שלוש מתנות קיבל ראש עיריית בת ים המורשע, שלומי לחיאני, בתיקו הפלילי עב הכרס: הראשונה, הפרקליטות הלכה לקראתו מטעמי התייעלות וקיצור הליכים והגישה נגדו כתב אישום רק בחלק מהפרשיות החמורות בהן הסתבך. היא חשבה שדי בכך כדי לייצר הרתעה ולמצות איתו את הדין.
משה בן שמחון
השנייה: לקראת תחילת המשפט, כאשר היה בכוח התביעה להשיג הרשעה בעבירות של שוחד ומרמה, סגרו נציגיה עם פרקליטיו עסקת טיעון מקלה. תמציתה: העבריין יודה במסכת הראיות של עבירות השוחד והמרמה, כפי שהיא מופיעה בכתב האישום, אבל סעיפי האישום יומרו להפרת אמונים בתוספת בקשה לקלון. לחיאני התחייב לא להתנגד להטלת הקלון.
הסיכום המביך שהושג בעניין העונש: התביעה תבקש שנת מאסר בלבד – ראש העיריה המורשע יהיה רשאי לבקש עונש קל בהרבה. למשל: עבודות שירות.
מתנה שלישית קיבל העבריין הזה הבוקר, הפעם מהשופט בני שגיא שישב בדין: כבודו החליט שלחיאני לא יישב במאסר בפועל אפילו חודש אחד. הוא גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות וקנס של רבע מיליון שקלים. צחוק מהעבודה.
הרתעה? בדיחה. חרפה. הרטוריקה של השופט בעניין חומרת המעשים בהם הודה והורשע לחיאני, אינה מקטינה את השערורייה. ודאי לא כאשר נזכרים שהעבריין הזה הציג את עצמו שנים כנרדף, כקורבן למניפולציות של המשטרה, כחף מפשע – כמי שמערכת האכיפה תפרה לו תיקים. לא פחות.
שקר ועוד שקר ועוד אחד שאין להם ביטוי אמיתי בגזר הדין. כבודו הפך את עצמו לוועדה לרחמנות ציבורית כפי שהפכו עצמם לכאלה, בעבר הרחוק, כמה מעמיתיו. חשבנו שהימים האלה לא יחזרו עוד והנה הם חוזרים.
כך נלחמים באנשים מגוהצים שסרחו? התשובה שלילית. כך מעודדים את השחיתות השלטונית. כך מחזקים אותה. כך מחלקים צל"ש לנבחרי ציבור מושחתים שלא ידעו לעצור: שהשחיתו גם אחרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו