הכרתי את תנחום בפעם הראשונה במכביה השביעית ב־1965. אני הגעתי אחרי מחנה עם בולטימור מהאן.בי.אי. כששיחקנו נגד ישראל בגמר אמנם ניצחנו, אבל היתה לנו הפתעה מהצד השני: שחקן ברמה בינלאומית בשם תנחום כהן־מינץ.
כשבאתי למכבי ת"א ב־1966 היא תמיד היתה מודחת כבר בשלב הראשון בגביע אירופה. היה לי חוש שעם אחד כמו כהן־מינץ נוכל לעשות את זה. עד שהגעתי, המשחק היה בנוי עליו - הרי מדובר בשחקן הישראלי הראשון ששיחק בנבחרת אירופה. הוא הסכים לשנות ולהתאים את עצמו לסגנון חדש. עד אז מכבי שיחקה איטי יותר. בשנה הזו עברנו לשחק מהר, ואז נולד הסמל המסחרי של מכבי - ההתקפה המתפרצת.
הוא הסכים לוותר על האגו ולהתרכז בהגנה וריבאונד. צריך להבין שהשליטה שלו מתחת לסלים והיכולת שלו למסור במהירות היו המפתח למתפרצת שלנו. זה נדיר ששחקן, שהיה הכוכב של הקבוצה, מסכים להשתנות בשביל איזה בחור שרק הגיע מארה"ב.
באותה עונה הפתענו את כל אירופה והגענו עד גמר גביע המחזיקות. ההישג הזה היה עמוד התווך הראשון בהצלחות של מכבי ת"א. זו היתה עונה היסטורית, שעשתה מהפך, ול"תני" היה חלק גדול בזה. המשחק נגד בדאלונה עשה מהפך.
תנחום היה השחקן הישראלי הראשון שהגיע לרמות הגבוהות ביותר. הוא, ואחריו בועז ינאי, הם הסנטרים הכי גדולים שהיו לנו. הוא עשה את זה באולמות פתוחים, בלי טלוויזיה שדרכה יוכל ללמוד ולראות כדורסל ואחרי שהתחיל לשחק בגיל מאוחר. הוא למד מהר מאוד ובמקביל פיתח קריירה צבאית מפוארת.
תנחום היה צנוע, שקט, עם חיוך עדין. הוא היה אישיות. הוא היה כוכב שממש לא התנהג כמו כוכב. בלעדיו לא היינו מגיעים לאן שהגענו. אם היה היכל תהילה לכדורסל הישראלי, הוא הראשון שהיה צריך להיות בו.
• • •
הענק השקט
הכדורסל הישראלי נפרד מתנחום כהן־מינץ, גדול הסנטרים שלו ואחד השחקנים היותר צנועים שגדלו כאן • עם גובה של 2.04 מ', "תני" נחשב בשנות ה־60 לחיזיון נדיר • הוא הצעיד את מכבי ת"א לגמר גביע אירופה למחזיקות ובמקביל פיתח גם קריירה צבאית • פרידה מאגדה
הכדורסל הישראלי נפרד מאחד מגדולי שחקניו, תנחום כהן־מינץ. הסנטר של מכבי ת"א ונבחרת ישראל הלך לעולמו בגיל 75 אחרי מחלה קשה. "הענק השקט" הוא כונה בגלל צניעותו הרבה: הקריירה שלו היתה כזאת של סופר־סטאר, אבל "תני" היה הכי אנטי־כוכב שאפשר להעלות על הדעת.
כהן־מינץ הוא הסנטר הטוב ביותר בתולדות הכדורסל הישראלי. לאורך השנים ישראל הצמיחה שחקנים בכל התפקידים שהגיעו לרמות הגבוהות של אירופה, כהן־מינץ היה הסנטר היחיד בהם. במדינה שמאז ומתמיד התמודדה עם בעיית גבוהים קשה ונאלצה להשתמש במתאזרחים בעמדות הפנים כמעט באופן קבוע, הוא היה תופעה יוצאת דופן.
בשנות ה־60 שחקן ישראלי שהתנשא לגובה 2.04 מ' היה חיזיון לא רגיל. כהן־מינץ לא היה רק גבוה בצורה חריגה, אלא גם שחקן שהגיע לרמות הכי גבוהות באירופה. הכבוד הכי גדול שלו זכה היה להופיע בנבחרת אירופה (ב־1964 מול ריאל במדריד). באירוע הפרידה שאירגנה לו מכבי ת"א ב־1975, הגיעה אותה נבחרת אירופה לכבד אותו לרגל פרישתו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כהן־מינץ נולד בריגה ב־1939 ומשפחתו עלתה ארצה כשהיה בן שנה. הוא התחיל את דרכו בספורט דווקא בטניס, שבו עשה חיל והיה אלוף ישראל לנוער. בגיל 15 שוכנע על ידי יהושע רוזין, עוד סמל גדול של הכדורסל הישראלי, לעשות הסבה.
כהןמינץ (שני מימין למעלה) עם נבחרת ישראל
כהן־מינץ רשם קריירה מדהימה של 20 שנה לפני שפרש בגיל 38 - 16 מהן במכבי ת"א ובארבע העונות האחרונות באליצור ת"א. במהלך הקריירה שלו קלע 5,851 נקודות. במדי הנבחרת, שבה שימש קפטן, הופיע 89 פעמים וקלע 1,076 נקודות. הוא הופיע עימה בארבע אליפויות אירופה וזכה עם הנבחרת במדליית הזהב במשחקי עמי אסיה ב־1966.
במהלך הקריירה שלו שימש קפטן מכבי והגיע איתה לאחד מהישגי השיא שלה בכל הזמנים - גמר גביע אירופה למחזיקות גביע. הוא היה שותף לנס בדאלונה, שבו הדיחה את הקבוצה הספרדית בחצי הגמר, בדרך לגמר שבו הפסידה לווארזה. ב־2013 נכנס להיכל התהילה של הקבוצה ("היכל המכבים").
עד כמה היה שונה בנוף תעיד הקריירה הצבאית שעשה במקביל, ושגם בה הגיע לגדולות. כהן־מינץ למד הנדסה בעתודה אקדמית והגיע עד דרגת אלוף־משנה. הוא שירת בחיל החימוש ועסק בפרויקט טנק המרכבה. בנו אורי הלך בדרכו, גדל במכבי ת"א, הגיע לנבחרת ישראל ובניגוד לאביו עשה גם קריירה בחו"ל. אחרי שפרש, "תני" לא היה מעורב בכדורסל הישראלי.
משחקי הליגה של המחזור הראשון בליגת העל יחלו בהקראת דברים לזכרו של כהן־מינץ ובדקה של מחיאות כפיים. איגוד הכדורסל הודיע שימצא את הדרך להוקיר את זכרו.
אבי סגלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
