החמישייה הפותחת

מבקר הבית התבקש לבחור את האלבומים הישראליים שעשו לו את השנה, והוא בחר חמישה

האלבומים הישראליים שעשו את השנה // האלבומים הישראליים שעשו את השנה

החצר האחורית

הכותב הוותיק יענקל'ה רוטבליט חבר אל שלושה מוסיקאים שצעירים ממנו ב־30 שנה: גדי רונן (להקת "דבק", פרויקט 1:1), תומר יוסף ("בלקן ביט בוקס") ואיתמר ציגלר ("בלקן ביט בוקס"). השלושה עבדו במשך שנה וחצי על פרויקט משיריו של רוטבליט תחת הכותרת הצנועה "החצר האחורית". 

הם נעזרו ב"הד סטארט" והפיקו אלבום מופת חכם, מרגש, אישי, פוליטי - הכל ביחד. "הסיפור הגדול", "אחד משלנו", "האיש בחליפת הזכוכית" ו"שיר האביונים" הם חלק מהשירים הנפלאים באלבום הזה, שכולל גם את שיר השנה שלי: "מענה קולי". מין מבט עכשווי על מצבנו, משולב בגעגוע עצוב לשמוליק קראוס, לאריק איינשטיין, לג'וזי כץ (שתיבדל לחיים ארוכים), לרחל המשוררת ולארץ ישראל שהיתה ואיננה.

יהודה פוליקר l מוזיאון החלומות

בגיל 63, באלבום הסולו ה־15 שלו, חזר יהודה פוליקר אל תחילת הדרך, לראשית שנות ה־80, לתקופה שבה עבר מהקריות לתל אביב והקים את "בנזין". 

הוא חזר אל יהודה הביישן, המגמגם, הנחבא בארון לא רק במיניות שלו אלא גם באהבתו למוסיקה היוונית, למוסיקאי שחלם על רוקנרול, לטראומת הילד שהוא דור שני לשואה, לכישרון הציור שלו, לתחושת הנחיתות האאוטסיידרית של מי שמגיע מחוץ לתל אביב - והוא חזר לשם כמנצח. האנרגיה הוותיקה של פוליקר מתעוררת באלבום הזה מחדש במוסיקה ובמילים - שהוא הכותב של רובן. 

גם באלבום זה מעמיק הקו הפסיכולוגיסטי שמאפיין את כל אלבומיו של פוליקר. 

שלומי שבן l תרגיל בהתעוררות

שבע שנים אחרי אלבומו המקורי האחרון הוציא שלומי שבן את "תרגיל בהתעוררות" עם הלהיט "לילה אחרון בלונדון" ושיר הנושא בדואט עם חוה אלברשטיין. האלבום הזה מלא ברעיונות חדשים, בהתלהבות, בתנופה ובתחושה של רעב. 

שבן כותב, מלחין, שר ומנגן כמו שאף אחד אחר לא עושה, ובאלבום הזה הוא נשמע חדש, שונה, טרי ורענן ולא שייך לשום מקום או זמן אופנתיים. עם ההפקה המוסיקלית של תמיר מוסקט ואסף תלמודי, ועם הנגינה של להקת "הקולקטיב", "תרגיל בהתעוררות" הוא אלבום רב רבדים, מתוחכם, מלא כאב, מאוד פוליטי, מאוד חברתי, מאוד אישי. 

שאנן סטריט l הכל לטובה

שאנן סטריט הוציא השנה אלבום סולו שני, "הכל לטובה", המוקדש לאחותו המנוחה יעל טובה ז"ל שנפטרה לפני תשע שנים ממחלת הסרטן. שאנן, שהיה אז בתקופת פריחה יצירתית עם להקתו "הדג נחש", התרוקן בבת אחת מכל האנרגיות החיוביות והאופטימיות ונכנס לדיכאון עמוק. הוא שיקם את עצמו בדרך היחידה שהוא מכיר - הכתיבה. 

חלקים מהיומן שכתב אז על תחושותיו הפכו לאלבום באנגלית (שפת האם של סטריט), עם לחנים של שלומי שבן, ברי סחרוף וחוה אלברשטיין. התוצאה היא מאסטרפיס מופלא, מטלטלת בטקסטים, לא קלה להאזנה אבל שווה את המאמץ.

The Angelcy l Exit Inside

בעוד את האמנים בארבעת האלבומים הראשונים אתם מכירים היטב - האלבום החמישי שבחרתי משתייך להרכב ישראלי שרובכם אינכם מכירים - The Angelcy. 

הם הגיעו לפני כשנתיים משום מקום כשהגיטריסט־זמר רותם בר־אור החליט להפוך את נגינת הרחוב שלו, בארץ ובאירופה, להרכב שיבצע את שיריו. הוא צירף אליו את מאיה לי רומן בוויולה, אורי מרום בקלרינט ובחליל, ענר פקר בקונטרבס, אודי נאור ומעיין זמרי בתופים ובכלי הקשה ואת טכנאי ההקלטות גלעד פיקר בקולות רקע. הלהקה החלה להופיע ושני שירים שהקליטה, "Dreamer" ו"My Baby Boy", הגיעו איכשהו לגלגלצ והפכו ללהיטים.

אלבום הבכורה של ההרכב, "Exit Inside", מאוד יפה ומרגש במלודיות שלו, בנגינה הקסומה ובשירה המעודנת אך רבת עוצמה. מדובר באלבום שמשמש נשק טוב בדיון הלא נגמר של "אם להקה ששרה באנגלית היא בכלל ישראלית". נכון, הם שרים באנגלית ומושפעים מפולק אמריקני, מבלוז וממוסיקה עממית - ובכל זאת הם לגמרי ישראלים. הם אפילו מעורבים במצב הקיומי הישראלי העכשווי (בניגוד להרבה שירים בעברית צחה שמתעסקים בעולמות אחרים). למשל, חשש של אם על בנה המשרת בצבא ועוד חרדות המאפיינות את מי שחי פה. מדובר באלבום בכורה עם מוסיקה מצוינת, שגדל עליך בכל האזנה.

•   •   •

ראויים לציון

האלבום המושלם והמוסיקאי שאינכם מכירים

בין הדברים שקרו השנה במוסיקה הישראלית וראויים לציון אני חייב להזכיר את ההוצאה המחודשת של האלבום "אריק איינשטיין, יוני רכטר - משירי אברהם חלפי" של חברת NMC.

כבר עם יציאתו ב־1988 נחשב האלבום לאחד הטובים ביותר במוסיקה הישראלית אי פעם. אלבום מושלם ובו לחניו של רכטר ל"עטור מצחך", "צער לך", "אשר טייל עמך בשוק", "שיר על יונה בחלוני", "סתיו יהודי", "שתי יונים יונים" ו"אז מה עם בן אדם". לאלה נוספו "שיר על התוכי יוסי" שהלחין מיקי גבריאלוב, "השיכור" שהלחין יצחק קלפטר ו"שיר על שלושה חתולים" שהלחין יוחנן זראי. 

בשנה האחרונה לחייו עסק איינשטיין, בין השאר, ברעיון להוציא מחדש את האלבום הזה ולהוסיף לו עוד משירי חלפי שלא נכללו בו במקור. וכך הפכה ההוצאה המחודשת לא רק לשחזור אלבום ישן, אלא למעין אלבום מעודכן של אריק איינשטיין בסוף ימיו. שלושת השירים האחרונים, שסיים את הקלטתם לפני מותו, הם שירי פרידה: "אדם בחדרו" ו"נותרו שנים ספורות" בלחנים של גיא בוקאטי, ו"אמי" בלחן של עומר קליין. לאלה נוספו שתי הקלטות נוספות לשירים שלא יצאו לאור קודם לכן: "על ענף" ו"למות", שהלחין יוני רכטר ב־1991 והשלים את הפקתם רק לכבוד המארז החדש. 

עוד נוספו ארבעה שירים של חלפי שלא נכללו באלבום המקורי: "חלום עקבותיך" (יצחק קלפטר), "שיר בנאלי" ו"אדם האמין" (שם טוב לוי), ו"כוכבים התחבאו בדמי" (פיטר רוט). 

עוד מישהו שראוי לציון, אם כבר מסכמים את המוסיקה הישראלית בשנה החולפת, הוא דורון בוטניק. מדובר במוסיקאי צעיר, איש להקת "אינגה דינגו", שעובד באופן עצמאי לגמרי באולפנו הביתי ומפיק אלבומים מדהימים, מאוד שונים זה מזה, בקצב מטורף. בשנה האחרונה הוא יצר לא פחות מ־12 אלבומים, חלקם של שירים "רגילים" וחלקם של ניסיונות אוונגרדיים למיניהם. שווה להכיר.    

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר