פלוג: "לא יהיה מנוס מהעלאות מסים"

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ממשיכה לתקוף את הצעת התקציב שהגיש שר האוצר יאיר לפיד. בהודעה מיוחדת שפרסם בנק ישראל עם תחילת הישיבה המרתונית של הממשלה על תקציב 2015, אמרה הנגידה פלוג, כי "הצעת התקציב לשנת 2015 טומנת בחובה סיכונים, ביניהם יעד הגרעון בתקציב, שאינו מאפשר את המשך הפחתתו של יחס החוב בתוצר".

פלוג טוענת כי יעד הגירעון המוצג בהצעת התקציב של לפיד הנו 3.4% תוצר, אבל "לפי אומדני בנק ישראל הגרעון המגולם בהצעת התקציב ל-2015 גבוה יותר וצפוי להסתכם ב-3.6% תוצר (כ-40 מיליארד שקלים) בגלל אומדן יתר של הכנסות ממסים. פלוג מזהירה, כי קיימת אי ודאות לגבי המימוש של חלק מהצעדים אשר נועדו להבטיח את הגירעון המוצע. בנוסף, חלק מצעדים אלה אינם משקפים בצורה מלאה את השפעתם על החבות העתידית של הממשלה". 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לדבריה, חלק מהצעדים מגלגלים את בעיית הגירעון מ-2015 ל-2016 ולכן בסוף לא יהיה מנוס מהעלאות מסים וביטול פטורים בסך 8.5 מיליארד שקלים. 

ישיבת הממשלה צפויה להימשך עד השעות הקטנות של הלילה ובסיומה השרים צפויים לאשר התקציב ברוב גדול. שעת ההצבעות על התקציב צפויה לפנות בוקר. 

התקציב יעמוד על 328 מיליארד שקלים, כולל "קופסה" תוספת חד פעמית של 4.3 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון כחלק מלקחי מבצע "צוק איתן". התקציב ברוטו כולל החזר חובות יעמוד על 421 מיליארד שקלים. 

בצל האירועים הביטחוניים האחרונים, בצמרת האוצר הביעו חשש כי מערכת הביטחון לא תסתפק בהגדלת תקציב הביטחון בשנה הבאה ב-6 מיליארד שקלים מ-51 מיליארד שקלים ל-57 מיליארד שקלים והיא תדרוש עוד חמישה מיליארדי שקלים. מלבד שר הביטחון, משה יעלון, גם השרים נפתלי בנט, אורי אריאל, ציפי לבני ויאיר שמיר דורשים תוספות לתקציביהם. באוצר השלימו עם הצבעת הנגד של השר עמיר פרץ, ולדבריהם השר פרץ מצביע נגד כול דבר. 

דקות לפני כינוסה של ישיבת הממשלה שר התחבורה ישראל כץ והשר לפיד סיכמו כי הטבות המס ל-42 ישובי הפריפריה לא יצומצמו. מלכתחילה מדובר היה ב"עז" ולא הייתה כול כוונה לקצץ בהטבות המס ב-2015 אלא על חולקה אחרת של ההטבות ב-2016. הנושא ממילא מונח להכרעת בג"ץ שיחייב את הממשלה לבטל את האפליה בחולקת הטבות המס  ולהוסיף עוד ישובים ל-42 בישובים הנהנים מההטבות כיום. 

ביממה האחרונה התנהלו מגעים עם השר אריאל שאיים להצביע נגד התקציב אם תקציבו לא יוגדל. עם מספר שרים הושגו הבנות עוד לפני כינוסה של הממשלה: עם השר סילבן שלום סוכם כי המשרד לשיתוף פעולה אזורי לא ייסגר, אך כוח האדם במשרד יקוצץ ב-10%. כן הושגו הסכמות עם שרת הבריאות על הגדלת התוספת לבריאות מ-2.8 מיליארד שקלים ל-3.1 מיליארד שקלים. סל הבריאות יגדל ריאלית ב-300 מיליון שקלים ותהיה תוספת של 145 מיליון שקלים להוספת מיטות בבתי החולים.

עוד הוסכם, כי מסקנות ועדת אלאלוף למיגור העוני יתוקצב ב-2015 ב-1.7 מיליארד שקלים, אבל רוב התקציבים יבואו ממשרדי ממשלה אחרים ולא מבסיס התקציב. המשרד לרווחה יקבל תוספת של 1.4 מיליארד שקלים, כולל תוספת משמעותית לניצולי השואה[זאת מלבד תקצוב ועדת אלאלוף]. המשרד לביטחון פנים יקבל תוספת של מיליארד שקלים. משרד הביטחון יקבל תוספת של 1.8 מיליארד שקלים ועוד 200 מיליון שקלים להשכלה הגבוהה. מדובר ב-350 מיליון שקלים להארכת שנת הלימודים לכיתות א' –ד', 375 מיליון שקלים להמשך פריסת רפורמת "עוז לתמורה" והמשך תקצוב חינוך חינם לגילאי 3 ו-4.

לפיד /// צילום: קונטקט

הגידול בתקציב 2015 בהשוואה יעמוד על 12.5 מיליארד שקלים, כאשר במסמכי התקציב שהוגשו לממשלה דובר על גידול של 11.9 מיליארד שקלים. הפער בסך 600 מיליון שקלים הוא "מרחב התמרון" של שר האוצר, יאיר לפיד, להכנסת תיקונים טכניים בתקציבי המשרדים ולהוצאת "העיזים" מהצעת התקציב. הגירעון יועלה מ-2.5% תוצר ל-3.4% ומגלם גירעון של 37 מיליארד שקלים, גידול של 9 מיליארד שקלים בהשוואה ל-2014. ההצעה כוללת תקצוב של 2.3 מיליארד שקלים עבור מע"מ אפס, כשהמימון יבוא מתוכנית הנפקת חברות ממשלתיות שאושרה בקבינט החברתי-כלכלי בהשתתפות ראש הממשלה, בנימין נתניהו. 

"נאבק ביוקר המחיה בישראל"

על רקע מחאת המילקי, שר האוצר יאיר לפיד אמר היום בפתח ישיבת הממשלה כי התקציב מציב סדר יום חברתי ויעודד את הצמיחה במשק: "דרך התקציב הזה אנחנו ניאבק ביוקר המחיה בישראל. במחירי המזון, הדיור, מוצרי היסוד. אנחנו שומעים את הקולות, ויש בהם מידה לא מעטה של צדק. יוקר המחיה מאיים לדרוס תחתיו את אזרחי ישראל, ואנחנו לא נשתמט מאחריותנו לטפל במחירים, אם צריך גם בצעדים אגרסיביים שלא נקטנו בהם בעבר.

"אנחנו ממשיכים במקביל במאמץ הכולל שלנו לפתור את משבר הדיור הישראלי, לפני שמפלצת המחירים הזו זוללת דור שלם בישראל", אמר לפיד והוסיף: "התקציב המונח לפניכם הוא תקציב אחראי, שמתייחס לצרכים המיידים של הכלכלה הישראלית, אבל לא שוכח גם לבנות מדיניות כלכלית ארוכת טווח ומוטת צמיחה. יעד הגירעון יעמוד על 3.4% מהתוצר, כאשר עקרונות התקציב מתבססים על כלכלה מוכוונת חדשנות וחיזוק האדם העובד. מלבד התוספת המשמעותית לתקציב הביטחון, התכנית הכלכלית מגדילה באופן ניכר את התקציבים לשיפור החינוך, הבריאות, הרווחה, והביטחון האישי. הקווים שהנחו אותנו בבניית התקציב הם לייצר שינוי בסדר עדיפויות. להשקיע, לתגמל, לתמוך בציבור העובד והמשרת בצבא, ולא להעלות מיסים על אזרחי ישראל, כי קשה להם פה מספיק גם ככה".

השר להגנת הסביבה עמיר פרץ אמר כי  "מדובר בתקציב פוליטי ולא בתקציב חברתי. הפוליטיקה החדשה אימצה את שיטת הגזל הישנה ומנציחה את הפערים. החזקים ממשיכים להתחזק והחלשים נאבקים על קיום בכבוד. אני מתכוון לדרוש מע"מ אפס לסל קיום בסיסי שכולל מזון ותרופות ואת העלאת שכר המינימום, כך שמיליון עובדים יחצו את קו העוני ויוכלו להתפרנס בכבוד ולהבטיח את עתיד ילדיהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו