעת אלימות מינית ולהעביר הכשרות מסודרות בתחום לצוות החינוכי. עד כה מעבירים מרכזי הסיוע סדנאות ברחבי הארץ כתלות ברצון ובמודעות של בתי הספר".

•   •   •

חשופים ברשת

25% מבני הנוער קיבלו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים

על פי נתונים שפירסמה לאחרונה המועצה לשלום הילד, כמחצית מבני הנוער בני 18-13 מצהירים כי הם בודקים מה חדש ברשת בכל 15 דקות. 

רבע מבני הנוער קיבלו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים באמצעות דואר אלקטרוני או בהודעה לטלפון הנייד. שיעור זה גבוה במיוחד בקרב בני 18-16 וגבוה יותר בקרב בנים. עם זאת, רק 3% מצהירים כי השתתפו בהפצת תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים. שיעור זה גבוה יותר אצל בנים בהשוואה לבנות. 

כמעט מחצית מהילדים בגיל 17-10 מדווחים שנפגעו מאלימות מילולית ברשת וכשליש נפגעו ממסרים מעליבים. 56% מדווחים שהיו עדים לפגיעה במישהו אחר ברשת.

הילה סגל, ראש היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער בשפ"י במשרד החינוך, מסבירה: "מול מערכת החינוך יש מערכת חינוך לא פורמלית, למשל, בעקבות הפרסומים על הדליפה של תמונות עירום לאינטרנט. 

ילדים רואים שכל אחד מחזיק באלבום תמונות בעירום וזה נראה להם לגיטימי. הרבה פעמים מי שהפיץ או שתמונותיו הופצו לא מבין את גודל האירוע. 'אם רק הייתי מבינה', זהו משפט שאנו שומעים לעיתים קרובות, בעוד בדרך כלל הקורבן יודע אחרון, כשחברות מגיעות ומספרות ליועצת בית הספר או כשהמורים נחשפים בטעות".  

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו