"הרמטכ"ל הבא ימונה משורות צה"ל, מקרב האלופים לובשי המדים". כך אמר בשעות הצהרים שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, בתדרוך לכתבים צבאיים בקרייה בתל אביב. בכך פסל יעלון את האפשרות לפיה האלוף (מיל') יואב גלנט ימונה לתפקיד הרמטכ"ל הבא של צה"ל, והפריך שמועות שנפוצו בשבועות האחרונים. חשוב לזכור ששר הביטחון הוא זה שמביא את שמות המועמדים הפוטנציאליים לתפקיד לאישור ראש הממשלה.
הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, עתיד לסיים את תפקידו ב-15 בפברואר, 4 שנים ויום מאז התמנה לתפקיד. יעלון עתיד להתחיל בהליך בחירת הרמטכ"ל הבא של צה"ל "אחרי החגים" כהגדרתו. למרות שיעלון לא אמר זאת אתמול מפורשות, המועמד המוביל מבחינתו הוא סגן הרמטכ"ל, אלוף גדי אייזנקוט. בהתייחסו לשאלות בנוגע לכשלים ערכיים של אייזנקוט ומעורבותו בפרשת הרפז, אמר אתמול יעלון: "אם יש למישהו טענות לגבי מאן דהוא אני פתוח לשמוע". יעלון אף ציין אתמול כי יתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, "כדי שלא תהיה פארסה כמו בפעם הקודמת".
בהתייחסו למצב ברצועת עזה, אמר יעלון כי הפסקת האש שנקבעה לאחר מבצע "צוק איתן" אינה מוגבלת בזמן, אך נקבע שתוך חודש אמורים הצדדים להתכנס בקהיר. לדבריו, "כרגע אנו לא רואים כל סימן שמישהו ברצועה מתכוון לחדש את האש", כאשר כרגע אין מועד להתכנסות הצדדים בקהיר. שר הביטחון העריך כי לאחר שהמשלחות הפלסטיניות מהרשות הפלסטינית והחמאס יגיעו לקהיר לדון בפיוס ביניהן, תיקרא גם ישראל לבירת מצרים.
לפי יעלון, הסיבה לכך שהאש לא תחודש היא ש"נוצרה פה הרתעה. המחיר שהם שילמו כבד מאוד. מצד שני, יש פה כוונה לתת מענה לצרכים – מרחב הדיג נפתח, המעברים פתוחים, המצרים רוצים לפתוח את מעבר רפיח".
יצוין כי במעבר כרם שלום עוברות לעיתים גם כ-380 משאיות ביום, אם כי בשלב זה הן לא מכילות חומרי בנייה לסקטור הפרטי. "נוכח צרכי השיקום, נצטרך לאשר גם חומרי בנייה למגזר הפרטי, מה שלא אושר עד כה", אמר שר הביטחון. יעלון העריך אתמול כי חומרי הבנייה יחלו להיכנס לרצועה בעוד כ-4 שבועות, ויהיו תחת פיקוח במנגנון משותף של האו"ם, הרשות הפלסטינית וישראל. ישראל מצידה תעקוב מודיעינית שחומרי הבנייה יופנו רק לשיקום ההריסות.
בהתייחסו למבצע עצמו, ולוויכוח שנוצר בקהיליית המודיעין, אמר יעלון ש"לא הייתה התראה על מלחמה ביולי, כי החמאס לא נערך למלחמה ביולי". יחד עם זאת, ציין כי "זה לא אומר שלא צריך היה להבין שזה הולך לקרות נוכח מצוקת חמאס, מהלך כזה או אחר או מיס קלקולציה".
באשר לטענות על חוסר היצירתיות של צה"ל במבצע "צוק איתן" אמר שר הביטחון: "מלחמה זה לא עניין לגימיקים. צריך לפעול באופן נכון ויעיל. מי שחושב שתקיפת אלפי מטרות זה לא יצירתי- שיחשוב. העיקר שזה אפקטיבי. היתרון היחסי שלנו היה כשהיינו מנגד, באמצעות תקיפות וכיפת ברזל. עד המהלך הקרקעי היו אפס הרוגים. זה לא מובן מאליו. אז שיהיה שבלוני ולא יצירתי. אני לא מוכן לסכן חיילים בשביל גימיק".
בהתייחסו לשיתוף פעולה ישראלי עם ועדת חקירה בינלאומית, אמר יעלון: "אני מוכן לפרוס הכל כלפי כל גורם הוגן. ידינו נקיות. אני יודע להסתכל על עצמי במראה. אני לא חושש מוועדה אובייקטיבית, למרות שאני חושב שאנחנו יודעים לבחון ולתחקר את עצמינו. אם תבוא ועדה מטעם עם מסקנות מראש, לא נכון לשתף פעולה".
בהתייחסו לקואליציה הבינלאומית למלחמה בדעאש, אמר יעלון כי מדובר בקואליציה "מעניינת". לדבריו, "כל עוד דעאש לא מאיים על אינטרסים שלנו אין לנו מה להתערב. כרגע הם רחוקים מאיתנו".
בהתייחסו לסוגייה האיראנית, העריך יעלון שגם המועד שנקבע לתום המו"מ עם איראן בנובמבר עוד יידחה. "עמדתנו ברורה: כל הסכם שישאיר יכולות כמו יכולת העשרה עצמאית בידי איראן אינו מספיק מבחינתנו. כל עוד יישארו היכולות הללו איראן תישאר מדינת סף. והשארת יכולות ליבה לאיראן אינה קבילה. איראן תצטרך לקבל החלטה אם לעכב את הפרויקט כדי להקל את המצוקה הכלכלית שלה או לתמרן. כרגע הם מתמרנים".
בנושא גבול סוריה, ציין יעלון כי רמת הגולן הולכת ונכבשת על ידי האופוזיציה כאשר ניסיונות מתקפות הנגד של הצבא הסורי נכשלות, בין היתר משום שרמת הביצוע שלו נמוכה. "לאורך הגבול הכוחות המורדים לא מאיימים עלינו", אמר והתכוון בעיקר ל"צבא סוריה החופשית". יחד עם זאת ציין כי בין ארגון זה לג'בהת א-נוסרה מתקיים גם שיתוף פעולה. "הם לא מאיימים עלינו אבל עלינו להיות ערוכים לאפשרות שיאתגרו אותנו".
חשוב לזכור כי מרבית הירי לעבר ישראל בתקופה האחרונה הוא זליגה ממלחמת האזרחים. אך יחד עם זאת, במספר מקרים בשנה האחרונה, בוצע ירי מכוון לעבר שטח ישראל וכן הוצבו במקום מטענים. מי שעמד מאחורי אירועים אלו הם משמרות המהפכה האיראניים, שביצעו את הפעילות בדרך כלל בהקשר אינטרס של חיזבאללה או המשטר הסורי, כשישראל הואשמה בפעולות כאלו ואחרות בשטחי סוריה ולבנון.
בהתייחסו לנושא הבוער של תקציב הביטחון ציין יעלון כי מערכת הביטחון מעוניינת ב"תיקון עיוות ולא בתוספות". לדברי יעלון, בשנים 2013 ו-2014 היה מחסור בתקציב שמצריך פיצוי. "כל מי שמדבר על תוספת טועה. הקבינט הבין שהיה תקציב חסר שצריך היה להוסיף לו. צריך לזכור שלפני צוק איתן חיל האוויר עצר, האימונים נעצרו. לא יצאנו לפרוייקט התעצמות אחד ב-2013 ו-2014". לפי יעלון, מבצע "צוק איתן" עלה 9 מיליארד שקלים, שכוללים בתוכם את השבת הצבא לכשירות. מעבר לכך, דורש משרד הביטחון תיקון עיוות בתקציב הביטחון שאמור, לפי מתווה ברודט, לעמוד על למעלה 60 מיליארד שקלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
