בתחילת החודש שעבר טסו בר רפאלי ועדי עזרא לחופשת בטן־גב באי מיקונוס שביוון. צלמי הפפראצי המקומיים הגיעו גם לשם, כמובן, ותמונות מרגעים אינטימיים על חוף הים של הזוג הופצו בארץ ובעולם. צילומים מהסוג הזה עשויים לעיתים להביך, אולי לעצבן, את רפאלי למודת הניסיון. אבל באותו בוקר בדיוק התרוצצו ברשת תמונות עירום של ג'ניפר לורנס, קייט אפטון ואחרות, שנגנבו מהטלפונים הניידים שלהן, ולכמה שעות דובר גם על תמונות עירום של רפאלי.
"אוי, זה היה מפחיד", היא משחררת אנחת רווחה. "קמתי בבוקר, אני פותחת את הטלפון, ואני רואה הודעה מאחי דור: 'חסר לך שיש דברים בגו' - עם לינק לכתבה. מייד התחלתי לחשוב - אולי משהו מהעבודה דלף? אולי איזה צלם שהחלפתי אצלו בגדים? אני מאוד זהירה. אפילו בלפטופ שלי יש מדבקה על המצלמה, למנוע מצב שמישהו יפרוץ לי למחשב ויצלם אותי בלי שאדע. ברגע שראיתי את התמונות, נרגעתי".
אז זו לא את?
"ברור שזו לא אני. אין שום תמונה שלי, אלא חלקי גוף, שאינם דומים לגוף שלי ולו במעט. התמונות שיוחסו לי היו מזעזעות".
קיצוני?
"מחריד".
לפני שראית את הצילומים עברו לך בראש תמונות שאולי מדברים עליהן?
"לא דאגתי מזה שיצאו תמונות, כי מעולם לא היו לי תמונות שאוי ואבוי אם יראו. בעבר עשיתי צילומי עירום מרומז וחשבתי שאולי תפסו את החומרים הלא ערוכים ופירסמו, או מצילומי פרויקט של המעצב מרק ג'ייקובס, שהשתתפתי בו אבל בתוצאה הסופית לא ראו כלום".
אז בהנחה שהאקרים לא קוראים "ישראל היום", אין לך שום תמונות מהסוג הזה בטלפון, או על ענן או על מה שלא יהיה?
"גם אם יש, זה לא עניינם של אנשים".
בר רפאלי. "גם אם יש לי תמונות עירום בסלולרי, זה לא עניינם של אנשים" // צילום: אייל נבו
הרומן של רפאלי עם המצלמות מתנהל כבר 15 שנה, בהצלחה מטאורית. מאז ההתחלה היא הפכה לאורחת קבועה על השטיחים האדומים בעולם ולכוכבת הגדולה בארץ, בלי ניצוץ של איום מאף אחת. בקורות החיים שלה גם הישג יוצא דופן, כשנבחרה ב־2009 לנערת השער הישראלית הראשונה של "ספורטס אילוסטרייטד". היא עבדה בכל יבשת על הגלובוס; הובילה את קמפיין הבושם של "אסקדה", נבחרה לאישה הסקסית בעולם על ידי מגזין הגברים "מקסים", כיכבה על שמונה שערים של מגזין האופנה הנחשב "ELLE" ושל מאות מגזינים ברחבי העולם, צעדה על המסלול של לואי ויטון, הובילה קמפיין איפור של שאנל, התארחה אצל ג'יי לנו, דיוויד לטרמן, אלן דג'נרס, ג'ימי פאלון, קונאן אובריאן ועוד. את המיליונים הראשונים שלה עשתה כבר מזמן. והבחורה, אל תשכחו, רק בת 29.
אבל אחרי כל זה עדיין יש משהו אחד, די בסיסי, שרפאלי עדיין לא התרגלה אליו: לוחות זמנים. "אני יודעת שאני טסה ביום רביעי לסין", היא אומרת, "אבל מה לפני זה ומה אחרי זה - אין לי מושג. אפילו לקבוע ארוחת ערב עם חברים קשה לי. יומנים זה לא בשבילי. מזל שאמא שלי מארגנת לי את כל העבודות ובודקת שאני מסונכרנת".
סוכנות האם מתנהלת בהוד השרון על ידי ציפי רפאלי. יחד הן מחליטות על סינון העבודות, על חוזים ועל קשר רציף עם הסוכנויות בעולם. "אגב, היא הסוכנת שלי משום שהיא אישה מאוד חכמה. לא הייתי בוחרת בה בתור סוכנת שלי רק בגלל שהיא אמי".
גם היא באה מהמקצוע, זה יתרון.
"כן, אבל אני חושבת שהמקצוע מאוד השתנה מאז. אז קראו לזה 'נערת זוהר', התעשייה המקומית היתה קטנה, בלי עבודות בינלאומיות, בלי פפראצי. היתה רק קליקה תל־אביבית קטנה, וזהו".
איפה את מרגישה יותר נוח, בארץ או בחו"ל?
"במובן של החברים שבאים אלי הביתה או מזמינים אותי אליהם, הכי כיף בארץ. בניו יורק יש לי המון חברים של שנים, שמעולם לא הייתי אצלם בבית. כאן זה אחרת. התגעגעתי לזה, בגלל זה בשנים האחרונות אני שוהה יותר ויותר בישראל. נמאס לי לחיות על הקו. היתה לי עבודה מאוד קשה: הטיסות קשות, והלבד קשה. הייתי נורא מתגעגעת הביתה, ולא היה לי זמן לחזור. היום התמתנתי, אני טסה פעם בשבועיים. בארץ יש לי שני קמפיינים, זה בסך הכל ארבעה ימי צילום בעונה".
אז מה את עושה בשאר הזמן? כי התחושה היא שאת בן אדם נורא עסוק.
"קודם כל אני מתאמנת המון, חמש פעמים בשבוע, בכל פעם שעה, במכון כושר עם מאמן אישי. פעמיים אני עושה TRX, פעמיים פילאטיס ועוד יום אחד אירובי חופשי. חוץ מזה אני קובעת פגישות, רואה חברות. יש לי הרבה חברות בוגרות יותר - סנדרה רינגלר ושלי גפני והחבורה שלהן. אז עד שהילדים שלהן חוזרים מבית ספר, הן פנויות בשבילי. אנחנו מאוד מחוברות בשנתיים־שלוש האחרונות".
מחוברות ברמה שב־2 בלילה, אם את תקועה בלי מפתח, את מתקשרת לאחת מהן?
"לא, יש להן ילדים, אי אפשר ב־2 בלילה. אבל כשאני טסה לחו"ל, אני הרבה פעמים לוקחת אחת מהן איתי על חשבוני, זו זכות גדולה. אם הן כבר סובלות אותי, לפחות שירוויחו טיול חינם לחו"ל".
חלק גדול מהסיפורים שלך מתחילים בשדות תעופה או בחו"ל. איך נראה הדרכון שלך?
"יש לי דרכון עסקי, שהוא כפול בגודל, והוא מלא. במשך שנים אני אוספת את כרטיסי העלייה למטוס".
זה קצת חולני.
"ולא רק זה, עכשיו התחלתי לסדר אותם, ופתאום קלטתי שאין עליהם שנים. כתוב תאריך, 17.2, ברלין, ואתה לא יודע באיזו שנה. אז פשוט ישבתי עם כל היומנים שלי מפעם, וסידרתי הכל לפי שנים".
כדאי שעדי יידע על זה לפני החתונה. זו הפרעה קצת קיצונית.
"כן. אבל זה פרויקט שלי כבר שנים, אני אוספת להראות לילדים".
זה מה שאת אוספת להראות להם? כרטיסי טיסה משומשים?
"כן, מה אני אראה להם? זה סוג של יומן, שמשקף את אורח החיים שלי בצעירותי".
כשאת טסה לחו"ל, כמה פרצופים של בר רפאלי את לוקחת איתך?
"אין. אני חושבת שאני באמת טבעית, ואני מאוד פתוחה ומשוחררת. אני זה אני. מה שכן, בעבודה שלי, אין ברירה - זה לא מעניין אם בדיוק רבת עם חבר שלך, או שהיה לך יום מבאס - אני לא יכולה לפרק סט שלם בגלל שבכיתי לפני עשר דקות".
אז שם לפעמים צריך לשים מסיכה.
"כן. אני זוכרת שלפני ארבע שנים הייתי באוסטריה בעבודה, ובזמן שאיפרו אותי ועשו לי שיער, אמא שלי הודיעה לי שסבא שלי נפטר, ואפילו לבכות כמו שצריך לא יכולתי, כי זה יהרוס את כל האיפור ואם אני אתפרק עכשיו הלך הסט. אז במצבים כאלה זה מעצבן, אבל זלגו לי דמעה או שתיים, וידעתי שאין ברירה ואני צריכה לחזור לסט".
אין מצב שלא פירקת סט. זה חלק מהעבודה.
"זה קרה לי רק פעם אחת. נסעתי לצלם קטלוג לבגדי ים באיביזה. עד כאן נהדר, נכון? איביזה, ים, משלמים יפה, הכל בסדר. אבל אז מתברר שהם דוחפים יותר ממאה דגמים בשמונה שעות. מאה ומשהו דגמים של בגדי ים! ואני מצטלמת, ומחליפה, ומצטלמת, וחם, ועוד החלפה, והכל בחוף, וכבר אין לך כוח להסתיר, ועוד בגד ים ועוד צילום, והגעתי למאה! זהו! ואז אומרים, 'בואי נעשה עוד כמה, תרוויחי שעות נוספות, מה אכפת לך?'"
בקמפיין "קרולינה למקה". "מקבלת גם ביקורת רעה באהבה ובחיוך" // צילום: אייל נבו
מעדיפה להתאמן
שעות נוספות לדוגמנית במעמדך זו משכורת של כמה חודשים אצל אנשים אחרים.
"בדרך כלל אני מאוד נהנית שיש שעה נוספת, כי זה משתלם וקל ואני כבר באווירה ולא צריכה איפור ושיער. אבל פה אמרתי, 'די, סיימתי ואני הולכת. תודה'".
והם התבאסו?
"קצת. אבל מאז, כשאני עושה עבודה, כתוב לי בחוזה כמה דגמים של בגדי ים יש בכל יום צילום".
אפרופו בגדי ים, לפני שנתיים "פלייבוי" הציעו לך להצטלם לכבוד גיליון מיוחד שלהם, המון המון כסף, ולא הסכמת, ואז קייט מוס עשתה זאת בלי בעיה.
"קייט מוס היום יכולה ללכת ולעשות פרסומת לחיתולי מבוגרים, ולא רק שזה יהיה בסדר - אני גם אקנה את החיתולים האלה, ואני גם ארצה לעשות את הקמפיין הזה אחריה. במקרה הציעו לי את 'פלייבוי' לפניה. תראו, אחרי קייט מוס כמה דוגמניות מאוד גדולות עשו את זה באופן עדין, יפה ואופנתי".
אם היו מציעים לך היום שוב?
"הייתי שוקלת את זה, אבל עדיין יש לי בעיה עם השם של העיתון".
באופן כללי יש לך בעיה עם עירום?
"בעולם האופנה עירום הוא לא דבר סליזי. אחד הצלמים הכי מוכרים בעולם הוא הלמוט ניוטון, שהיה מצלם המון עירום ואת הדוגמניות הכי גדולות, וזה בסדר. למרות זאת, ואולי כי אני באה ממדינה קטנה שבה זה פחות לגיטימי, אני משתדלת לא להצטלם בעירום. אבל אני יודעת שלא איראה לנצח כמו שאני נראית היום, אז זה דווקא יכול להיות זיכרון נחמד".
בקיצור, העירום צריך להיות עדין והצ'ק צריך להיות גס.
"זה יהיה נחמד".
בכמה הגוף שלך מבוטח?
"אני לא יודעת, אבל אני מעריכה שבסכום גבוה".
כמה כסף את מקבלת אם את חס וחלילה שוברת את האצבע?
"אצבע אני לא יודעת, אבל לשבור רגל יותר משתלם" (צוחקת).
את שומרת את כל ההפקות, השערים והפרסומות שאת מצטלמת עבורן?
"אמא שומרת, ועד היום יש לי אצלה הרבה דברים מתחילת הקריירה. לאחרונה התחלתי להרגיש נוח לשמור גם אצלי בבית כל מיני שערים".
למה קודם לא שמרת?
"הייתי מאוד בתוך העניין, אז זה היה קצת מוזר. יש הבדל בין להשוויץ במה שאתה עושה לבין להשוויץ במשהו שעשית".
יכול להיות שאת מסתכלת על העבודה הזאת קצת מהצד?
"קצת, כן".
נמאס לך?
"לא נמאס לי, אבל זה כבר פחות מרגש אותי, אז אני מרשה לעצמי לעשות רק מה שמאוד בא לי. פעם, כשהייתי מקבלת הזמנה לפאשן־וויק בניו יורק, הייתי מתרגשת ומחכה שזה יגיע. השנה הוזמנתי, עם המון מסיבות ומלא אירועים מסביב, ואמרתי: 'מה? השתגעתי? לוותר על האימונים שלי כל יום בשביל ללכת לשתות שמפניה באיזו מסיבה? ממש לא'. אז אולי מתישהו אני אתגעגע לזה, אבל כרגע זה מה שמרגיש לי".
זו הסיבה שלא היית בחתונה של קים קרדשיאן וקניה ווסט?
"לא, הסיבה היא שזו היתה חתונה מאוד מצומצמת, והם לא איפשרו לבוא בזוג אלא אם כן אתה נשוי. אחר כך קראתי שהיו ריבים על הנושא בתוך המשפחה, האח שלה לא בא כי היא לא הסכימה שחברה שלו תבוא".
בראיונות עם קים היא סיפרה שרק שני אנשים הבריזו מהחתונה. היא כעסה עלייך?
"לא, הודעתי לה מראש שאני לא באה והיא אמרה שהיא לגמרי מבינה אותי. פשוט לא רציתי לנסוע לבד. היה לי קשה עם הרעיון של להיות בחתונה שלושה ימים בלי לדעת מה ומי הולך להיות שם".
בעוד עשור עדיין תהיי דוגמנית?
"זו שאלה שאי אפשר באמת לענות עליה. אני בורכתי בקריירה מהסוג הכי קשה, כי בדרך כלל היא מסתיימת עם הקמט הראשון. אבל אם יהיה לי מזל, אני אמשיך לעבוד, גם בזכות השם שלי".
נעדרה מהחתונה שלהם. קניה וקים // צילום: אי.פי
צריכה בן זוג עם אופי
אם את רוצה, את יכולה להפסיק לעבוד לתמיד?
"אני לא חייבת לעבוד. במשך השנים הרווחתי מספיק, לשמחתי. אבל מי רוצה להפסיק לעבוד? מה שכן, אולי אלך ללמוד. אני מתכננת להתחיל בקרוב קורס עיצוב פנים. אני רוצה לדעת קצת מהכל. עכשיו, לדוגמה, אני הולכת לקחת קורס בישול".
את צריכה קורס? כאילו, טל ברודי בלי מבטא?
"תראו, אני לאט לאט מפתיעה (צוחקת). זה נורא כיף לבשל לגבר. מעולם לא עשיתי את זה".
נקווה שהפמיניסטיות לא קוראות את הכתבה.
"למה? מה רע בלבשל לגבר? הוא גם מבשל לי לפעמים".
אם זה הדדי זה בסדר. מי מבשל יותר טוב?
"הוא יותר משקיע, אבל בסוף זה נגמר בחביתה. אני הכנתי בשבוע שעבר קדירת עוף עם ירקות וגריסים. כמו מין חמין טעים. לא מזמן הכנתי גם דגים, ואתמול חברה שלי באה אלי ועזרתי לה להכין קציצות. זה מאוד כיף. אני גם לוקחת שיעורי פסנתר. ואני רוצה כבר שנים ללמוד ספרדית".
רגע, רגע, כל קורס מיותר בתורו. איך הולך עם הפסנתר?
"המורה שלי אומרת שיש לי כישרון, ושהיא לא אומרת את זה לכולם. אבל היא בטח אומרת את זה לכולם".
השכנים לא מתלוננים, או שהם מרגישים הקלה אחרי התופים?
"אין לי עדיין פסנתר. זו המתנה שההורים הבטיחו לי ליום הולדת, אבל הם מחכים שנעבור דירה".
"הילדים ישחקו יחד". אסתי גינזבורג // צילום: יניב אדרי
בשנה החולפת נרשמה תפנית משמעותית בקריירה של רפאלי. הדוגמנית, שהפכה בעשור האחרון לחלק מהנוף של איילון ולאתנחתא הנעימה בהפסקת הפרסומות בטלוויזיה, הפכה למגישה של "אקס פקטור" ב"רשת", בלב של ערוץ 2. גם המבקרים, שהמתינו באצבעות רועדות לרגע שבו יוכלו לנעוץ מילים מושחזות בטופ מודל (ממתי מי שמצטלמת בביקיני משולשים בפוזה מגרה מסוגלת גם להוביל תוכנית ריאליטי), הופתעו לגלות את יכולות ההנחיה שלה. וזה עוד לפני שדיברנו על חולצות הבטן, שהפכו לשיחת היום ברשת.
"סוף סוף היתה לי עבודה שאני יכולה לדבר בה", היא אומרת. "בדוגמנות אני עובדת ביום מסוים, והפרויקט מתפרסם אחרי שבועיים או שלושה, או חודש, ועובדים על התמונות. אם אני לא אוהבת את הפצעון שיצא לי במצח ורואים אותו, אפשר לטשטש אותו, וזה הכל על מי מנוחות כזה. לעומת זאת, הלייב בטלוויזיה - זו התרגשות, זה אדרנלין, זה ממש היי".
לא היה לך הפחד של שידור חי בפריים טיים?
"אני מדברת בערך מול ארבעה אנשים. היה לי מאוד נוח ונעים. מה שכן, כשבאתי בבוקר לצילומים והיינו צריכים להגיד שלום לקהל, צריך להגיד 'שלום לכולם, תודה שבאתם, קבלו את השופטים' - שם באמת התרגשתי כמעט כל פעם מחדש. אבל במשך הזמן משתחררים ולומדים לאהוב את האינטראקציה עם הקהל".
באותה מידה שהצלחת, יכולת להתרסק. חששת?
"לא, לא. וגם רציתי משהו חדש. אני צריכה כל הזמן להתרגש מחדש".
אי אפשר להתעלם מזה שבזמן שאת עשית "אקס פקטור", אסתי גינזבורג עשתה את "הכוכב הבא". זה הרגיש לך ככה, או שאנחנו סתם נודניקים?
"לא. זאת אומרת, זה הרגיש לי שאחרי שהודיעו שלקחו אותי, אז ב'כוכב הבא' הרגישו שגם הם צריכים פריטִי פייס. אני אומרת פריטי פייס, כי גם אותי אני מניחה שלקחו לא רק בגלל האופי שלי. אבל בסדר, זכותם".
יצא לך לראות אותה מגישה?
"כן".
ומה חשבת?
"תשמעו, אני מאוד מעריכה אותה. הרי זה קצת קירטע בהתחלה, כמו כל דבר חדש, והביקורות נורא קטלו אותה, ובתוך כל זה, שבועיים אחר כך אנחנו עלינו לאוויר. ולמרות הסיטואציה הלא מושלמת הזאת, היא מצאה זמן לסמס לי הודעה מאוד מפרגנת. אסתי היא בחורה מגניבה, שלא שמה על אף אחד, לא על איך היא נראית ולא על איך היא מדברת ולא על כלום, ויש לי המון הערכה לצד הזה אצלה. ועובדה שבאמת ההנחיה שלה השתפרה, והיא השתפרה, וזה יופי".
אם תיכנסי להריון בקרוב, תוכלי לסמס לה בחזרה שאתן באותו מצב.
"ברור. ושהילדים ישחקו יחד בגן שעשועים".
עם בן הזוג עדי עזרא. "מעדיפה לצאת עם מישהו שחווה ועשה והכיר ופגש"
בשמונת החודשים האחרונים מרטיט את ליבה של רפאלי איש העסקים עדי עזרא (39), שהצליח להיכנס לנעליו של לאונרדו דיקפריו, האקס האחרון שלה. "תמיד יצאתי עם גברים שהם יותר מבוגרים ממני", היא אומרת. "עשר שנים בין גבר לאישה זה לא כזה מטורף. אני דווקא חושבת שזה חיובי.
"לפניי הוא יצא עם הרבה בנות, הוא ראה וחווה הרבה דברים, וזה פשוט מקום הרבה יותר שלם להגיע ממנו. אני מעדיפה לצאת עם מישהו שחווה ועשה והכיר ופגש, ועכשיו הוא באמת יכול לבחור, מאשר מישהו שלא מכיר. גם אני רציתי לראות עולם, להכיר, לצאת ולחוות. אני חושבת שזה מאוד חשוב לעבור את כל זה, כדי שבבוא היום, כשתמצא את האחד או האחת, תדע שלא פיספסת כלום וחווית וחיית וראית וטעמת ושבעת, ולא תתחרט על שום רגע. וכשאתה מחליט שזהו, שסגרת את הבסטה, לא תסתכל אחורה בחרטה".
אבל זה לא מוזר לך שאחרי שמונה חודשים כבר אין כתב אחד שלא שאל מתי אתם מתחתנים?
"זה בטח בגלל שיצאנו כבר בשנה שעברה, לחודשיים, ואז היתה הפסקה די ארוכה של כמעט שנה, ועכשיו חזרנו. אז זה כאילו מרגיש לאנשים, 'כנראה יש סיבה שהם חזרו, זה בטח רציני'".
לסיבוב השני הגעתם יותר מוכנים?
"לגמרי. תמיד ידעתי שהבן זוג שמתאים לי חייב להיות מאוד בטוח בעצמו, מאוד מצליח בזכות עצמו ומאוד עומד על שלו. אחרת, הוא פשוט ירגיש חלש לידי. זה לא חייב להיות שחקן הוליוודי, זה לא חייב להיות מישהו שאתה מכיר, אבל מבחינת אופי של בן אדם, הוא צריך להיות מאוד חזק".
אז זה לא יכול להיות איזה מתופף זרוק שנהנה להיכשל.
"אם בן אדם רוצה להיות ווינר ולא מצליח, הוא בטח קצת מתוסכל, אז הוא יהיה מתוסכל לצאת עם מישהי שמאוד הצליחה. מצד שני, יש משהו גם במתופף זרוק, שאם זה מה שהוא רוצה לעשות בחיים וזה מה שהוא עושה, הוא ווינר. זאת אומרת, ההצלחה לא חייבת להיות כלכלית או מקצועית. ממש לא. אני מעריכה מישהו שמצליח לעשות מה שהוא רוצה, לאהוב מה שהוא עושה, להרגיש נוח עם עצמו, להיות בטוח בעצמו".
נו, אז מתי אתם מתחתנים?
"אף פעם לא הייתי מהילדות שדמיינו את החתונה שלהן או עשו מזה עניין. חתונה מבחינתי היא יותר הצהרת כוונות. כל הקטע של החתונה עצמה, של האירוע, מביך אותי. אז מבחינתי, להתחתן זה לא להיות כלה שכל הפוקוס הוא עליה, אלא זה להגיד 'I do'".
אז אפשר לסגור את זה עם עשרים איש בבית הכנסת הגדול.
"כן".
יש סיכוי שזה מה שיקרה?
"אולי, אני לא יודעת".
יצא לנו לראות אותך בחתונות של אחרים, ונראה שדווקא נהנית.
"ברור. אני נהנית ומתרגשת מכל חתונה שאני הולכת אליה. זה טקס יפה ומפעים ומרגש. אני פחות מתחברת לרגע שכל העיניים מתמקדות בזוג הצועד לחופתו, קצת קשה לי עם זה. אני ארגיש מובכת".
את מבינה שלאנשים בבית זה נשמע הזוי, שבן אדם שמקור ההכנסה והעבודה שלו הם כשהמצלמות עליו, לא רוצה תשומת לב.
"יש הבדל בין מצלמות לאנשים. לפעמים יש אורחים על הסט שלא קשורים לפרויקט, שבאים לראות אותי כי 'וואי, בר רפאלי מצטלמת, מגניב'. ואני, כשכל העיניים עלי, זה לא נעים לי. זה מביך אותי. אני הרבה פעמים מבקשת שיְפנו את הסט. אני מרגישה שאני לא יכולה להתנהל בטבעיות. כי אני והמצלמה זה טבעי".
יש סיכוי שאת תהיי זו שתציע נישואים?
"אין מצב".
והשלב הבא הריון?
"זה מאוד טבעי, יש לי זוגיות מוצלחת ואנחנו מאוד אוהבים. הכל מתאים והכל נכון. אני לא אדבר בשמו, אבל הדבר היחיד שעוצר אותי כרגע מהריון זה שכל כך כיף לי איתו, שאני עוד לא רוצה, עוד לא מיציתי אותו. אני גם לא רוצה למצות אותו, אני מקווה שזה לעולם לא יקרה, אבל לא מיציתי את הלבד, את הקשר שלנו ביחד. אני רוצה עוד ממנו. חוץ מזה, אני בשלה לאימהוּת מגיל 22 בערך. ויש לי בראש שמות לילדים שלי כבר שמונה שנים".
באמת.
"ברור שבאמת. לא במקרה יש לי הרבה חברות עם ילדים. אני מאוד אוהבת ילדים, ואני מרגישה לגמרי בנוח איתם. חברה שלי ילדה לפני כמה זמן. באתי אליה למלונית, וישר ניגשתי לתינוקת, הרמתי אותה והחזקתי אותה. ואז פתאום הסתכלתי על החברה וקלטתי אותה עם פרצוף מבוהל כזה של 'מה? איך יש לך אומץ להחזיק את הדבר הזה?!' אני כבר ממש מחכה לזה".
יכול להיות שבעוד שנה נדבר שוב וכבר תהיי בחודש רביעי?
"בוודאי. זה דבר מאוד טבעי, יש לי זוגיות מוצלחת, אנחנו מאוד אוהבים, אנחנו בגיל הנכון, הכל מתאים. יש אפילו סעיף בחוזה של 'אקס פקטור', שאם אני אהיה בהריון הם יתגמשו איתי בתאריכים".
אז יש סיכוי שלא תחזרי לתוכנית?
"אם אהיה בהריון מתקדם. אתם רואים אותי מנחה בחודש חמישי? בעצם, עכשיו כשאני חושבת על זה, זה יכול להיות מגניב".
בכל חוזה שאת חותמת יש לך סעיף הריון?
"כן, התחלתי להכניס אותו כבר לפני שנתיים לחוזים ארוכי טווח. כי בחוזה אתה מחויב לא להשתנות באופן קיצוני, כמו צבע שיער, תספורת וכל מה שקשור למראה החיצוני, וגם הריון הוא חלק מהעניין".
כמה ילדים את רוצה?
"נראה לי שאני רוצה ארבעה, כמו שאנחנו גדלנו. כל האימהות שקוראות את הכתבה הזו בטח צוחקות עכשיו ואומרות: 'בואי חמודה, תתחילי באחד'. תכלס הן צודקות".
והמשפחה שאת מדברת עליה תגדל בארץ?
"ברור. לפני שפגשתי את עדי, רצו הרבה פעמים להכיר לי גברים. כשהם לא היו מישראל, זה פשוט היה לא. החלום שלי הוא לגדל ילדים בישראל ולהקים פה בית. זה היה החלום תמיד".
המשבר הגדול בזוגיות הפוטוגנית של רפאלי־עזרא התרחש לפני ארבעה חודשים, במסיבה הפרטית שנערכה לסולן הרולינג סטונז מיק ג'אגר. הראיון הזה מתקיים במסעדת "התרנגול הכחול", והמריבה המפורסמת ההיא התרחשה מטרים ספורים מאיתנו במסעדת "מיסטר לי" של השף שאול בן אדרת. מבלי להתכוון בכלל, מריבה של הזוג, שהחלה על רחבת הריקודים ונמשכה אחר כך, משכה את אור הזרקורים מהכוכב שבא להופיע בארץ. בתוך שעות הפך המשבר האישי לאייטם בכל מדורי הרכילות, בתוספת כותרות מפוצצות ואלפי טוקבקים שחרצו את גורל הזוג. את הימים שאחרי בילו רפאלי ועזרא בנפרד והקדישו לחשבון נפש הדדי, שבסיומו החליטו על קאמבק.
כבר לא עושה סיפור
גם היום רפאלי לא ממש שמחה לדבר על הערב ההוא. "וואו, בלשון המעטה אני אגיד שזה לא היה כיף. זה מאוד מאוד לא היה כיף, ואני חושבת שזה היה בעיקר לא פייר כלפי עדי, שלא רגיל לזה. אבל ממשיכים, אני כבר לא עושה סיפור".
כמה ממה שפורסם היה נכון?
"מאוד הגזימו והקצינו את מה שקרה, ודווקא בגלל זה, בגלל שזאת פעם ראשונה שאני בארץ עם חבר ואני מראה אותו ולא מתביישת, אז זה כאילו חדש. יותר מעניין. אבל אני תמיד אומרת שכשכותבים משהו רע, אני מתייחסת לזה בדיוק כמו שכותבים משהו טוב. אני לא לוקחת שום דבר ברצינות יתרה, כי אמת יש רק אחת, ורק אני והקרובים לי יודעים אותה.
"תחשבו שלפני זה, הזוגיות שהיתה לי עם ליאו התקיימה באל.איי, ותחשבו איזה טירוף היה כל פעם שבאנו לארץ לכמה ימים, כי לא היו רגילים לזה. אז עכשיו פתאום, וואו, גם חבר וגם ישראלי, והם גם יוצאים למקומות והם לא מסתירים. הכל כל כך שונה וגדול יותר, וכך גם התגובה".
איך עדי הגיב לסיפור?
"הוא ילד גדול, הוא יודע להסתדר. אבל מהצד שלי היה לי מאוד חשוב להסביר לו את מה שלמדתי מהניסיון. לאו דווקא כי זה פגע בו, אלא כי רציתי לוודא שלא. אני כבר עברתי את זה, ויש פה בן אדם שלא רגיל ליחס הזה מהתקשורת, לזה שכולם מדברים עליך, לזה שאתה עושה משהו ואתה מייד בפה ובעיניים של כולם. היה לי חשוב שהוא יקבל את זה כמו שאני קיבלתי את זה בגיל 18".
התחושה היא שבניגוד למערכת היחסים עם ליאו, למשל, הפעם את הרבה יותר פתוחה כלפי התקשורת. הרבה יותר מוכנה לחשוף את הקשר שלכם, כולל תמונות משותפות באינסטגרם.
"אתה יודע כמה קשקושים וחצאי אמיתות היו עלי ועל ליאו בעיתון? פעם המציאו בחורה אחרת, פעם כתבו שאני בהריון. עוד לא הספקתי להיות מופתעת מקשקוש אחד, כבר כתבו עוד אחד. אז אתה לא יכול להתעכב על כל דבר כזה, ובשלב מסוים זה פשוט עובר לידך ואתה מחייך ומעביר דף.
"עם עדי זה שונה, זו זוגיות שמתנהלת בארץ, אני הרבה יותר פתוחה איתה, אני מסתכלת עליה בצורה שונה, יותר בוגרת. כשמראיינים אותי, זה לא כמו עם ליאו, שתוך כדי הראיון איתי אנשים ניסו לברר פרטים עליו. עדי הוא לא שחקן הוליוודי, הוא פחות מעניין את הקהל הרחב. אז במקום הזה אני מרגישה שאני נותנת מרצון, ולא כי אני חייבת או כי אנשים דורשים".
ליאו דיקפריו. "טירוף תקשורתי" // צילום: רויטרס
כשהיית עם ליאו הרגשת לא נוח לדבר עליו?
"לגמרי. הרגשתי שזאת חוצפה מצידי. מבחינתי, מה ששלו היה שלו ומה ששלי שלי, וזה היה ככה גם מצידו. אני זוכרת שהיו שואלים אותי, 'מה אתם עושים כשאתם קמים בבוקר?' ואני לא יודעת אם ליאו רוצה שכולם יידעו מה הוא עושה כשהוא קם בבוקר, כי הוא מפורסם בעצמו. אבל עדי - זה לא משנה לו. הוא לא חי בעולם הזוהר, אז הוא לא יענה על שאלות כאלה בין כה וכה. אם אני כבר עונה, אני עונה בשביל שנינו".
אם את נפגשת עם ליאו ברחוב, את נותנת לו סטירה או אומרת שלום?
"אם במקרה אני רואה אותו, ברור שאני אומרת לו שלום. נפרדנו ברוח טובה ונשארנו חברים".
אם הייתם נשארים יחד, החלום שלך להקים פה בית לא היה מתממש.
"נכון, כי בשביל אהבה אתה מוותר. אבל אחר כך, כשחזרתי לארץ, החלטתי שאני לא רוצה יותר להכיר מישהו שחי בחו"ל. זה לא רק אי הנוחות, זה המכנה המשותף. זה איך שגדלת, ההומור, ובעיקר החברים, שלא חשוב באיזה מקום מהמם בעולם אני אהיה, הם תמיד יחסרו לי. החבר'ה והאווירה והייחוד בכל מה שיש בארץ - זה משהו שאין באף מקום בעולם".
השמועה אומרת שאת ועדי מחפשים דירה יחד.
"כן, אנחנו מחפשים כבר הרבה זמן דירה. לשכור, לא לקנות. נורא קשה למצוא דירה שתתאים לשנינו".
למה, מה הבעיה?
"כי עם כל הדברים הנהדרים שיש בזה ששנינו באים לזוגיות בוגרים ומנוסים, לכל אחד כבר יש את ההרגלים והרצונות שהוא לא מוכן לוותר עליהם. וזה קשה למצוא משהו שמשלב את הכל".
למשל?
"למשל, אני לא יכולה לגור בבניין בלי שומר. כל הזמן מגיעים אלי דברים הביתה, ולפעמים גם אנשים הזויים. אז כשיש שומר, זה מרגיע. זה כבר מצמצם לנו ב־85 אחוז את כל הבניינים בתל אביב. אני לעולם גם לא אגור בבניין בלי חניה".
הנה צמצמנו את ת"א ב־99 אחוז. אז למה תל אביב? למה לא בית פרטי מחוץ לעיר?
"בהמשך יהיה לנו בית פרטי, אבל כרגע אנחנו זוג צעיר, ואנחנו אוהבים לצאת בערב לבלות, וכיף לנו ליהנות מהחיים של תל אביב".
לאורך השנים עוררה רפאלי לא מעט עניין בזכות שערוריות שבמרכזן עמדה. זה התחיל בסיפור על אי גיוסה לצה"ל, המשיך ביחסים המורכבים עם צלמי הפפראצי, והגיע גם להתבטאויות שהוצאו מהקשרן או לא. השערורייה התורנית האחרונה התרחשה סביב הקמפיין הטלוויזיוני החדש שלה למותג "קרולינה למקה", חברה שבה נכנסה רפאלי לשותפות לאחרונה. בפרסומת נראית רפאלי רוקדת מול בחור, עד שהוא מרכיב משקפיים ומתברר שהוא מתבונן באישה אחרת - קצת יותר, איך נאמר, מלאה. הקמפיין עורר מיני סערה בקרב ארגוני נשים, שדרשו בזעם להורידו.
למה לא לקחתם מישהי רזה ו"רגילה", אלא דווקא מישהי שנראית ההפך ממך?
"למי שלא יודע, הבחורה שמשתתפת איתי בפרסומת היא סטנדאפיסטית, קוראים לה מיכל שם־טוב, והיא עשתה סרטון פרודיה על הפרסומת הקודמת של 'קרולינה למקה', של הריקוד עם הארנב. היו לזה המון צפיות ביוטיוב ודיברו על זה הרבה. לכן, כשצילמנו את הפרסומת, חשבנו שזה יכול להיות נחמד לשלב אותה. אם היא לא היתה עושה את הסרטון ההוא לא היינו חושבים על זה בכלל.
"אין כאן שום קשר למימדים, אלא לזה שאני דוגמנית מפורסמת, ולהרבה אנשים יש איזו פנטזיה על דוגמנית מפורסמת, ואז פתאום מגלים שזאת מישהי אחרת. זהו. אנחנו לא צוחקים על אף אחד ולקחנו אותה בגלל הפרודיה שנעשתה בעבר, ולא בגלל שום דבר אחר. כשהתחלנו לעשות את הפרסומת חשבנו אפילו שניקח אותה למעין סרטון המשך".
מעודדת חיילים במהלך צוק איתן. "גולשים מחו"ל כתבו לי דברים נוראים"
היו איומים על חיי
למה תמיד נכרכו סביבך דרמות ושערוריות?
"במבט לאחור, אתה מגלה שלכל דבר שקרה - היתה סיבה. אז בגיל 18, כשהיה הקטע עם הצבא ועשו עלי עליהום, מבלי שבכלל שאלו אותי מה היה שם באמת, זה היה מאוד קשה. אני זוכרת שיאיר לפיד כתב עלי בטור שלו בצורה מאוד לא יפה, וזה מאוד פגע בי ובמשפחה שלי. ציפיתי שיברר קודם, שישאל. לא הבנתי למה הבום הזה מגיע לי. אבל במבט לאחור, אני אפילו מודה לו על זה. באותו יום הבנתי והפנמתי, שבלאו הכי יכתבו עלי מה שרוצים. לכן אני לא מתייחסת. מקבלת גם ביקורת רעה באהבה ובחיוך. אני יודעת את האמת, וזה מספיק לי".
ומה האמת?
"בעניין הצבא?"
כן, בעניין יאיר לפיד אנחנו כבר יודעים.
"אני מאוד רציתי להתגייס. מאוד. יש עובדות, יש מסמכים, הכל נכון, הכל מתועד. בגלל שהייתי מאוד מפורסמת, היו לנו כל מיני סיכומים מול הצבא איך עושים את זה בצורה הכי פשוטה ודיסקרטית. אבל ישב איזה ילד חכם בבקו"ם, והחליט שהוא בכוונה הולך לתקשורת ועושה לנו דווקא בכל דבר, והכל הלך והסתבך ונהיה בלאגן שלם. וחבל.
"אני לא הייתי יכולה לעשות שום דבר אחרת. רציתי להתגייס לצבא, וזה לא קרה - ולא בגללי. הכל כאמור מגובה במסמכים. אז יש כאלה שנהנים לשלוף את זה בכל מיני הזדמנויות, למרות שהם לא יודעים את האמת. מאז ומתמיד אמרתי שאני מצטערת שלא ניתנה לי האפשרות לשרת בצבא, למרות שמאוד רציתי. היו עיתונאים שניסו להכניס בפי מילים אחרות כדי למכור את העיתון שלהם, אבל זה שקר. אבל אולי זה טוב להיות במצב שלא כולם אוהבים אותך. אולי עדיף להיות קצת שנוי במחלוקת, יותר מעניין".
זה מצליח לך. הנה, בזמן מבצע צוק איתן העלית סטטוס שבו איחלת ימים טובים יותר לשני הצדדים, גם לישראלים וגם לפלשתינים. לא כולם אהבו את זה.
"נכון, ואני עומדת מאחורי מה שכתבתי. במלחמות נפגעים אזרחים חפים מפשע, ואני משוכנעת שאזרחים פלשתינים רבים רוצים שלום ושלווה. הלוואי שיבוא יום וזה יקרה. אני מקווה שכל המגיבים יחשבו כך, כי רק בדרך של פיוס נגיע לשקט ולשלווה שכה חסרים במחוזותינו. שבוע אחר כך העליתי סטטוס תומך בחיילים שלנו, כי מה לעשות, אני מן הסתם יותר מזדהה עם הצד שלנו, ואז גולשים מחו"ל כתבו לי דברים נוראים ואיימו עלי באינסטגרם. תמיד יהיה מישהו שיהיה לו מה להגיד".
היו איומים?
"היו איומים קשים מאוד. למשל, היתה לי עבודה בטורקיה וביטלתי, כי אני קצת פוחדת לנסוע לשם".
אז הנה, החזרנו לטורקים. No Bar Refaeli for you!
"האמת היא שאבא שלי אפילו יותר מודאג ממני. הוא מודאג גם כשאני בפאריס, גם כשאני בפולין. הוא תמיד אומר לי לפני נסיעה - 'יודעים שאת מגיעה, יודעים איפה תהיי, יודעים שאת ישראלית - מספיק משוגע אחד'. והוא קצת צודק. לכן הוא תמיד טס איתי ודואג לי בכל מקום.
"דווקא בפולין היתה לי הפתעה נעימה. באמצע מסיבת עיתונאים אחד המנחים אומר לי: 'I have a surprise for you', ואז הוא מוריד את הז'קט ויש לו חולצה עם דגל ישראל, והוא אומר בראיון שהוא תומך בנו. ללא ספק מחווה מרגשת, והתמונה הזאת פורסמה במאות אתרים בעולם. הרגשתי גאווה".
לא מצפים בחו"ל שתהיי דוברת של ישראל בזמן המלחמה?
"לא. אני גם חושבת שאתרום יותר לתדמית של ישראל בעולם אם אדבר על המועדונים והמסעדות והים וכל הדברים הנפלאים שיש פה, מאשר אם אתחיל להתווכח על פוליטיקה. זה אולי נשמע שטחי ויומרני, אבל אני חושבת שההסברה שלי מהמקום הזה הרבה יותר אפקטיבית. להכיר לאנשים את ישראל כמקום שפשוט כיף לחיות בו, ואת זה אני עושה באהבה".
איך?
"זה לא ייאמן. אנשים רבים שאני פוגשת בטוחים שאנחנו חיים במדבר, עם גמלים, בלי חשמל. מטורף. אז אני מייד מוציאה את הטלפון ומראה תמונות של תל אביב ושל החוף שוקק החיים ושל האנשים, שיבינו שזה מקום מדהים ושאנחנו לא מסתובבות פה עם בורקות. זה הרבה יותר נכון לי מלהתעסק בפוליטיקה".
טוב, אז אם אנחנו בלי פוליטיקה, לא נשאל מה הצבעת בבחירות, למרות שלא נראה לנו שזה היה ללפיד.
"לא הייתי בארץ בבחירות".
הפפראצי עדיין מטריפים איתך?
"לא, נרגעתי איתם, כי הם נרגעו. אני חושבת שמאז שלכולם יש אינסטגרם, הם הרבה פחות תוקפניים. פעם, כשהיו מצלמים אותי, לא הצלחתי ללכת רגיל. הייתי הולכת ברחוב, וחצי מטר לפניי היה קופץ צלם, עם עדשה לתוך הפרצוף, ואז בא עוד אחד. ואני, ממבוכה, הייתי מורידה את הפנים. או שהייתי בורחת לטלפון. זה ממש מביך. היום זה כבר לא ככה, הם יותר רגועים, אז גם לי יותר רגוע איתם".
שינית את אורח החיים בגלל החטטנות הזאת?
"באיזשהו שלב החלטתי שאני לא עושה שואו בשביל אף אחד. הבנתי שאם אחיה את חיי בשביל אנשים אחרים, איך שהם יראו אותי ומה הם יחשבו - אני לעולם לא אהיה מאושרת, ולכן גם מה שהם יראו יהיה משהו שאני לא רוצה להראות. אז אני פשוט הולכת לקניון בבוקר ולא אחרי הצהריים, יש שם פחות אנשים, ואני לא מסתובבת בשינקין ביום שישי בצהריים. יש מקומות שאני מתרחקת מהם. אני לא גרה במרכז תל אביב, אני גרה במגדלי 'יו', ובבניין שלי יש שומר.
"התרגלתי לא לשבת במסעדות בחוץ, כי מאוד לא נעים שאחר כך יש תמונה שלי נוגסת במשהו, באמצע ביס. הרי כל הקטע של צלמי פפראצי זה לא לבחור את התמונה הכי יפה, אלא את זאת שבה הלשון בחוץ, בדיוק עם הביס נכנס לפה, שמתלכלך לך, שנתקע לך משהו בין השיניים. אגב, אני חושבת שזה לא מפריע רק לי. גם עיתונאים לא רוצים את זה, וגם שחקני כדורגל לא רוצים את זה, וזה לא קשור למראה. זה פשוט לא נעים. אני לא יוצאת מהבית עם איפור, עם פֶן ועם עקבים".
מה לאחל לך לשנה הבאה?
"שכל יום אקום עם חיוך, ובריאות טובה".
את מתכננת כבר את חגיגות ה־30?
"אני מתכננת מסיבה עם נושא מגניב. כמו בכל שנה זה יהיה בחצר של הוריי, אבל מותאם לגיל 30".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו