המהדורה ה־30 של פסטיבל הקולנוע של חיפה, שתיפתח ביום חמישי הקרוב בהקרנה של "השופט", בכיכובם של רוברט דאוני ג'וניור ורוברט דובאל, מציעה השנה שורה ארוכה וכמעט מוגזמת של סרטים מרתקים ומומלצים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מלבד תחרות ישראלית מסקרנת, שבה ייקחו חלק, בין השאר, "מיתה טובה" של שרון מימון וטל גרניט, "יונה" של ניר ברגמן, "את לי לילה" של אסף קורמן, ו"מנפאואר" של נועם קפלן, ומלבד ביקור של הבמאי הרוסי המצוין אנדריי זבייגינצב ("השיבה", "הגירוש"), שיציג את סרטו החדש ועטור השבחים "לווייתן", יוקרנו בפסטיבל גם כמה מהיצירות המדוברות ביותר של השנה האחרונה, כגון "שנת חורף" של נורי בילגה ג'יילן ("היו זמנים באנטוליה"), שקטף את פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן האחרון, ו"וויפלאש" האמריקני, שזכה בפרס הגדול בפסטיבל סאנדנס. כדי להקל עליכם את מלאכת הדפדוף בתוכנייה העשירה, הנה עוד כמה סרטים, מוכרים קצת פחות, שבהחלט כדאי להיות מודעים לקיומם.
• "20,000 יום על פני האדמה": הזמר־משורר־סופר־תסריטאי ניק קייב קצת נעלם בשנים האחרונות, אך הביוגרפיה המוסיקלית המסעירה, המסוגננת ומעוררת ההשראה הזאת, שניצבת איפשהו בין סרט תיעודי ארטיסטי לדיוקן עצמי כן במיוחד, צפויה לענג ולרגש את כל מי שנכבש בקסמיו הייחודיים לאורך השנים. הבמאים איאן פורסיית' וג'יין פולארד לוקחים את קייב למסע אל העבר, שולחים אותו לפשפש בתמונות מהארכיון, מפגישים אותו עם דמויות בולטות שעימן שיתף פעולה (כגון בליקסה ברגלד וקיילי מינוג) ומלווים אותו בזמן העבודה על אלבומו החדש. קייב, שחגג השנה 57, נפתח בפני המצלמות, חושף פרטים מרתקים על תהליך היצירה שלו, מתפלסף כאילו אין מחר, וכמובן, גם שר. סרט ענק על אמן ענק.
• "אידה": לאחר כמה עשורים שבהם פעל באנגליה, הבמאי הפולני פאבל פאבליקובסקי שב למולדתו כדי להגיש דרמה מהממת בשחור־לבן שמתרחשת בתחילת שנות ה־60. במרכז העלילה ניצבת נזירה צעירה ותמימה, שיוצאת עם דודתה היהודייה (והקומוניסטית) למסע שורשים בעקבות משפחתה שנרצחה במהלך שנות הכיבוש הנאצי. בעזרת צילום מונוכרומטי מדהים ותצוגות משחק נהדרות של שתי הנשים יוצר פאבליקובסקי סרט מהודק ומדויק, שמכיל כמויות עצומות של עצב ושל אשמה. "אידה" מגיע לחיפה לאחר שקצר שבחים באינספור פסטיבלים, ולאחר שסומן כמועמד מוביל לזכייה בפרס הסרט הזר בטקס האוסקר הקרוב. במקרה שלו, ההייפ מוצדק לחלוטין.
• "כמו גדול": הבמאי הבריטי דיוויד מקנזי ("הזר", "חוש מושלם") אולי אינו יוצר יציב במיוחד, אך סרטו החדש הוא ללא ספק אחד הטובים שלו. זוהי דרמת בית כלא חייתית, אלימה ולא צפויה שמתחקה אחר אריק (ג'ייק אוקונל), אסיר צעיר וזועם שמוכנס למתקן כליאה המיועד לאסירים בוגרים. העובדה שגם אביו (בן מנדלסון), שאותו לא ראה מאז היה בן 5, כלוא שם, אמורה לסייע לו לשרוד, אך בפועל רק הופכת את העניינים מסובכים ומסוכנים יותר. אוקונל (שצפוי להפוך לכוכב בעקבות הופעתו כאן) ומנדלסון ("להרוג אותם ברכות") פשוט שורפים את המסך, ומקנזי משכיל לגרום למערכת היחסים הטעונה שמתפתחת ביניהם להיות מורכבת, יוצאת דופן ובלתי נשכחת.
• "העננים של סילס מריה": גם הבמאי הצרפתי אוליבייה אסיאס ("אירמה ופ", "שעות הקיץ", "קרלוס") אינו ידוע בשל יציבותו, אך כמו במקרה של מקנזי, גם הוא נמצא בכושר שיא בסרטו החדש. ז'ולייט בינוש מגלמת כוכבת קולנוע ותיקה, קריסטן סטיוארט מגלמת את העוזרת האישית שלה, ואסיאס משתמש בשתיהן כדי לנבור באופן מתוחכם ומתעתע בתהליך היצירה, במשחק, בהזדקנות ובקנאה נשית. בינוש מגישה את אחת מהופעותיה הטובות ביותר בשנים האחרונות. סטיוארט המצוינת מוכיחה שיש חיים אחרי "דמדומים", וגם קלואי גרייס מורץ ("קיק אס"), שצצה בתפקיד אורח, מצליחה להותיר חותם. התוצאה אלגנטית, אנגימטית ומעוררת מחשבה, ואם תרצו, תוכלו לראות בה את הגירסה הנשית ל"מולייר על אופניים".
• "קר ביולי": מייקל סי. הול ("דקסטר"), סם שפארד ודון ג'ונסון מככבים במותחן טקסני אפל וטראשי בטירוף של במאי האימה ג'ים מיקל (שאחראי לרימייק האמריקני לסרט הקניבלים המקסיקני "אנחנו מה שאנחנו"). איש משפחה שומר חוק הורג פורץ שחדר לביתו, ומוצא את עצמו נסחף אל תוך מערבולת אלימה ומעוררת חלחלה שבה מעורבים שוטרים מושחתים, גנגסטרים וסרטי סנאף. על הנייר כבר ראיתם את הסרט הזה בעבר, אך מיקל והתסריטאי הקבוע שלו, ניק דאמיצ'י, מנווטים את היצירה לכיוונים מפתיעים. שלושת השחקנים הראשיים מתמסרים בהנאה רבה לחומר הגלם הלכאורה נחות, וחובבי הז'אנר צפויים לצאת מהאולם בחיוך חולני.
• "אי התירס": הזוכה הגדול בפסטיבל קרלובי וארי הוא סרט פסטיבלים פר אקסלנס. כל כולו מתרחש על אי פצפון ששוכן על נהר המפריד בין גאורגיה לאבחזיה, כמעט ואין בו דיבורים, ורוב דקותיו מוקדשות למעקב מתודי אחר גבר קשיש ונכדתו שעוסקים בעבודה חקלאית. ובכל זאת, אם מתחשק לכם לצלול אל תוך חוויה קולנועית מהפנטת ומאוד מיוחדת, וניחנתם בקצת יותר סבלנות מהממוצע, "אי התירס" של ג'ורג' אובאשבילי, שמגולל משל פשוט על האדם, הטבע וקונפליקטים פוליטיים נצחיים, הוא ללא ספק הסרט בשבילכם.
• "טריפו לנצח": לצד כמה מסרטיו הגדולים של הבמאי הצרפתי האגדי פרנסואה טריפו ("שתי אנגליות והיבשת", "ז'יל וז'ים" ו־"400 המלקות"), שיוקרנו בפסטיבל לציון 30 שנה למותו, יוקרן גם הסרט התיעודי החדש הזה, שביים אלכסנדר מואה. אמנם לא תמצאו כאן גילויים מרעישים, אך בעזרת ראיונות ישנים עם הבמאי הגדול, דפדוף במכתביו האישיים ושיחות עם חבריו ועם עמיתיו, יצירתו העדינה, הצנועה והלא מאוד ארוכה של מואה משרטטת דיוקן אנושי ונוגע ללב של קולנוען אדיר ומעוררת חשק עז לצפות שוב בגוף העבודות המפואר שלו.
